כולנו יודעים שהמדיה החברתית משפיעה על התקשורת שלנו עם הסביבה מצד אחד, ומצד שני משפיעה על הדרך שאנו מגדירים יחסים בין אנשים. המדיה החברתית נמצאת בכל מקום ולא תעלם. לכן, אין ספק שהיא גם תשפיע על פסיכיאטרים, על פסיכולוגים ועל עולם הטיפול הנפשי. למרבית אנשי המקצוע יש בעיה עם המדיה החברתית. אנחנו רואים את הסיכונים המקצועיים, המשפטיים והחברתיים שהמדיה החברתית מביאה לעולם הטיפול ואנחנו חוששים. אבל אני יכול לראות גם דברים טובים שיקרו לעולם הפסיכיאטריה והפסיכולוגיה כתוצאה מעליית המדיה החברתית.

אנשי מקצוע ישתפו יותר פעולה.
הטיפול היום בסובלים מבעיות נפשיות נפוצות מפוזר אצל הרבה גורמים שלרוב שיתוף הפעולה ביניהם לוקה בחסר. לפעמים רופאי משפחה נפגשים ראשונים עם אדם שסובל מדיכאון או חרדה ולפעמים הם הגורם הטיפולי היחיד של אותו אדם. הרופאים לפעמים מחליטים להתחיל טיפול פסיכיאטרי, לפעמים מפנים לפסיכולוג ולפעמים מפנים לפסיכיאטר. אבל כשהם מתלבטים איזה פסיכיאטר הכי מתאים לבעיה של המטופל שלהם או איזו תרופה הכי כדאי לתת למטופל חסר להם המידע המתאים. אולי הפסיכיאטר הזה הוא לא הפסיכיאטר המתאים ביותר למטופל שלי? אולי עדיף תרופה אחרת? המדיה החברתית גורמת לכולנו (כולל אנשי המקצוע) להחליף מידע באופן טבעי כחלק מתהליכי החיים שלנו. אנשי המקצוע יוכלו באמצעי תקשורת שונים למצוא פסיכיאטרים / פסיכולוגים מתאימים ולשלוח את המטופל שלהם אליהם. השילוב של גוף ונפש בעולם הרפואה יהיה קל יותר כי הוא יהיה חלק מהעבודה הטיפולית.

גם אנשי מקצוע בתחומי בריאות הנפש יוכלו להנות מאותה מגמה. הרי פסיכולוג שעובד בקליניקה הפרטית שלו לבדו לא נהנה מספיק מזמינות של התייעצות פסיכיאטרית בדיוק כמו רופא משפחה. באמצעות פלטפורמות מדיה חברתית (חלקן מקצועיות) יכולים אנשי מקצוע להתייעץ, לקבל הדרכה, למצוא מידע על טיפולים נוספים.

פחות סטיגמה בנושאי פסיכיאטריה
היום בעיות כמו חרדה, דכאון והפרעה טורדנית כפייתית (OCD) נמצאות מחוץ לגדר או מאחורי דלתות סגורות.  עדיין לא מדברים עליהם ובעיקר, האנשים שסובלים מהן מרגישים הרבה פעמים לבד. אתרים חברתיים כמו כמוני מאפשרים או פורומים רפואיים מאפשרים לאנשים שסובלים מבעיה גופנית או נפשית למצוא אנשים אחרים שמרגישים כמותם ומתמודדים עם בעיות דומות. מטופלים מדברים עם מטופלים אחרים על שיטות טפול, דרכי התמודדות ובעיקר מאפשרים להרגיש לא לבד. ככל שיותר אנשים ידברו כך גם הסיכוי שיותר אנשים יגיעו לטיפול ויטפלו בבעיות שלהם.

שיפור הטיפול הפסיכיאטרי והפסיכולוגי
ככל שהמטופלים שלנו יהיו יותר מרושתים, יותר מתוחכמים ויותר מיומנים בשימוש באמצעי תקשורת וחיפוש מידע כך הם  יוכלו לדרוש טיפול יותר איכותי וממוקד בבעיות שלהם. מידע שהיה חשוף בעבר נגיש היום יותר, אבל בגלל הרשתות החברתיות הוא גם מופץ במהירות ובקלות לאנשים הנוגעים בדבר. התוצאה היא מטופלים ששואלים שאלות אינטיליגנטיות שמבוססות על הרבה מידע ומצפים לתוצאות.

ישנם הרבה פסיכיאטרים ופסיכולוגים (ואנשי טיפול בכלל) שלא אוהבים את המצב שבו הם לא 'מומחים' שמעריצים אותם. בעולם שבו אנחנו חיים הפסיכיאטרים והמטופלים נמצאים באותה הקומה וזה יגרום לאנשי המקצוע להיות יותר טובים ויותר מעודכנים בתחום ההתמחות שלהם. הרשתות החברתיות לא יגרמו לפסיכולוגים ופסיכיאטרים להיות מיותרים אלא דווקא להיות יותר מקצועיים. (ובעולם כזה מי שלא מקצועי לא יצליח לשרוד).

המדיה החברתית גם מאפשרת הצצה לחיים של המטופלים ולהרגלים שלהם. אולי נצליח לבנותעל בסיס המידע הזה דרכי טיפול חדשות ויותר מותאמות לצרכים האישיים של המטופלים ולדרכי ההתמודדות שלהם ביומיום ובכך לשפר את היעילות של הטיפול. אפשר גם לפתח מודלים חדשים של תגמול על המעקב הפסיכיאטרי הזה.

טיפולים מתקדמים יותר.
האפשרות לשמור על קשר עם מטופלים באמצעים חדשים כמו עדכונים במייל, בסלולר, בסקייפ ובאמצעים חדשים שמפותחים בימים אלו יאפשרו למטפל לדעת את מצב המטופל שלו בדרכים חדשות. תוכלו לוודא שהמטופל לוקח את התרופות כמו שצריך או שהוא מבצע את המשימות בטיפול הקוגניטיבי התנהגותי גם בין פגישה לפגישה. גם פגישות ביקורת יכולות להתבצע בדרכים חדשות ומערכות לתזכור החולה יכולות לגרום לכך שהוא לא ישכח להגיע לפגישה הבאה וכתוצאה מכך גם ימשיך את הטיפול.

מה דעתכם?