להעביר את הקליניקה לרשת
תחום הטיפול הנפשי באינטרנט הוא צעיר יחסית, אבל טמון בו פוטנציאל גדול. מחקר חדש שפורסם בלאנסט היוקרתי מלמד שצורת הטיפול הזו גם עובדת.
בימים האחרונים מופיעים אזכורים בכל מני ערוצי תקשורת למחקר חדש הטוען שפסיכותרפיה ברשת היא דרך אפקטיבית לטיפול בדיכאון. במחקר שפורסם ב-22 באוגוסט בעיתון הנחשב Lancet, בדקו ד"ר קסלר ושותפיו את היעילות של טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT), אשר מועבר על ידי פסיכותרפיסט בזמן-אמת באמצעות האינטרנט.
המחקר הראה שבהשוואה לטיפול סטנדרטי רגיל על ידי רופא משפחה, השילוב של טיפול קוגניטיבי התנהגותי באמצעות הרשת יחד עם טיפול אצל רופא משפחה מוביל לעליה משמעותית בשיעור ההחלמה מדיכאון גם בטווח של 8 חודשים מתחילת הטיפול.
ישנן כל מיני בעיות שמעכבות את החדירה של הטיפול המקוון (כלומר דרך האינטרנט או אמצעי תקשורת דיגיטלים אחרים). חברות הביטוח, קופות החולים וגופים מממנים טרם החליטו איך הן מתייחסות לתחום הזה. ישנן שאלות משפטיות נוגעות למתן שירותים רפואיים ופסיכיאטרים דרך האינטרנט מצד אחד, ולאנשים שנמצאים במדינות אחרות מצד שני. ישנן שאלות של סודיות ופרטיות הנוגעות לרישומים של הפגישות, מעקב על התוכן שלהם ועוד.
בנוסף, בגלל הראשוניות של הטיפולים הללו, יש חוסר של אחידות בטיפולים המוצעים – חלק מהם אוטומטיים לחלוטין ללא מעורבות מטפל בצד השני, חלק מיידיים יותר כמו בצ'אטים וחלק משתמשים בדואר אלקטרוני לצורך הטיפול, הנותן מימד שונה של הזמן.
כל המטפלים (פסיכיאטרים ופסיכותרפיסטים) הפעילים היום גדלו בעולם טיפולים שבו ספות, לוחות כתיבה ומשרדים מעוצבים מגדירים את שדה הפעילות שלהם. הרעיון שבו טיפול מתקיים בעולם טקסטואלי כשהמטופל בכלל לא נראה לעין יכול להראות מוזר עבור חלק מהאנשים, אבל אם אנו רואים את השינויים שמתרחשים בהרגלי הצריכה והשימוש באמצעי תקשורת של האנשים סביבנו, הרי שהאפשרות של טיפול ברשת איננה רחוקה מהמציאות.
יותר מכך – גם קסלר במחקר מציין שבמצבים מסויימים יש לפעמים יתרון בקשר טקסטואלי שאינו פנים אל פנים. כתיבת טקסט בצ'אט מאפשרת לפעמים זמן להתבוננות פנימית ובמצבים אחרים מאפשרת לומר דברים שיש קושי לומר אותם פנים אל פנים. בנוסף לכך, אם הכל נרשם ונכתב – ניתן להתייחס לכל מה שנאמר בפגישות ולא לתת פרשנויות מוטעות שמתבססות על זכרון עמום.
ובנוסף לכך – האפשרות של טיפול באמצעות האינטרנט אולי תאפשר גישה לטיפול לאנשים שלא יכלו להגיע לטיפול בעבר. מגבלות של מרחק ממטפלים עקב מגורים במקום מרוחק, של תקציב שתלוי בנוכחות של מספיק אנשי מקצוע באיזור מסויים או גם פחד מסטיגמה הנלווית לטיפול פסיכיאטרי או פסיכולוגי יכולות להפסיק מלהוות חסמי כניסה לטיפול.
אמנם יש להשקיע עוד זמן ומשאבים במחקרים על יעילות טיפולים מסויימים למצבים מסויימים. אך בסופו של דבר, הכניסה של האינטרנט לעולם הטיפול והפסיכותרפיה דומה מאד לכניסה של האינטרנט לתחומים אחרים בחיינו. היא בלתי נמנעת.
הפוסט הבא לא יעסוק בטכנולוגיה. אני מקווה.
לקבלת עדכונים אפשר להרשם לרשימת התפוצה, להרשם לטוויטר שלי, או להכנס לאתר של מרכז רזולוציה.
המחקר הראה שהשילוב של טיפול ברשת עם טיפול אצל רופא משפחה מוביל לעליה משמעותית בשיעור ההחלמה מדיכאון
עוד מחשבות באותו נושא:
ד"ר ירדן לוינסקי הוא פסיכיאטר מומחה, מנהל את מרכז רזולוציה לישומים פסיכולוגים מתקדמים. לפרטים נוספים או קביעת פגישה אפשר לשלוח דואר אל info@resolution.co.il או להתקשר עכשיו 03-6919961
לקבלת עדכונים אפשר להרשם לרשימת התפוצה או לעקוב אחריי בטוויטר.
תגובות
6 תגובות לרשימה ”להעביר את הקליניקה לרשת“, בסדר כרונולוגי. ניתן להוסיף תגובות בהמשך העמוד.
יום שני, 07 בספטמבר 2009 בשעה 13:29
השוואה בלתי נמנעת לד"ר קסלר אחר, סאיי קסלר, מהספר "שטן" של ג'רמי לוון (מומלץ).
יום שני, 07 בספטמבר 2009 בשעה 18:32
מעניין מאוד. מה שמוזר לי בתיאור המחקר הוא שההשוואה נעשתה בין אנשים שקיבלו טיפול CBT מקוון וטיפול של רופא משפחה לעומת אנשים שקיבלו רק טיפול של רופא משפחה. אני לא בקיא בהתנהלות בבריטניה, אבל איזה טיפול מציע רופא משפחה לאנשים הסובלים מדכאון?
מה שאני מנסה לומר הוא בעצם שהמחקר מראה שטיפול CBT מקוון יכול להיות יעיל. שזה יפה. אבל איך הוא ביחס לטיפול CBT שאינו מקוון?
אני תוהה על כל זה טרם קריאת המאמר עצמו, אולי שם אקבל תשובות.
יום שלישי, 08 בספטמבר 2009 בשעה 19:39
וואו!!
נתת לי עכשיו רעיון מצויין לעתיד המקצועי שלי!
בדיוק סיימתי את לימורי התואר הראשון לעבודה סוציאלית,
וזה מדהים כי לא חשבתי להפוך את האהבה שלי לעזור לאנשים באינטרנט, למשהו שאולי אני אוכל גם להתפרנס ממנו!
ואז בעצם אוכל לעזור ליותר אנשים במהלך היום! 🙂
תודה רבה על המאמר הזה!
יום טוב והמון אהבה!
גיל 🙂
יום רביעי, 09 בספטמבר 2009 בשעה 12:24
@ ערן, זה הליך מקובל במחקרים ראשוניים. זה כמו השוואה לפלאסבו בתרופות – רק שאין פה בעצם פלאסבו.
ההשוואה האמיתית צריכה להיות : בלי טיפול מול טיפול פנים אל פנים מול טיפול אונליין
יום רביעי, 09 בספטמבר 2009 בשעה 17:12
הרעיון, כמו רעיונות אחרים העוברים כעת מהעולם המוחשי לעולם הוירטואלי, רצוף בבעיות משפטיות בעיקר נוכח העובדה שאין קשר פנים אל פנים ולעיתים אף קשר בכלל כין המטפל למטופל. כך, הסתמכותו של הרופא על תיאוריו של החולה היא מוחלטת ולעיתים יכולה לפגוע באבחון או בטיפול. עם זאת, הנושא של היציאה לרשת נבחן על ידי פונקציות שונות בעולם הרפואה בכלל והפסיכולוגיה בפרט וקיבל התייחסות ספציפית בקוד האתי של הפסיכולוגים.
כמובן שמבחינה משפטית הדרך עוד ארוכה לפעילות על גבי הרשת, הן בשל האחריות המקצועית אשר רופא, וגם חברות הביטוח, לא ירצו לקחת על עצמם כשאין כל שליטה ופיקוח על החולה מרחוק, והן בשל חוק זכויות החולה ההחל בישראל על טיפול רפואי (ובכללו טיפול פסיכולוגי), אשר מערים קשיים רבים במקרה של האינטרנט.
יום רביעי, 09 בספטמבר 2009 בשעה 17:24
@כידוע החקיקה במקרים רבים מפגרת אחרי המציאות.
יש הבדל בין ביקור אצל אף אוזן שצריך ממש להסתכל אל תוך האוזן שלך, לבין רופא עור שצריך לראות משהו חיצוני, לשיחה עם פסיכיאטר שצריך להתרשם מתוכן הדברים והלך החשיבה שלך. כמובן שהכל תלוי בקונטקסט, אבל שירותים רפואיים דרך האינטרנט הם המציאות – לא דמיון. היום כשיש מצלמות וידאו בזול, ומצלמות סטילס באיכות גבוהה עושים אבחון מחלות עור דרך המצלמה, וטיפול פסיכולוגי ברשת.
הצבא האמריקאי לדוגמא התחיל באספקת שירותי בריאות הנפש לחייליו ובני משפחותיהם הפרוסים ברחבי העולם באמצעות האינטרנט.
העובדה שהטכנולוגיה מציבה בפנינו אתגרים – משפחתיים, חברתיים, אתיים ואחרים לא צריכה מאיתנו לבדוק איך אפשר לאפשר דברים שלא היו אפשרים בעבר.