האם התרופות הפסיכיאטריות הפסיקו לעבוד? | פסיכיאטר ברשת

האם התרופות הפסיכיאטריות הפסיקו לעבוד?

בסוף שנות השמונים העולם גילה את הפרוזאק. חולי דיכאון וחרדה ניצלו מעולם של תופעות לוואי שהקשו עליהם ונפתחו בפניהם אפשרויות חדשות ואינסופיות. הם לא הכירו עדייו את תופעות הלוואי האחרות שמחכות מעבר לפינה. הפסיכיאטרים הוצפו במחקרים שהוכיחו את היעילות של התרופות החדשות. החומר הזה כל כך טוב, היו כאלו שאמרו, שאולי כדאי להכניס אותן למי השתיה של כל הציבור.

היום יש ציפרלקס ולוסטרל, סרוקסט ופבוקסיל ותרופות רבות אחרות. רק אחרי שנים גילינו שחלק מהתרופות, (וכל שאר הטיפולים יעילים) ברמה כזו שהן עוזרות ל50-70%  מהציבור להיפטר לחלוטין מהפרעות מצב הרוח שלהם, ולעד 30% להחלים בצורה חלקית בלבד. כשחברות התרופות הבטיחו לנו תרופה לכל מחלה הם לא ידעו שהם יחטפו תביעות רשלנות מכל הכיוונים ושחברות גנריקה יגנבו להם את השוק מתחת לידיים.

האם אני אומר שהתרופות הפסיכיאטריות לא עובדות? ממש לא. כל פסיכיאטר מכיר ניסים שהתרחשו בעקבות טיפול תרופתי. אנשים שסבלו במשך שנים מדיכאון עמיד לטיפול קיבלו תרופה חדשה ופתאום כאילו החיים חזרו והדיכאון חלף לבלי שוב. אבל מה שהיה בהתחלה נצחון בטוח, הפסיק היום לעבוד באותה יעילות, ופסיכיאטר צריך היום להיות מומחה בפסיכופרמקולוגיה, לשחק עם ריכוזים של סרוטונין, דופמין ונוראפינפרין כדי להשיג יעילות טובה יותר של הטיפול התרופתי. הפסיכיאטר נאלץ לחכות לחומרים חדשים שנמצאים בפיתוח ומשפיעים על CRF, על רצפטורים ניקוטינים ומוסקרינים, על אינטרלוקינים ועל עוד עשרות מרכיבים שמשפיעים על מחלות פסיכיאטריות כמו חרדה, דיכאון או פסיכוזה.

יש כאלו שטוענים שרפואה מותאמת אישית היא הפתרון. אם נפתח תרופות באמצעות הכרה של הגנטיקה של האדם, הרי שנוכל לייצר טיפול אישי שיפתור לאדם הבודד את כל הבעיות. הבעיה היא שעם כל הידע שלנו על גנטיקה, היכולת שלנו לפתח תרופות כאלו רחוקה מאיתנו לפחות כמה שנים או עשורים. יכול להיות שתרופה כמו ציפרלקס תעבוד יותר טוב על אנשים עם דיכאון שיש להם גם גן מסויים. אבל חוץ מהגן הזה יש להם עוד כמה גנים, לכן צריך תרופה שתעבוד על אדם ספציפי באמת, ולא על אנשים שיש להם גן מסויים. אנחנו עוד רחוקים מזה.

אני לא אומר שהתרופות החדשות (גנטיות או לא גנטיות) לא יעזרו לאנשים מסויימים. אני גם חושב שהם יכולות להיות יעילות לאוכלוסיה גדולה של חולים במחלות פסיכיאטריות. אבל יש לי ספק אם הם יפתרו את הבעיה. למה? כי המוח שלנו מחובר לגוף שלנו באמצעות איבר שנקרא הצוואר. כמו שאי אפשר להתעלם מהגוף כאשר מטפלים באדם שסובל מדיכאון, אי אפשר להתעלם מהסביבה והמשפחה אצל אדם שסובל מחרדה. לתת רק נוגד חרדה ממשפחת SSRI למישהו אולי יפתור חלק מהבעיה, ואפילו חלק גדולה מהחרדה, אבל לא נפתור את כל הבעיה אם לא נתייחס לשאר הגורמים שמשפיעים על מצבו הנפשי של האדם.

תתעלמו לרגע מהעובדה שאני פסיכיאטר. מתוך הסתכלות ברזולוציה אחרת לגמרי, אני אומר שהתרופות עובדות ועוד איך, אבל הטיפול צריך לכלול התייחסות לשאר המרכיבים שמשפיעים על הביוכימיה שלנו. דברים שמנציחים או מחמירים את הפתולוגיה שלנו. טיפול תרופתי הוא כלי חשוב מאד בהתמודדות עם בעיות פסיכיאטריות, בתנאי שלא מזניחים את שאר המרכיבים של הטיפול. זה נכון בפסיכיאטריה, זה נכון ברפואה פנימית וזה נכון בכל סוגי המחלות.

לקבלת עדכונים אפשר להרשם לרשימת התפוצה, להרשם לטוויטר שלי, או להכנס לאתר של מרכז רזולוציה.

ד"ר ירדן לוינסקי הוא פסיכיאטר מומחה, מנהל את מרכז רזולוציה לישומים פסיכולוגים מתקדמים. לפרטים נוספים או קביעת פגישה אפשר לשלוח דואר אל info@resolution.co.il או להתקשר עכשיו 03-6919961

לקבלת עדכונים אפשר להרשם לרשימת התפוצה או לעקוב אחריי בטוויטר.

מחשבות של אחרים

גיא: היי "ס", נטלתי את הכדורים במשך כשלוש וחצי שנים. התחלתי את תהליך "הגמילה" שבוע לפני פסח ובמשך...

טל מלכינסון: קושי להרדם..נשימה ללא עומק יכולה להרדם רק עם לוריבן

אבי: שלום אני רציתי לדעת איך אני יכול להעביר את האובססיה מהשיער לתנוך אני סובל כבר כמה שנים מתלישת שיער וכל חברי...

לירון: יש לי בעיה שאני מתמודדת איתה מאז שהייתי בערך בת 5.. אני פשוט מקלפת את את העור שמסביב לציפורניים שלי (ולפעמים...

ס: היי אני נמנעת מבנזודיאזפינים. לוקחת 0.25 קלונקס רק אם כלו כל הקיצין. עכשיו אני מרגישה רע אחרי שלקחתי שמינית גרם...

טל: מאז שאני ילדה (היום בת 20) אני מקלפת את העור מתחת לציפורניים ויוצרת פצעים ודימום.. מה אני יכולה לעשות? 🙁

מזי: היי התחלתי לפני חודש טיפול בלוסטראל של 50 מג ואז העלו ל 100 והיה בסדר מבחינת תופעות לוואי.נגמרה לי החבילה והעלו...

miri: היי, אני בת 19 וחצי, מאז שאני זוכרת את עצמי עוד מהגילאים הקטנים ביסודי – תלשתי שיערות מהגבות אח"כ...

תגובות

17 תגובות לרשימה ”האם התרופות הפסיכיאטריות הפסיקו לעבוד?“, בסדר כרונולוגי. ניתן להוסיף תגובות בהמשך העמוד.

  1. מאת ערן:

    אתה לא יודע איזה כיף זה לשמוע (או יותר נכון לקרוא) פסיכיאטר שאומר "הטיפול צריך לכלול התייחסות לשאר המרכיבים שמשפיעים על הביוכימיה שלנו. דברים שמנציחים או מחמירים את הפתולוגיה שלנו. טיפול תרופתי הוא כלי חשוב מאד בהתמודדות עם בעיות פסיכיאטריות, בתנאי שלא מזניחים את שאר המרכיבים של הטיפול." ומתייחס לסביבה והגורמים ה"לא-ביולוגיים" שתורמים להתפתחות המחלה. אני בטוח שיש עוד הרבה שחושבים ככה, אבל כמי שעושה את הדרך להפוך לפסיכולוג דווקא אבל מכיר את הרקע הביולוגי, זה מרענן לשמוע שמדבר חיובית על השילוב ולא נצמד לאחד מהקצוות.

  2. מאת רותי:

    האם נתקלת במצב בו תופעות הלואי,"מנצחות" את הסיוע שניתן לקבל מן התרופות שבקבוצת ה-SSRI או בדומות לה?

    מה אז עושים?

  3. מאת שרה כהן:

    תודה ירדן .
    מאוד מעניין !

  4. מאת אורלי:

    האם הוכחו יעילותן של המתגברים ( אוגמנטציה )
    אני לוקח ריספונד האם הוא נחשב לכדור טוב ???

  5. מאת ירדן לוינסקי:

    @רותי, אני מפנה אותך לרשימה קודמת שלי בנוגע להתמודדות עם תופעות לוואי.
    http://www.thingsonmymind.com/?p=270

    @אורלי, ריספונד הוא אחד הכדורים הנפוצים ביותר לאוגמנטציה. ישנם מחקרים מועטים על אוגמנטציה, בעיקר על ריספרדל (ריספונד) ועל סרוקוול וזיפרקסה. תלוי כמובן בסוג הבעיה

  6. מאת איתמר:

    שלום רב
    אני לוקח פאקססט וריספונד במשך 3 וחצי חודשים והיה שיפור אדיר למשך יומיים אחרי 12 שבועות ומאז ועד היום הפסיק השיפור וכעת יש שיפור קטן ולא מורגש הרבה וכל היום אני שקוע באובססיות
    שאלתי היא האם התרופופת הפסיקו לעבוד או מה

  7. מאת רונן ברוך:

    השאלה מה קורה אצל חולים שאינם מטופלים על ידי פסיכיאטרים. היום תגיד לרופא משפחה שאתה קצת מצוברח והמרשם מוכן, לשימוש תמידי (וצורך בעדכונו כמובן), עם האבחנה הרלוונטית – לנצח.

    במחלקה פנימית בבית חולים, כחצי מהחולים (תחושה, לא בדקתי) מקבלים נוגדי דכאון כבר שנים. מי נתן להם אותם? מי עוקב? האם הטיפול אמור להיות עד סוף החיים? האם מישהו טורח לעבור מעבר לסטיגמה של האבחנה (והזילזול בה בתוך מחלקה "ביולוגית" כמו פנימית), ולבדוק מה ההקשר? מי מטפל? ממתי? האם נעשו מאמצים לא פרמקולוגים להתמודד עם הבעיה?

    לדעתי, העידוד שניתן לרופאים שאינם פסיכיאטרים לרשום מרשמים כאלה, מהווה פירצה גדולה.

    ולא שלפסיכיאטרים אין דעות קדומות על נבדקיהם. לדוגמא: "הוא פסיכי, הוא הרי עצור על משהו שקשור סמים – אתה לא רואה?".

  8. מאת לירון:

    פסיכיאטרים רושמים תרופות ולא נמצאים במעקב מתמיד אחר מי שרשמו לו תרופה. תופעות הלוואי לפעמים מחלישות עוד יותר בו אדם שנחלךש עד כדי כך שהוא לא יכול להתמודד ורוצה למות. יש אנשים שמציאות החיים שלהם מורכבת ויש אנשים שלא יכולים לעמוד בזה. ההשפעה של התרופה בתוספת השפעות הלוואי שלה, מביאות לטלטלה רגשית עזה ולהתגברות דחף אובדני. זה קורה גם אצל אנשים שנאלצים לחיות שנים לאחר מות ההורים עם אח בעייתי מאוד, ובלי משאבים. זה קורה גם אצל אנשים שבעיתם לא אובחנה ובאופן אובססיבי נחשבת כפסיכולוגית או פסיכיאטרית. מחכה לתשובה.

  9. מאת ירדן לוינסקי:

    @לירון, לא ברור לי לאיזו תשובה את מחכה. אדם שלוקח תרופות מכל סוג צריך להיות במעקב רפואי. נקודה.

  10. מאת איתמר:

    אני עדיין מחכה לתשובה בבקשה

  11. מאת ירדן לוינסקי:

    @איתמר, כדור שעזר רק ליומיים ומאז לא עזר, כנראה לא עזר לך בכלל. ואם הוא ממשיך לא לעזור, מומלץ לחפש פתרון אחר

  12. מאת איתמר:

    תודה רבה על ההיענות

  13. מאת ירון:

    היי ד"ר לוינסקי,

    אני לא יודע אם זה נכון או לא, אבל ממה שהבנתי תרופות לדיכאון עוזרות ל70 אחוז מהאנשים בדרגות שונות. כלומר ל70% לא תהיה רמיסיה מוחלטת אלא רק תגובה (שיפור מסויים). ומתוך אלה אחוז קטן יחסית יהיה לו רמיסיה מלאה.

  14. מאת פאני:

    מה ההשפעה של הריספונד על ילד בן 8?

  15. מאת דורה:

    שלום ד"ר,מה דעתך על התרופה החדשה ברינטליקס? האם היא טובה לדיכאון קליני?מה השפעתה על חרדה כללית?

  16. מאת ירדן לוינסקי:

    @דורה, התרופה מיועדת לטיפול בדיכאון, היא תרופה חדשה יחסית ויש לי אישית נסיון מצומצם איתה, אך מחקרים מראים יעילות דומה לתרופות הקיימות בשוק.

  17. מאת תמרי:

    שלום לפני כחצי שנה היה לי התקף חרדה ככה רופא המשפחה אמר היה לי זרמים בכל הגוף אפילו בלשון
    ואז נתנו לי כדור בשם לאייף 600 לקחתי במשך 3 חודשים
    לפני כשבועיים הרגשתי את אותו עומס והיום באצמע נהיגה לא יכלתי להמשיך לנהוג הרגשתי שזה קורה לי שוב הלחץ הזה הגעתי לרופא והוא נתן לי כדור בשם ברינטלקיס ואקסנט ואמר לפחות חצי שנה לקחת אני מפחדת לקחת אותו האם יש דרך אחרת ולא רק בכדורים לאן עליי לפנות

הוספת תגובה






דוקטור, למה לא ענית? כדי להבין איך אני עונה לשאלות קראו את מדיניות התשובות שלי.

על מנת להגן על אתר זה מפני ספאם, שפה בוטה, התקפות אישיות או מסעות צלב, הפעלתי את אפשרות מודרציית התגובות באתר. כדי להבין איך אני עונה לשאלות קראו את מדיניות התשובות שלי.
אפרסם את תגובתך מייד לאחר שאוודא שאין שם שום דבר שמסוכן לבריאות.