במפגש בין רפואת משפחה לבין פסיכיאטריה | פסיכיאטר ברשת

במפגש בין רפואת משפחה לבין פסיכיאטריה

בשנה הבאה תיכנס הרפורמה בבריאות הנפש לתוקפה, והאחריות המלאה על הטיפול בקהילה בתחום בריאות הנפש תעבור מהמדינה אל קופות החולים. בכל קופה מפתחים מודל שונה להתמודדות עם התפקיד החשוב הזה, מתוך ראיה שונה איך המרכיב של הפסיכיאטריה והפסיכולוגיה צריכים להשתלב בשירותי הרפואה בכלל. השורה התחתונה היא שהרפורמה בבריאות הנפש היא הדבר הכי משמעותי שקרה בתחום הפסיכיאטריה מאז שחוקק סל שיקום בשנת 2000, ואפילו מאז שחוקק חוק בריאות ממלכתית בשנת 1994.

לא מזמן היתה לי שיחה עם מישהו שסובל מסכרת לא מאוזנת. הוא הלך לרופא המשפחה שלו, אשר העלה לו את מינון האינסולין והמליץ לו על שינוי בדיאטה. בנוסף, הוא המליץ לאותו אדם להוריד את הלחץ בעבודה, אשר משפיע לדבריו על רמת הסטרס שלו (כידוע, גם לחץ יכול להשפיע על רמות הסוכר). אחרי ההמלצות הללו, הוא שלח את המטופל הביתה.

במהלך השיחה היה די מהר ברור, שהוא סובל מסוכרת לא מאוזנת, אבל גם מתסמינים של דיכאון המושפעים מחוסר יציבות תעסוקתית ומבעיות בזוגיות שלו. זו לא היתה פגישה של פסיכיאטר-מטופל אלא שני אנשים שנמצאים באירוע חברתי. במילים אחרות, היה מרכיב נפשי מובהק לבעיות הגופניות שלו, וגם רופא המשפחה זיהה זאת, אבל לא עשה כמעט שום דבר כדי להשפיע על המרכיב הנפשי. אנו יודעים שבמקרים רבים יש מרכיב נפשי משמעותי בתחלואה גופנית, אשר יכול להשפיע באופן ישיר על הפרוגנוזה של המטופלים.

בפועל, בגלל העומס הגדול מאד שקיים במערכת הבריאות על אנשי המקצוע שאינם בתחום בריאות הנפש, לפעמים ביחד עם העדר ידע ורגישות למרכיב הנפשי, אנו מוצאים מצב שבו ההתייחסות להבטים הנפשיים של תחלואה גופנית או לבעיות בתחום הנפש היא לקויה עד כדי כך שלפעמים נוח לנו להתעלם מהמרכיב הזה. הרבה יותר פשוט להתייחס לכאבי ראש, לרמות סוכר או ללחץ הדם מאשר למצוקה רגשית. אנחנו יודעים גם שגם אנשי מקצוע לא אוהבים לשאול שאלות בתחום שבו הם לא יודעים לתת פתרונות, כי אז הם יהיו חייבים להתייחס לבעיה ולא להתעלם ממנה. איך אפשר לצפות מרופא משפחה שמקבל 10 דקות למטופל במקרה הטוב, להקדיש מספיק זמן גם לבעיות מורכבות בתחום הנפשי?

שינוי היחסים בין פסיכיאטריה לרופאי משפחה

הרפורמה והתוכניות ברוב הקופות מתמקדים כיום במעבר של שירותי הרפואה האמבולטורים מהמרפאות של המדינה למרפאות חדשות שמקימים בקופות החולים. סביר להניח שהזמינות הגבוהה יותר של מרפאות בקופה תוביל לעליה בפניות של מטופלים למרפאות הללו. אבל לא בטוח שזה יגרום לכך שרופאי המשפחה יהיו יותר ערים לבעיות נפשיות או שיהיה להם יותר זמן לעסוק בכך. רופאי המשפחה הם בחזית של המגע הרפואי עם המטופלים, אבל גם להם לא נותנים מספיק כלים להתמודד עם הבעיה.

אולי הגיע הזמן לחשוב על זה בצורה אחרת? אולי המודל שבו רופא משפחה צריך בנוסף 'לכל הצרות' גם להתעסק באבחון חמקמק של מצוקה נפשית לא מספיק וצריך למצוא פתרון איך להתגבר על הבעיה הזו? מה יקרה אם המודל יכלול ביקורים קבועים של פסיכיאטר או איש מקצועות בריאות הנפש במרפאת הסוכרת או במרפאה הכללית, או אפילו שכחלק מהערכה של מחלות מסויים יהיה חלק אינטגרלי של בריאות הנפש? בצורה כזו נוכל לנטרל את מגבלת הזמן אבל בטווח הארוך יותר נוכל להוריד את התחלואה.

בדיוק כמו שרופא משפחה משתמש באופן שגרתי בבדיקות אק"ג, בדיקות דם, רמות סוכר וצילומי רנטגן או אולטרסאונד, תהיה רוטינה של בדיקה אצל איש בריאות הנפש. לא בגלל שכולם חולים, אלא כי צריך וחייבים לבדוק את ההבטים הנפשיים באופן קבוע בדיוק כמו שבודקים את רמות הכולסטרול. המנגנונים לעשות את זה יכולים להיות מגוונים: לדוגמא פעם בחצי שנה יקפוץ פופ-אפ בתוכנה הרפואית שיזכיר לרופא המשפחה לשלוח את המטופל שמולו למלא שאלון בריאות נפש, או לפגישה עם פסיכולוג. או שפעם בשבועיים ישב במרפאה השכונתית פסיכולוג או פסיכיאטר ומטופלים שמגיעים אל רופא המשפחה יופנו אל הפסיכיאטר מעכשיו-לעכשיו לצורך הערכה מיידית. המומחה מתחום בריאות הנפש לא חייב להיות פסיכיאטר. זה יכול להיות פסיכיאטר כמובן, אבל גם פסיכולוג, עובד סוציאלי, אחות פסיכיאטרית, מטפל באמנות בעל נסיון בתחום בריאות הנפש וכו'. בפגישה הזו יתוו תוכנית טיפול כתוכל לסייע לרופא המשפחה להתמודד עם המכלול הרפואי והנפשי של אותו מטופל.

במקרה זה גם הפסיכיאטרים יאלצו לעבור שינוי בדפוס עבודתם, שתהפוך ליותר אקטיבית בזיהוי של בעיות וטיפול בהם. הם גם יאלצו לעבוד בצורה טובה יותר עם רופאי המשפחה ועם רופאים אחרים, דבר שאינו קורה מספיק טוב כיום.

ברור שבהתחלה תהיה התנגדות פורמלית ורעש במערכת, אבל בטווח הארוך תתפלאו כמה זה ינגיש את התחום ויקל על זיהוי בעיות אצל אנשים. הרעיון הוא לקחת את הבעיות הנפשיות שמזוהות על ידי הרפואה הראשונית של רופאי המשפחה או אחיות המרפאה ולתת להם מענה מקצועי בהקדם, לפני שהן מסתבכות או משפיעות באופן שלילי על שאר התחומים בחייו של המטופל. ברור שיש לזה משמעויות כלכליות אבל בעצם (ואני מאמין שאפשר לבדוק את זה), זה יחסוך כסף לקופה כי המטופלים יהיו בריאים יותר.

לצערי, אני ריאלי ומבין שזה שינוי שהוא ממש קפיצת דרך קונספטואלית כי המודלים הקיימים בקופות הם וריאציות על מה שקיים. אבל מי יודע, ימים יגידו.

 

ד"ר ירדן לוינסקי הוא פסיכיאטר מומחה, מנהל את מרכז רזולוציה לישומים פסיכולוגים מתקדמים. לפרטים נוספים או קביעת פגישה אפשר לשלוח דואר אל info@resolution.co.il או להתקשר עכשיו 03-6919961

לקבלת עדכונים אפשר להרשם לרשימת התפוצה או לעקוב אחריי בטוויטר.

מחשבות של אחרים

שרה: יצאתי עם אדם שהוא adhd..יש לו התפרצויות גם לעג .. אנחנו אוהבים אחד תשני אבל אין סבלנות , חושב תמיד שאני מנסה...

Moran: היי אני לוקחת כבר כשנה לוסטר ואני עכשיו בטיפולי פוריות האם זה יכול להזיק להליך ?

פנינה: לקחתי כ20שנה סרוקסט 20מג עם השפעה מעולה ! ו ואצלכם הפסיק לפעול פניתי לרופא שהתחיל לי עם סרנדה ובני משפחתו חצי...

אלכס: כתבה נכונה לחלוטין! הכי חשוב להיות פתוח מבחינת שיתוף המידע עם המטפל. השקרים הם המנוע של הימשכות המצב הרע.....

עדנה: אני נוטלת מירו 7.5 מ"ג בתוספת לסרוקסט וכל הזמן רדומה. איך אפשר להגיע למעט צלילות מוח? קשה לי לכתוב, לחבר...

ראול: גם למישהו שלחם בצבא ונהרגו לו חברים מול העיינים, והוא נכה בכיסא גלגלים שמשפחתו כבר מתה אחד אחרי השני והוא נותר...

עדן: חייבת התערבות פסיכיאטרית דחופה,זה עלול להגיע למצב של פגיעה עצמית או פגיעה בתינוק חלילה.. בהצלחה.

חנית ג'אגר: וואו בדיוק מה שקורה לי לאחרונה אני פניתי לפסיכיאטרית שלי אחרי 6 שנים של טיפול בסרוקסט והחלטתי לקחת פרוזק...

תגובות

תגובה אחת לרשימה ”במפגש בין רפואת משפחה לבין פסיכיאטריה“, בסדר כרונולוגי. ניתן להוסיף תגובות בהמשך העמוד.

  1. מאת כפיר:

    מודל ביו-]פסיכו-סוצואלי.

    כל מקצוע מנפנף במודל הזה – הפסיכיאטריה ורפואת המשפחה. שלא אלו ולא אלו מיישמים אותו לעומקו .

    פסיכיאטר אחד עשה אלקטיב במרפאת פרקינסון, כי רצה להתמחות גם בנוירולוגיה, היה במרםאה, צפה בשיחות הנוירולוג עם המטופלים, בבדיקותיהם. והוא שם לב לפרט מעניין , באף ביקור הנוירולוג לא שאל את השאלה :"עזוב, חוץ מהפרקינסון מה שלומך?, איך המצב הרוח? למה הבגדים מרושלים? למה אתה לא מחייך? אני שם לב שעובר עליך משהו…" אותו פסיכיאטר עשה זאת , והמטופלים יצאו עם טיםול להפרעה הנוירולוגית אך גם עם טיפול לדיכאון שאובחן.

    מצד שני, יש במודל המקורי התייחסות לשלושה גורמים – ביולוגי – תפקיד הרופא, התרופות, הפרוצדורות , פסיכו- רגש, מתח מחשבות , וסוציאלי- כיצד המשפחה מתמודדת? התמודדות הסביבה, שינוי הסביבה הרגלי חיים, עבודה ועוד.

    לכאורה צריכים להיכנס לרופא המשפחה עוד שני בעלי מקצוע ולתצפת על הביקורים שלו – עו"ס ואיש בריאות הנפש .

    אותי מעציב (אם זה היה מצחיק הייתי צוחק) שהמון מחלות הן ביטוי רגשי למתח ואפילו עו"ס אין במרפאת החוץ , במרפאת המומחים או במרפאה הראשונית שלשם רופא העור, הגסטרואנטרולוג או רופא המשפחה יכולים להפנות.

    זה לדעתי קשור לסטיגמה , אם אותו רופא משפחה שכתבת עליו היה מפנה לפסיכיאטר , המטופל היה מתלונן עליו. "מה אני חולה נפש?" או אם היה מערב , מפנה לעו"ס המרפאה "מה היא יכולה לעזור לי? מה אני מקרה סעד?"

    המציאות היא רחוקה שנות אור , לעו"ס יש כיום כלים שניתן ליישמם בתקציב נכון גם במרפאה הראשונית, אך במצב הקיים, רוב המבוטחים לא נהנים משירות עו"ס, כי העו"ס עסוקים בעומס בירוקרטי במקרה הטוב או בעומס של כשל מערכות אחרות- רק מטופל מודע לזכויותיו או מטופל שהוא מאוד חולה, יקבל שירות של עו"ס- היתר בכלל לא ישמעו על השירות הנחוץ וההכרחי הזה.

    לא צריך ממשק בין בריאות הנפש לבריאות הגוף, אלא לחזק את המערך הפסיכו-סוציאלי הרפואי. פסיכולוגים רפואיים ועו"ס בריאות. הקמת קבוצות להפחתת מתחים במרפאות בדיוק כמו קבוצות הפיזיותרפיה.

    למערכת זה יותר זול אבל יותר יקר בהקמה והשקה אבל בהחלט יותר זול בטווח הרחוק.

    רופאי משפחה הפסיקו לקבל אלקטיב בהתמחות פסיכיאטרית אך עדיין מחוייבים להדרכת עו"ס בהתמחותם.

    יש את הסיפור שמספרים שמר ישראלי סוחב דיכאון והגיע לדר' מיכאלי, ודר' מיכאלי המקבל את מר ישראלי פעם שלישית החודש, בגלל תלונה "מוצדקת", (נניח כאב ראש, כאב בטן, עצירות , קנדידה בלשון , שפעת) אבך דר' מיכאלי כרופא לא אומן לאינטרוספקציה, אבל הוא מרגיש שתמיד אחרי שמר ישראלי יוצא מהחדר, הוא רוצה לשתות קפה, הוא מרגיש עייפות, הוא עצבני, רוצה לפתוח את החלון, הוא לא מקשר את זה למר ישראלי המדוכא, אלא לריב עם אשתו, למתח עם הילדים בבית, לתור בחדר ההמתנה, ללחץ של הנהלת המחוז.. והקול המתכתי של תוכנת המחשב מכריז על המטופל הבא שצריך להיכנס לחדרו וכמות הסמיילים העצובים שעל מסך הרופא ארוכה, בקשות המזכירות גדלה , והוא מקשר את תחושותיו למציאות החיצונית שהיא מלחיצה ולא למר ישראלי.
    פלא שאין מתמחים ברפואת משפחה- זו רפואת שוחקת ולצערי לא מתגמלת ולא מוערכת ע"י הציבור ושאר הדיספלינות הרפואיות.

הוספת תגובה






דוקטור, למה לא ענית? כדי להבין איך אני עונה לשאלות קראו את מדיניות התשובות שלי.

על מנת להגן על אתר זה מפני ספאם, שפה בוטה, התקפות אישיות או מסעות צלב, הפעלתי את אפשרות מודרציית התגובות באתר. כדי להבין איך אני עונה לשאלות קראו את מדיניות התשובות שלי.
אפרסם את תגובתך מייד לאחר שאוודא שאין שם שום דבר שמסוכן לבריאות.