האם הרשת מגדירה מחדש יחסים? | פסיכיאטר ברשת

האם הרשת מגדירה מחדש יחסים?

יחסים. אחת המילים הכבדות ביותר בתרבות האנושית. אבל בעידן שבו טלפונים סלולרים, סמסים, רשתות חברתיות וטוויטר מגדירים מחדש מהי תקשורת, גם ההבנה שלנו של המושג יחסים משתנה ומוגדרת מחדש על ידי הטכנולוגיה.

כמובן שיש כל מני סוגי יחסים, ורבים מהשינויים שיחסים עוברים בגלל הטכנולוגיה הם שינויים חיוביים. הטכנולוגיה מאפשרת לאנשים שבעבר היו מנותקים ליצור יחסים שמגבירים את היצירתיות, משפרים יעילות, ומעלים תפוקה. הרשת יכולה גם לעזור לשמור על יחסים קיימים: אם יש לנו קרובי משפחה ביבשת אחרת אנחנו כבר מזמן לא תלויים בטלפון כדי לשמור על קשר איתם. אנחנו יכולים להיות מעורבים בחיים שלהם בעזרת פייסבוק, פליקר, פיקסה, סקייפ או טוויטר. ותאמינו לי שגם סבתא שלכם נהנית מהשימושים האלו של הרשת.

אין ויכוח שכל השיפורים והחידושים שהרשת מאפשרת לנו יכולים לסייע לנו ביומיום והם נפלאים ונהדרים. אבל כמו כל דבר, לשינויים האלו כמו לדברים אחרים בחיים יש הבטים שליליים וחיוביים, תועלות וסכנות ששזורים להם יחד. לרוב הפעולות שלנו בחיים וגם ברשת יש תוצאות שאנו רוצים שיקרו ולפעמים השלכות לא רצויות. אחת הדוגמאות הנפוצות היא שכולם מדברים כל הזמן על ה'חברים' החדשים שהם הכירו ברשת, מכל העולם. אם נתבונן באתרי הכרויות, משחקים, רשתות חברתיות או אפילו אתרי ספורט ופנאי הרשת מאפשרת תקשורת בין אנשים שלא היה כל סיכוי שיפגשו בדרכים אחרות. אבל תקשורת היא רק חלק קטן בתוך העולם הזה שנקרא יחסים, ואני בכלל טוען שיש בגלל הרשת הזניה של המונח 'חברים'.

יש ויכוח גדול אם יחסים באינטרנט הם יחסים אמיתיים או וירטואלים. אני די מתעב את המונח וירטואלי בהקשר של האינטרנט כי לטעמי האינטרנט היא חלק בלתי נפרד מהחיים ולא משהו וירטואלי. אבל צריך להכיר בעובדה שחלק ממערכות היחסים שמתבצעות באמצעות האינטרנט מתבססות על מידע חסר. אנחנו משתמשים בחושים השונים שלנו על מנת לקבל מידע על אנשים שונים ועל ידי כך ליצור לעצמנו תמונה מנטלית של הזהות של הצד השני ביחסים.

המתנגדים ליחסים ברשת יטענו שבגלל שאין אפשרות לראות את הצד השני היחסים בעצם מוגבלים ולא יכולים להתפתח ליחסים 'אמיתיים'. הטענה היא שככל שהתמונה המנטלית מתבססת על פחות מידע כך אנו מבססים אותה יותר על השערות ועל הרצון והשאיפות שלנו. מסיבה זו הם טוענים שבעצם היחסים ברשת מבוססים על הונאה עצמית. כמובן שטענה כזו אפשרית, והיא היתה רלוונטית בעיקר בעידן שבו התקשורת היתה מבוססת על תקשורת לינארית טקסטואלית, כמו באמצעות מייל או צ'טים.

היום אנו חיים בתרבות שבה משפחות פזורות על פני מרחבים ויבשות, ולפעמים גם הקהילות הפיסיות שעזרו לפתח תחושה של הגנה התפוררו עם השנים. בנוסף, כולנו מוצפים חרדות סביב המצב הכלכלי, חרדה סביב המצב הבטחוני, ולפעמים המרוץ האנסופי גורם לאנשים לתחושות של בדידות או לפעמים של כשלון. במצב כזה האפשרות לשבת במקום הבטוח ביותר (בבית) עבור אנשים ולהרגיש שייכים היא אפשרות טובה ומבורכת. הדבר החשוב ביותר היא שלפעמים היא אפילו ממלאת צורך שלא יכול להתממש בשום דרך אחרת.

היום יש לנו אמצעים רבים שמאפשרים לנו לשמור על יחסים ברשת ברמה שהיא כמעט זהה ליחסים מחוץ לרשת. באמצעות טוויטר ופייסבוק אנחנו יכולים להרגיש חלק מקהילה ולהרגיש אפילו את הדופק של הקהילה, דבר שהיה בלתי אפשרי לפני שנתיים-שלוש. לפעמים התחושה הזו יכולה להיות ממש טיפולית, ולעזור לנו לסייע לאנשים שלא היו יכולים להתבטא בשום דרך אחרת (כאן יצא הפסיכיאטר לרגע).

הרשת מספקת אשליה שכל היחסים בה הם יחסים אמיתיים. ש"החברים" שלנו בפייסבוק הם באמת חברים אמיתיים, או ש"החברים" שהיכרנו בפורום סריגה הם הם החברים שלנו. אנשים מרגישים שאפשר לקיים יחסים עם אנשים אחרים בלי החשיפה, שיש אפשרות להתנתק מהכל בעזרת כפתור ריסטרט. תחושה של הגנה מלאה מלווה בהזדמנות.

ככל שהטכנולוגיה של הרשת מתקדמת, ככל שמתאפשרת הצצה לחיים של אנשים, לרגעים הקטנים ולדרמות הגדולות, היחסים ברשת הופכים להיות בדיוק כמו יחסים מחוץ לרשת. יחסים אמיתיים, מלאי יצרים וכעסים, עם תסכולים ואכזבות, עם שמחה וקשיים. זה היופי ביחסים אמיתיים, וזה נמצא גם ברשת. אנשי הטכנולוגיה, הסושיאל מדיה והמאמצים המוקדמים חושבים עכשיו לעצמם שלא חידשתי עבורם כלום. אבל זה כן חידוש יחסי כי זה לא באמת היה אפשרי במימדים גדולים עד השנה – שנתיים האחרונות. ועדיין יחסים אמיתיים ברשת מתקיימים רק עבור חלק קטן מהגולשים.

האם הרשת באמת מגדירה מחדש מהם יחסים? האם אצלכם מתרחש שינוי?

לקבלת עדכונים אפשר להרשם לרשימת התפוצה, להרשם לטוויטר שלי, או להכנס לאתר של מרכז רזולוציה.

הרשת מגדירה מחדש יחסים

יחסים. אחת המילים הכבדות ביותר בתרבות האנושית. אבל בעידן שבו טלפונים סלולרים, סמסים, רשתות חברתיות וטוויטר מגדירים מחדש מהי תקשורת, גם ההבנה שלנו של המושג יחסים משתנה ומוגדרת מחדש על ידי הטכנולוגיה.

כמובן שיש כל מני סוגי יחסים, ורבים מהשינויים שיחסים עוברים בגלל הטכנולוגיה הם שינויים חיוביים. הטכנולוגיה מאפשרת לאנשים שבעבר היו מנותקים ליצור יחסים שמגבירים את היצירתיות, משפרים יעילות, ומעלים תפוקה. הרשת יכולה גם לעזור לשמור על יחסים קיימים: אם יש לנו קרובי משפחה ביבשת אחרת אנחנו כבר מזמן לא תלויים בטלפון כדי לשמור על קשר איתם. אנחנו יכולים להיות מעורבים בחיים שלהם בעזרת פייסבוק, פליקר, פיקסה, סקייפ או טוויטר. ותאמינו לי שגם סבתא שלכם נהנית מהשימושים האלו של הטכנולוגיה.

אין ויכוח שכל השיפורים והחידושים שהרשת מאפשרת לנו יכולים לסייע לנו ביומיום והם נפלאים ונהדרים. אבל כמו כל דבר, לשינויים האלו כמו לדברים אחרים בחיים יש הבטים שליליים וחיוביים, תועלות וסכנות ששזורים להם יחד. לרוב הפעולות שלנו בחיים וגם ברשת יש תוצאות שאנו רוצים שיקרו ולפעמים השלכות לא רצויות. אחת הדוגמאות הנפוצות היא שכולם מדברים כל הזמן על החברים החדשים שהם הכירו ברשת, מכל העולם. אם נתבונן באתרי הכרויות, משחקים, רשתות חברתיות או אפילו אתרי ספורט ופנאי הרשת מאפשרת תקשורת בין אנשים שלא היה כל סיכוי שיפגשו בדרכים אחרות. אבל תקשורת היא רק חלק קטן בתוך העולם הזה שנקרא יחסים.

יש ויכוח גדול אם יחסים באינטרנט הם יחסים אמיתיים או וירטואלים. אני די מתעב את המונח וירטואלי בהקשר של האינטרנט כי לטעמי האינטרנט היא חלק בלתי נפרד מהחיים ולא משהו וירטואלי. אבל צריך להכיר בעובדה שחלק ממערכות היחסים שמתבצעות באמצעות האינטרנט מתבססות על מידע חסר. אנחנו משתמשים בחושים השונים שלנו על מנת לקבל מידע על אנשים שונים ועל ידי כך ליצור לעצמנו תמונה מנטלית של הזהות של הצד השני ביחסים.

המתנגדים ליחסים וירטואלים יגידו שבגלל שאין אפשרות לראות את הצד השני היחסים בעצם מוגבלים ולא יכולים להתפתח ליחסים 'אמיתיים'. הטענה היא שככל שהתמונה המנטלית מתבססת על פחות מידע כך אנו מבססים אותה יותר על השערות ועל הרצון והשאיפות שלנו. מסיבה זו הם טוענים שבעצם היחסים ברשת מבוססים על הונאה עצמית. כמובן שטענה כזו אפשרית, והיא רלוונטית בעיקר בעידן שבו התקשורת היתה מבוססת על תקשורת לינארית טקסטואלית, כמו באמצעות מייל או צ'טים.

צריך לזכור שהיום התרבות שבה משפחות פזורות על פני מרחבים ויבשות, ולפעמים גם הקהילות הפיסיות שעזרו לפתח תחושה של הגנה התפוררו עם השנים. בנוסף, כולנו מוצפים חרדות סביב המצב הכלכלי, חרדה סביב המצב הבטחוני,ולפעמים המרוץ האנסופי גורם לאנשים לתחושות של בדידות עו לפעמים של כשלון. במצב כזה האפשרות לשבת במקום הבטוח ביותר עבור אנשים ולהרגיש שייכים היא אפשרות טובה ומבורכת. הדבר החשוב ביותר היא שלפעמים היא אפילו ממלאת צורך שלא יכול להתממש בשום דרך אחרת.

היום יש לנו אמצעים רבים שמאפשרים לנו לשמור על יחסים ברשת ברמה שהיא כמעט זהה ליחסים מחוץ לרשת. באמצעות טוויטר ופייסבוק אנחנו יכולים להרגיש חלק מקהילה ולהרגיש אפילו את הדופק של הקהילה, דבר שהיה בלתי אפשרי לפני שנתיים-שלוש. לפעמים התחושה הזו יכולה להיות ממש טיפולית, ולעזור לנו לסייע לאנשים שלא היו יכולים להתבטא בשום דרך אחרת (כאן יצא הפסיכיאטר לרגע).

הרשת מספקת לפעמים אשליה שכל היחסים הם יחסים אמיתיים. שהחברים שלנו בפייסבוק הם באמת חברים אמיתיים, או שהחברים שהיכרנו בפורום סריגה הם הם החברים שלנו. אנשים מרגישים שאפשר לקיים יחסים עם אנשים אחרים בלי החשיפה, שיש אפשרות להתנתק מהכל בעזרת כפתור ריסטרט. תחושה של הגנה מלאה מלווה בהזדמנות.

ככל שהטכנולוגיה של הרשת מתקדמת, ככל שמתאפשרת הצצה לחיים של אנשים, לרגעים הקטנים ולדרמות הגדולות, היחסים ברשת הופכים להיות בדיוק כמו יחסים מחוץ לרשת. יחסים אמיתיים, מלאי יצרים וכעסים, עם תסכולים ואכזבות, עם שמחה וקשיים. זה היופי ביחסים אמיתיים, וזה נמצא גם ברשת. אנשי הטכנולוגיה, הסושיאל מדיה והמאמצים המוקדמים חושבים עכשיו לעצמם שלא חידשתי עבורם כלום. אבל זה כן חידוש יחסי כי זה לא באמת היה אפשרי במימדים גדולים עד השנה – שנתיים האחרונות. ועדיין יחסים אמיתיים ברשת מתקיימים רק עבור חלק קטן מהגולשים.

האם אצלכם מתרחש שינוי?

ד"ר ירדן לוינסקי הוא פסיכיאטר מומחה, מנהל את מרכז רזולוציה לישומים פסיכולוגים מתקדמים. לפרטים נוספים או קביעת פגישה אפשר לשלוח דואר אל info@resolution.co.il או להתקשר עכשיו 03-6919961

לקבלת עדכונים אפשר להרשם לרשימת התפוצה או לעקוב אחריי בטוויטר.

מחשבות של אחרים

שרה: יצאתי עם אדם שהוא adhd..יש לו התפרצויות גם לעג .. אנחנו אוהבים אחד תשני אבל אין סבלנות , חושב תמיד שאני מנסה...

Moran: היי אני לוקחת כבר כשנה לוסטר ואני עכשיו בטיפולי פוריות האם זה יכול להזיק להליך ?

פנינה: לקחתי כ20שנה סרוקסט 20מג עם השפעה מעולה ! ו ואצלכם הפסיק לפעול פניתי לרופא שהתחיל לי עם סרנדה ובני משפחתו חצי...

אלכס: כתבה נכונה לחלוטין! הכי חשוב להיות פתוח מבחינת שיתוף המידע עם המטפל. השקרים הם המנוע של הימשכות המצב הרע.....

עדנה: אני נוטלת מירו 7.5 מ"ג בתוספת לסרוקסט וכל הזמן רדומה. איך אפשר להגיע למעט צלילות מוח? קשה לי לכתוב, לחבר...

ראול: גם למישהו שלחם בצבא ונהרגו לו חברים מול העיינים, והוא נכה בכיסא גלגלים שמשפחתו כבר מתה אחד אחרי השני והוא נותר...

עדן: חייבת התערבות פסיכיאטרית דחופה,זה עלול להגיע למצב של פגיעה עצמית או פגיעה בתינוק חלילה.. בהצלחה.

חנית ג'אגר: וואו בדיוק מה שקורה לי לאחרונה אני פניתי לפסיכיאטרית שלי אחרי 6 שנים של טיפול בסרוקסט והחלטתי לקחת פרוזק...

תגובות

5 תגובות לרשימה ”האם הרשת מגדירה מחדש יחסים?“, בסדר כרונולוגי. ניתן להוסיף תגובות בהמשך העמוד.

  1. מאת יגאל חמיש:

    בספר 'סיפור על אהבה וחושך' עמוס עוז מפליא בתיאור של אפיזודה משעשעת כיצד משפחתו בירושלים ומשפחתו בתל אביב תכננו במשך חודשים רבים מראש שיחת טלפון בין בתי מרקחת, כדי שקרובי המשפחה יוכלו לשוחח…
    בעיני, זו דוגמה פנטסטית לתהליך של יצירה , שמירה והתפתחות של קשרים חברתיים (יחסים). להבנתי, התהליכים החברתיים של מערכות היחסים בעידן הנוכחי מתרחשים בדיו באותו אופן, רק בכיוון 'הפוך': פעם קודם הכרנו אוחר כך תקשרנו ואז התפתחו מערכות היחסים – כלומר, בראשית היתה ההיכרות האישית. כיום, אפשר להכיר ברשת, לתקשר, ואז להיפגש (או שלא..).
    גם אני סבור שהרשת היא רובד נוסף המתלווה לחיים האמיתיים, לא משהו אחר.

  2. מאת רוני:

    אתה אומר שיש ברשת הזניה של המילה יחסים, ולא מרחיב על זה. חבל.
    נכון שחלק מהיחסים הופכים משמעותיים ו"אמיתיים", אבל חלק מהיחסים האלה הם הכרויות שטחיות ואנחנו מכנים את האנשים האלה חברים בלי שום ביסוס. ולמרות פייסבוק וטוויטר, אנחנו לא באמת מכירים אותם.

    הנסיון שלי אומר שמה שמעמיק את היחסים ומקפיץ אותם שלב זה בדרך כלל מעבר לערוץ פרטי יותר (מיילים ומקביליהם ברשתות החברתיות) ואחר כך פגישה של ממש. גם אם רוב ההמשך הוא ברשת, יש לזה כבר רובד נוסף, "אמיתי" יותר.

    (לגמרי איתך בשנאת הביטוי וירטואלי.)

  3. מאת זו ש:

    אני לא בטוחה שמבחינתי הרשת מגדירה מחדש מהם יחסים, אלא היא פשוט יוצרת סוגים חדשים שלהם תחת אותה הגדרה ישנה. למדיום שבו מתרחשים אותם יחסים חשיבות פחותה, בעיני. המהות היא החשובה, מידת הקרבה, האכפתיות והפתיחות המתאפשרת. אני לא טועה לרגע לחשוב שכל מי שחבר שלי בפייסבוק הוא חבר אמיתי, מובן שלא. את חלקם אני אפילו לא זוכרת איפה הכרתי, אם בכלל. אבל יש אנשים שהכרתי דרך הרשת ושיחסי עמם מורכבים מתמהילים מאוד שונים של פגישות ברשת ומחוצה לה, ואין הבדל גדול מבחינתי באיכות הקשר, אם בכלל. יש לי שתי חברות מאוד שונות, לשתיהן ותק דומה בחיי, של 10-11 שנה. עם אחת רוב הקשר מתרחש בצ'אט טקסטואלי והפגישות נדירות. עם השניה הקשר כמעט לא עובר ברשת אלא רק בפגישות (ובשיחות טלפון. איך נחשיב אותן? המדיום וירטואלי גם הוא, רק ותיק יותר). אני לא חושבת שאחת מהן קרובה אלי יותר מהשניה או שאני מכירה אחת מהן טוב יותר רק בגלל השוני במדיום.
    ואולי במובן הזה יש מבחינתי משהו שאכן השתנה בדפוס יצירת היחסים ובמובן הזה הרשת כן מגדירה מחדש – אם קודם היתה בעיני דיכוטומיה מסוימת בין קשרים בעולם האמיתי לרשת והיתה לי יכולת טובה יותר ליצור אינטימיות וקרבה דווקא ברשת, הרי שגיליתי עם השנים שהשימוש (ברשת) ביכולת הזו, גרם לה להגר גם אל חיי ה"אמיתיים".
    לא מזמן, איש אחד שהקשר שלי עמו היה ברובו ברשת (אחרי 3 פגישות בעולם האמיתי ובשל אילוצים גיאוגרפיים), אמר לי כמעט בעלבון על הקשר, שהיה אז אינטנסיבי מאוד ברשת, ש"מה את רוצה, נפגשנו בסך הכל שלוש פעמים!". עניתי שאני נפגשת בעבודה יומיום למשך 8-12 שעות עם אנשים שאין להם הרבה מושג על חיי הפנימיים, ושמשך זמן הפגישות בעולם האמיתי ומספרן אינם אלה הקובעים בעיני את איכות הקשר ואת עומקו. ולכן נראה לי שלכל דיון כזה על יחסים צריך קודם כל להגדיר מה המשתנים שהופכים יחסים לקרובים או לרחוקים. לכל הנקודות שאני חושבת עליהן (כגון כנות ואינטימיות) אין בכלל ממד שמפריד בין הרשת לבין "העולם האמיתי".

  4. מאת The Daily Dolly 18/10/2009 at The Daily Dolly:

    […] ירדן לוינסקי כותב על יחסים ברשת. […]

  5. מאת בלוגיק: נבחרי השבוע מהבלוגספירה הישראלית [24-10-09] | Newsgeek:

    […] על השינוי באופי היחסים בעידן האינטרנט. לוינסקי חושב שהרשת מספקת אשליה שכל היחסים בה הם יחסים אמיתיים. ש"החברים" שלנו בפייסבוק הם באמת חברים אמיתיים, או […]

הוספת תגובה






דוקטור, למה לא ענית? כדי להבין איך אני עונה לשאלות קראו את מדיניות התשובות שלי.

על מנת להגן על אתר זה מפני ספאם, שפה בוטה, התקפות אישיות או מסעות צלב, הפעלתי את אפשרות מודרציית התגובות באתר. כדי להבין איך אני עונה לשאלות קראו את מדיניות התשובות שלי.
אפרסם את תגובתך מייד לאחר שאוודא שאין שם שום דבר שמסוכן לבריאות.