למה רופאים צריכים לכתוב | פסיכיאטר ברשת

למה רופאים צריכים לכתוב

אני כותב באתר הזה כבר כמה שנים. וגם יש לי חשבון פייסבוק, וטוויטר, וכתבתי ספר, ופורסמו כבר כמה טקסטים שלי בעיתון הארץ ובאתרים כמו ויינט. אבל בניגוד אלי, רוב הרופאים לא כותבים. עזבו כתיבת ספר, רוב הרופאים גם לא כותבים בפייסבוק דברים שקשורים למקצוע שלהם.

זה לא בגלל שאני מוצלח יותר מאחרים אלא בגלל שאני פשוט התחלתי. ישבתי וכתבתי וכתבתי. קודם על דברים אחרים ואחר כך על רפואה ופסיכיאטריה. הטיעונים הנפוצים ביותר הם 'למי יש זמן?' ו'בשביל מה זה טוב?'. באמת, למי יש זמן? כתיבה לא באה בקלות לכל אחד, כפי שיודע כל רופא שניסה לכתוב מאמר אקדמי. ועדיין, רוב הרופאים מכוונים את הכתיבה שלהם (אם יש כזו) למאמרים בעיתונות הרפואית בלבד.

אז מדוע אני חושב שכדאי שרופאים יקדישו זמן לכתיבה?

זו דרך טובה להכיר את עצמכם
כתיבה תעזור לכם לתקשר בצורה טובה יותר. הכתיבה עוזרת לארגן את המחשבות, בצורה ברורה ומסודרת. כשאתם כותבים טקסט יש לכם זמן לחשוב על מה שהתכוונתם לומר ולנסח את הרעיונות שלכם בצורה ברורה (ואפילו יש זמן לכתוב טיוטות).

זו דרך טובה כדי שהם יכירו אותנו
אפשר להתווכח, אבל לרפואה ולרופאים יש בעיית יחסי ציבור. חלק גדול מהציבור חושב שאנחנו מתנשאים, מנותקים ועובדים בשביל חברות התרופות. אבל אף אחד מאיתנו לא הגיע למקצוע הזה מסיבות אנוכיות, כולנו רצינו לעזור לאחרים. הלך הרוח בציבור השתנה לרעתנו, אבל זאת אחריות הרופאים לשנות את זה ולא לחכות שהבעיה תפטר לבד. אם אנחנו לא נדאג להשתתף בשיחה, מישהו אחר יעצב את השיחה בצורה שתמשיך לפעול לרעתנו.

זה תפקידנו
כתיבה והשתתפות במדיה חברתית היא דבר שכולם עושים בעידן המידע. זו אחת הדרכים החשובות שבהן אנשים מתקשרים בעולם. ככה אתה גורם לאחרים להבן אותך, כך אתה נוגע באנשים, וכך אתה עוזר לאחרים להבין מה שרצית לומר. אם אתה נמנע, אתה לא קיים. בסופו של דבר המשמעות המקורית של המילה "דוקטור" בלטינית פירושה "ללמד".

זה יותר מטקסט על בריאות
ראשית, זה יותר מטקסט. אף אחד לא אמר שאנחנו לא יכולים להקליט, לצלם, להסריט דברים ולהקרינם, לצייר או להעלות מצגות. אנחנו פשוט רגילים לכתוב מאמרים. ומעבר לכך, אנחנו לא חייבים להתבטא רק בנושא רפואה ומחלות. יכול להיות לנו אינפוט חשוב בנושאים כמו פוליטיקה ומדיניות, עיצוב, טכנולוגיה, חברה ועוד. גם מקצועות אחרים יכולים להנות מדעות שלנו בתחומים שלהם, בדיוק כפי שאנחנו יכולים להפיק תועלת מדעות של בעלי מקצוע אחרים.

אם תכתבו הם יבואו.
ככל שתכתבו יותר, על מגוון רב יותר של דברים (מעבר לסוגיות חשובות כמו סוגי דיכאון או הטיפול הנכון בקרצינומה של הפרוסטטה), אנשים ילמדו להכיר אתכם. ואם הם ילמדו להכיר אתכם, הם ירצו לדבר איתם. הם ירצו לשתף איתכם פעולה או להתווכח. שותפים, מטופלים, קובעי מדיניות, מובילי דעה, ומקבלי החלטות. כשאנשים מדברים, דברים קורים. מעבר לכך, זו הדרך שבה דברים משתנים. אם אתם מסנתזים לעצמכם עמדה רעיונית, משתפים אותה עם הציבור ועומדים מאחוריה, אז אתם מובילים רעיון. ככה דברים משתנים.

איפה אפשר לפרסם דעות של רופאים?

כמובן שהיום הדברים יותר מסובכים מבעבר. עד היום היתה לנו אפשרות להוביל רק בתחום של מצויינות אקדמית על ידי פרסום בעיתונות רפואית. אבל היום יש לנו גם כרופאים מגוון אפשרויות לפרסם את הרעיונות שלנו, ואנחנו צריכים לחשוב גם על איפה ואיך לפרסם אותם. סוגיות כמו

מה לפרסם? האם רק רעיונות כללים ועקרוניים, הרי אנחנו לא מפרסמים מידע רפואי של מטופלים. מתי לפרסם? האם לפרסם רק כשיש לי רעיון מבושל ומאורגן או לפרסם כשהרעיון או העמדה עולים לי בראש, כשהם חצי אפויים? בעבר פירסמנו רק מאמרים בעיתונות מקצועית, לאחר שלפחות שלושה עורכים נתנו לנו הערות ועשינו מספר סבבים של תיקונים. היום אנחנו יכולים לפרסם שתי שניות אחרי שסיימתי לחשוב על רעיון.

ולא פחות חשוב, איפה מפרסמים. להעלות לפייסבוק כל הגיג? לכתוב מאמר בבלוג שלי(אם יש כזה), לכתוב טקסט לאתר מוביל ולקוות שהם יסכימו לפרסם?

אני כמובן לא יודע את כל התשובות, אבל זו הסיבה שישבתי וכתבתי את הטקסט הזה. בתור התחלה.

 

ד"ר ירדן לוינסקי הוא פסיכיאטר מומחה, מנהל את מרכז רזולוציה לישומים פסיכולוגים מתקדמים. לפרטים נוספים או קביעת פגישה אפשר לשלוח דואר אל info@resolution.co.il או להתקשר עכשיו 03-6919961

לקבלת עדכונים אפשר להרשם לרשימת התפוצה או לעקוב אחריי בטוויטר.

מחשבות של אחרים

שרה: יצאתי עם אדם שהוא adhd..יש לו התפרצויות גם לעג .. אנחנו אוהבים אחד תשני אבל אין סבלנות , חושב תמיד שאני מנסה...

Moran: היי אני לוקחת כבר כשנה לוסטר ואני עכשיו בטיפולי פוריות האם זה יכול להזיק להליך ?

פנינה: לקחתי כ20שנה סרוקסט 20מג עם השפעה מעולה ! ו ואצלכם הפסיק לפעול פניתי לרופא שהתחיל לי עם סרנדה ובני משפחתו חצי...

אלכס: כתבה נכונה לחלוטין! הכי חשוב להיות פתוח מבחינת שיתוף המידע עם המטפל. השקרים הם המנוע של הימשכות המצב הרע.....

עדנה: אני נוטלת מירו 7.5 מ"ג בתוספת לסרוקסט וכל הזמן רדומה. איך אפשר להגיע למעט צלילות מוח? קשה לי לכתוב, לחבר...

ראול: גם למישהו שלחם בצבא ונהרגו לו חברים מול העיינים, והוא נכה בכיסא גלגלים שמשפחתו כבר מתה אחד אחרי השני והוא נותר...

עדן: חייבת התערבות פסיכיאטרית דחופה,זה עלול להגיע למצב של פגיעה עצמית או פגיעה בתינוק חלילה.. בהצלחה.

חנית ג'אגר: וואו בדיוק מה שקורה לי לאחרונה אני פניתי לפסיכיאטרית שלי אחרי 6 שנים של טיפול בסרוקסט והחלטתי לקחת פרוזק...

תגובות

תגובה אחת לרשימה ”למה רופאים צריכים לכתוב“, בסדר כרונולוגי. ניתן להוסיף תגובות בהמשך העמוד.

  1. מאת אלכסנדר מושקוביץ:

    יפה מאד!!

    ולמה החלטת לכתוב את המאמר הזו 🙂
    תודה!

הוספת תגובה






דוקטור, למה לא ענית? כדי להבין איך אני עונה לשאלות קראו את מדיניות התשובות שלי.

על מנת להגן על אתר זה מפני ספאם, שפה בוטה, התקפות אישיות או מסעות צלב, הפעלתי את אפשרות מודרציית התגובות באתר. כדי להבין איך אני עונה לשאלות קראו את מדיניות התשובות שלי.
אפרסם את תגובתך מייד לאחר שאוודא שאין שם שום דבר שמסוכן לבריאות.