שאל את הפסיכיאטר: האם כל אדם זקוק לטיפול? | פסיכיאטר ברשת

שאל את הפסיכיאטר: האם כל אדם זקוק לטיפול?

הפוסט הראשון במדור החדש באתר הוא תשובה לשאלה של רוני. רוני שאלה 'האם כל אדם זקוק לטיפול? האם כל מי שילך לטיפול פסיכולוגי או פסיכיאטרי צפוי להפיק ממנו תועלת?
ובאופן יותר ספציפי: האם אדם די שמח ומרוצה בחייו, שחש שיש לו בעיה קטנה, נפוצה. בוא נניח לצורך הדיון שזה פחד מסוים מכשלון. בעיה שלא עוצרת אותו, אבל מאטה את התהליכים – זקוק לטיפול? איזה סוג של טיפול יכול להועיל במצבים כאלה?
'

ראשית, צריך להפריד את השאלה של רוני למרכיביה. רוני מתייחסת הן לטיפול פסיכיאטרי והן לטיפול פסיכולוגי, אני לא מתייחס שווה בשווה לטיפול תרופתי ולטיפול שיחתי כיוון שלפעמים אחד מהם יעיל או מתאים יותר לסיטואציה, ולפעמים יש צורך בשילוב של שניהם.

האם כל אדם זקוק לטיפול?

לא כל אדם חייב טיפול, אבל אני מאמין שרוב בני האדם יכולים להפיק משהו מטיפול. יש סיבות רבות בגללן אנשים פונים לטיפול פסיכותרפיה. באופן כללי, מדובר בסיטואציות שונות במהלך החיים שגורמות למצוקה רגשית או למצוקה פסיכולוגית אשר יכולה להשפיע על ההתנהלות ועל מהלך החיים של אותו אדם. הסיבות האלו יכולות להיות קשורות ביחסים בין אנשים (בין בני זוג, עם הילדים או ההורים, עם עובדים או מעסיקים), או שמדובר בקשיים אישיים כמו חרדה, דיכאון, פחדים או טראומה.

יש אנשים שמרגישים שהחיים שלהם בריאים, שהם מתנהלים בצורה טובה ושהם מצליחים להשיג את המטרות שהם קבעו לעצמם. לפעמים לאנשים אלו יש בעיה שמצומצמת לתחום ספציפי בחיים שלהם. לפעמים הם לא מרגישים שיש להם בעיה בכלל. אנשים כאלו גם לא יפנו לטיפול כיוון שהם לא מרגישם את הצורך שמביא אדם בסופו של דבר לפנות לעזרה.

לדעתי, אנשים לא צריכים ללכת לטיפול אם הם לא מרגישים שיש להם בעיה ואם הסביבה שלהם לא חושבת שיש בעיה. הסיבה לדגש הנוסף היא שלפעמים אנשים לא מרגישים שיש בעיה עד שמאוחר מדי. כמו שמטופל אמר לי לא מזמן – 'אתה לא מרגיש שמשהו חשוב לך עד לרגע שהוא כבר נמצא לא שם יותר'.

אדם צריך להיות מוכן ללכת לטיפול, שאם לא כן הטיפול לא יכול להיות באמת אפקטיבי. זה נכון לגבי טיפול תרופתי באותה מידה שזה נכון לגבי טיפול פסיכולוגי. אם אתה לא מקבל אפילו במידה מועטה שאתה זקוק לשינוי, אתה לא מאפשר לטיפול ולא משנה מהו להצליח. יש אנשים שמקבלים עזרה ממקומות אחרים ולכן הם יסתדרו בלי איש מקצוע. יש אנשים שהם נוקשים מדי ולא יתנו לטיפול לסייע להם.

צריך להבין שלפעמים דברים קטנים יכולים להיות מהותיים בחיים של בן אדם. אם לאדם יש 'רק' פחד מכשלון כל מהלך חייו יכול להשתנות אם הוא יקבל טיפול מתאים: אדם כזה יכול להתקע שנים רבות בתפקיד כלשהו רק כי הוא מפחד להציג את הרעיונות הטובים שלו בפני הבוסים שלו. אם הוא יתגבר על החרדה הזו תפתח לו אפשרות לעשות דברים אחרים – אם הוא יבחר. אבל אם לא יטפל בבעיה, אז לא תהיה לו לעולם אפשרות בחירה.

לכן אפשר לומר שלא כולם חייבים טיפול, וגם אלו שצריכים לפעמים לא מתאימים לטיפול אלא אם יתרחשו דברים שיגרמו להם להבין שמשהו חייב להשתנות. האמת היא רוב האנשים יכולים להפיק תועלת ממסגרת של טיפול על ידי איש מקצוע. השאלה היא רק אם הם יעשו את זה.

במקרים שכבר מחליטים על טיפול, איזה טיפול צריך, פסיכולוגי או פסיכיאטרי?

זו שאלה שלא ניתן להשיב עליה. כדי להבין איזה טיפול מתאים מומלץ לפנות לאיש מקצוע בעל ראיה רחבה והכירות עם סוגים שונים של בעיות וטיפולים. לאחר הבנה טובה יותר של הבעיה יהיה אפשר להציע אפשרויות טיפול מתאימות – בין אם מדובר בטיפול פסיכיאטרי, פסיכולוגי, ביופידבק, אימון, היפנוזה או שאר האפשרויות הרבות שקיימות.

לקבלת עדכונים אפשר להרשם לרשימת התפוצה, להרשם לטוויטר שלי, או להכנס לאתר של מרכז רזולוציה.

ד"ר ירדן לוינסקי הוא פסיכיאטר מומחה, מנהל את מרכז רזולוציה לישומים פסיכולוגים מתקדמים. לפרטים נוספים או קביעת פגישה אפשר לשלוח דואר אל info@resolution.co.il או להתקשר עכשיו 03-6919961

לקבלת עדכונים אפשר להרשם לרשימת התפוצה או לעקוב אחריי בטוויטר.

מחשבות של אחרים

שרה: יצאתי עם אדם שהוא adhd..יש לו התפרצויות גם לעג .. אנחנו אוהבים אחד תשני אבל אין סבלנות , חושב תמיד שאני מנסה...

Moran: היי אני לוקחת כבר כשנה לוסטר ואני עכשיו בטיפולי פוריות האם זה יכול להזיק להליך ?

פנינה: לקחתי כ20שנה סרוקסט 20מג עם השפעה מעולה ! ו ואצלכם הפסיק לפעול פניתי לרופא שהתחיל לי עם סרנדה ובני משפחתו חצי...

אלכס: כתבה נכונה לחלוטין! הכי חשוב להיות פתוח מבחינת שיתוף המידע עם המטפל. השקרים הם המנוע של הימשכות המצב הרע.....

עדנה: אני נוטלת מירו 7.5 מ"ג בתוספת לסרוקסט וכל הזמן רדומה. איך אפשר להגיע למעט צלילות מוח? קשה לי לכתוב, לחבר...

ראול: גם למישהו שלחם בצבא ונהרגו לו חברים מול העיינים, והוא נכה בכיסא גלגלים שמשפחתו כבר מתה אחד אחרי השני והוא נותר...

עדן: חייבת התערבות פסיכיאטרית דחופה,זה עלול להגיע למצב של פגיעה עצמית או פגיעה בתינוק חלילה.. בהצלחה.

חנית ג'אגר: וואו בדיוק מה שקורה לי לאחרונה אני פניתי לפסיכיאטרית שלי אחרי 6 שנים של טיפול בסרוקסט והחלטתי לקחת פרוזק...

תגובות

6 תגובות לרשימה ”שאל את הפסיכיאטר: האם כל אדם זקוק לטיפול?“, בסדר כרונולוגי. ניתן להוסיף תגובות בהמשך העמוד.

  1. מאת יעל א:

    תודה על הפוסט הזה. מסכימה עם הגדרתך, טיפול מתאים לאותם אנשים שחשים שיש להם בעיה, קטנה כגדולה. (לא מתייחסת כרגע לאותם אנשים שמגיעים לטיפול משום שהסביבה שלחה אותם). לפעמים שעת הטיפול הפסיכותרפוייטית היא פשוט חלון זמן יחודי שבו מתאפשר לך באמת להקשיב לעצמך במרוץ המטורף של החיים וכפועל יוצא נוצרות הבנות, מתקבלות החלטות ודברים מקבלים מימדים אחרים.

  2. מאת רוני:

    תשובה מאוד מקיפה ומספקת, תודה. הועברה כבר לכתובת המבולבלת שממנה הגיעה. אולי תזכה לקליינט חדש, מי יודע.

  3. מאת אבי:

    אצל אנשים בריאים, אחרי עליה ברמת מתח או העלמות של גורם המתח, המתח יורד. אצל אנשים שסובלים מאו סי די, התהליך הזה-לא תמיד קורה. האם לדעתך, ניתן להבין מכך שאולי יש שיבוש כל שהו במערכת העצבים הסימפתטית, שאחרי שהכינה הגוף למצב חרום("הילחם או ברח") נשארה "תקועה" והגוף לא חזר למצב רגיעה ?
    איך ניתן לדעת שיש בעייה במערכת העצבים האוטונומית ?
    מי מוסמך לאבחן בעייה כזו ?
    איך נקרא התחום הרפואי שעוסק בנושא זה ?
    אשמח לקבל התייחסות, מכל מי שקורא דבריי.
    אבי

  4. מאת האורגניזם:

    אני מסכימה באופן עקרוני שלכל אחד יש מה להפיק מטיפול, ושטיפול יכול להיות חלון זמן שבו אדם יכול להקשיב לעצמו ולעבד חוויות ותחושות, ואכן זה יכול להיות יעיל.
    אלא מה – שהתענוג הזה יקר. מה זה יקר? יקר מאוד. לשלם 350 שקל רק כדי למצוא חלון זמן להקשיב לעצמי – לא תודה. אם ארצה להקדיש זמן להתעמקות בעצמי אעשה זאת יותר בזול.
    הוא הדין בטיפול שיש מה להפיק ממנו, אבל העניין לא מאוד קריטי, והחיים מתנהלים היטב גם בלעדיו.
    מי שיש לו אמצעים זה אולי לא שיקול עבורו. אבל אני סבורה שלאדם הממוצע תשלום של 350 שקל עבור שעת טיפול שבועית זו הוצאה גדולה. חבל, כי אני חושבת שרבים האנשים שהיו פונים לטיפול אילו ידעו שהם יכולים למצוא מטפל טוב ומומלץ במחיר שווה לכל נפש.

  5. מאת אנה:

    יצא ממש עכשיו ספר שבוחן טיפולים אלטרנטיביים באמצעות ניסויים מדעיים. לא קראתי את הספר אבל מהכתבות ניתן להבין שרובם של הטיפולים הללו, לא עומדים במבחן המדעי.
    זה גורם לי לחשוב על טיפולים פסיכולוגיים…. לא ידוע לי על מבחנים מדעיים שנערכו לטיפולים פסיכולוגיים. היו כאלה?
    עד כמה כל אדם באמת יכול לצאת נישכר מטיפול פסיכולוגי? יותר משיחה טובה ומעמיקה עם אדם אינטיליגנטי כלשהו?
    האם שינוי כלשהו אחרי 5 שנות טיפול (או שנה) אםשר באמת לזקוף לזכות הטיפול ולא להתבגרות טבעית.
    לא חבל על הכסף?

  6. מאת נימרוד:

    לדעתי בארצנו הקטנה והפרועה,הרבה מאוד אנשים ירוויחו מטיפול פסיכולוגי.
    לדעתי לפחות כל אדם שלישי במדינה היה קשור לאירוע טראומטי ממצב כלכלי קשה-שחול-תאונות דרכים ועד שירות צבאי שבמהלכו קראו לאדם דברים קשים או שהוא לקח בהם חלק,בנוסף יש את אלמנט הלחץ הכבד שקיים במדינה עם זה-המצב הבטחוני-כלכלי-החברה התובענית ועוד..
    לדעתי הרבה אנשים סובלים בארץ מהפרעות נפשיות קלות עד קשות ברמות שונות,הבעיה היא שאנחנו עם גאה מאוד וחצי מאיתנו לא ילכו רק מהסיבה הזאת לטיפול והמקרים שבאמת מגיעים לטיפול הם מקרים של מצוקה קשה.
    לחץ חברתי העדר רגישות סביבתית וגישה מיושנת,מפלה וביקורתית לבעיות נפשיות וטיפול נפשי,כל אלו עושים אבל לתחום הנפשי ופוגעים לדעתי במרקם הבריא של החברה שלנו,אם היתה יותר מודעות ורגישות חברתית לנושא,אז סביר להניח שהינו במצב חברתי יותר טוב.

    הצבא גם כן טורם רבות להפליה וזלזול בתחום הנפשי,הוא משחרר אנשים מהצבע על סעיף נפשי בלי הבחנה נכונה של הבעיה הנפשית ורמתה,וכך
    יוצר קלון על אנשים שגם ככה מתמודדים עם קשיים נפשיים עצומים שמביאים אותם לתפקוד לקוי בחיים ובצבא וכשהצבא משחרר אותם מסומנים כפרזייתים חברתיים וכשלונות,הם נתקלים בהפליה כפולה מהחברה ומוסדות המדינה והעבודה. לפעמים בלי לדעת אפילו את מצבם הנפשי.יש אנשים שמתמטים בלי שום בעיה נפשית וכך מזיקים שוב לאנשים עם בעיות אמיתיות.דבר זה פוגע בפרט ובחברה אבל אם תשאלו אותי הצבא הוא האשם האמיתי בגרימת ההשתמטות ויצירת המצב הוא מאפשר למצב הזה להתקיים בגלל שהוא רוצה לחסות על עצמו ולחסוך לטפל ולשבץ את האנשים עם הבעיות הללו במקומות מתאימים בצבא.

    אני חושב שלכל אחד יש את הזכות לקיים חיים טובים רגילים ולמצות את היכולות הגלומות בו,ובגלל הדברים הנ"ל הרבה אנשים מבזבזים זמן יקר מחייהם בחוסר הבנה למה הם אינם מתקדמים ותקועים במקומם,הם נופלים קורבנות ללגיטמציה החברתית הזאת.

    וכן הטיפול יקר מדי והמחיר לא הוגן ורוב האנשים אינם יכולים לתת רבע או שליש מהמשכורת שלהם בשביל לטפל בעצמם וזה עצוב.
    הן מבחינת הפסיכולוגים שקובעים את המחיר והן מבחינת הממשלה וקופות החולים שלא עושים מספיק בכדי לסבסד ולהביא את המחיר להיות שווה לכל נפש.

    כי אין להשוות בין טיפול על ידי אדם מנוסה עם כלים מתאימים ומקצועיים שנעזר בחבריו למקצוע ובנסיון של שנים ותאוריות ומחקרים מבוססים והוא מסור למטופל ויכול ללוות אותי ולעזור לו לשמור על איזון במשך שנים,לבין חבר טוב או שניים שמטים אוזן מדי פעם לפי יכולתם אך אין בכך שום עקביות מדד ובנוסף זה יכול להזיק לקשרים קימים ולהרוס חברויות ויחסים במידה והמצב יותר קשה ומחזורי מבעיה חד פעמית קטנה.

    עם אתם שואלים אותי יש הרבה אנשים שטיפול יעזור להם לשמור על חיים תקינים במקרים של נפילה חד פעמית או חוסר תפקוד כלכלי חברתי ונפשי שיכול להמשך שנים.פשוט חבל ועצוב ובזבוז של חייהם של אנשים טובים.

    כמובן שצריך מידה של פתיחות רצון לשנות ולעבוד על הבעיות,אך פתיחות היא משהו שהחברה והממשל צריכים לקחת עליו אחריות כך שהדבר לא ירא בעיני אנשים כדבר פסול ומנדה חברתית כשהסטיגמה הזאת תעלם מן החברה כך יהיה טוב יותר לחברה עצמה ולהרבה אנשים בפרט.

הוספת תגובה






דוקטור, למה לא ענית? כדי להבין איך אני עונה לשאלות קראו את מדיניות התשובות שלי.

על מנת להגן על אתר זה מפני ספאם, שפה בוטה, התקפות אישיות או מסעות צלב, הפעלתי את אפשרות מודרציית התגובות באתר. כדי להבין איך אני עונה לשאלות קראו את מדיניות התשובות שלי.
אפרסם את תגובתך מייד לאחר שאוודא שאין שם שום דבר שמסוכן לבריאות.