האם טיפול פסיכולוגי צריך להסתיים?

נתחיל בשאלה: האם אפשר להתמכר לטיפול פסיכולוגי? תשובה: כמו כל דבר שעושה טוב לאנשים, יש אנשים שיכולים להתמכר לטיפול פסיכולוגי. ישנן פעילויות רבות בחיים כמו אכילה, צפייה בטלויזיה, פעילות מינית, ניתוחים פלסטיים ועוד שעושים לנו טוב ולכן אנחנו ממשיכים לעשות אותם. לפעמים אנחנו ממשיכים לעשות גם דברים שעושים לנו רע.

נכונה העובדה שיש אנשים אשר בגלל סיבות מגוונות ממשיכים פסיכותרפיה במשך שנים ארוכות, עד שלפעמים לא ברורה למטפלים שלהם ולהם עצמם התועלת שבמפגשים הללו. לעומת זאת ישנם רבים עוד יותר שהתחילו פסיכותרפיה והפיקו ממנה תובנות ושינויים בחיי היומיום עד שהם אינם זקוקים יותר למסגרת של טיפול פסיכולוגי. אז איך אפשר לדעתם מתי טיפול פסיכולוגי מסתיים? זה תלוי כמובן בשאלה מהי מטרת הטיפול הפסיכולוגי, ובשביל מה פסיכותרפיה טובה?

פסיכותרפיה (מה שקרוי בשפת העם טיפול פסיכולוגי ) נמצאת במפגש בין גישת הרפואה לגישת איכות החיים (Wellness) לנושאי הבריאות. גישת הרפואה מתייחסת לדרך שבה אנו מנהלים את הטיפול בבעיות רפואיות מוגדרות. אנו מגדירים ומזהים בעיה, מגדירים דרכים מדידות לטיפול באותה בעיה ופוצחים בתהליך שהוא האפקטיבי ביותר לניהול או לחיסול אותה בעיה תוך כדי שימוש במדדים שונים כבקרת איכות. בגישת איכות החיים (אומרים גם 'רווחה נפשית' אבל לא מצאתי תרגום טוב יותר ל Wellness), נוצר תהליך מתמשך וכמעט אינסופי שבו אנשים מסגלים לעצמם כלים חיוביים להתמודד עם החיים שלהם. בתהליך זה האדם אמור לקחת אחריות על החיים שלו ובריאותו למרות שלפעמים הוא מקבל הדרכה ועזרה ממדריכים בעלי ידע ונסיון (פסיכותרפיסט במקרה שלנו). המטרה כאן היא לשפר את התפקוד החברתי, התעסוקתי, הרגשי ואפילו הרוחני.

פסיכותרפיה בעצם יושבת על שני המישורים האלו. הפסיכותרפיה יכלה לסייע בטיפול בהפרעות מוגדרות בפסיכיאטריה כמו חרדה, דיכאון, הפרעות אכילה או אובססיות. הפסיכותרפיה יכולה להיות כלי מציל חיים במקרה של מצב אבדני, בדיוק כמו שצינתור יכול להציל מישהו שיש לו אוטם בשריר הלב. אבל גם במקרה של אבדנות וגם במקרה של בעיות קרדיולוגיות, יכולה להיות הופעה חוזרת של הבעיה המקורית אם לא יבוצעו שינויים מהותיים וקבועים באורח החיים (כלומר האדם ירצה שוב להתאבד או יעבור שוב התקף לב). בשני המקרים שתיארתי הוכח ששיטת טיפול מתמשכת המורכבת ממפגשים חוזרים מורידה בצורה משמעותית את הסיכון לחזרת הבעיה.

פסיכותרפיה במפגש בין שתי גישות

אז ברור שפסיכותרפיה שייכת לשתי הגישות אבל זה גם מה שיוצר את הבעייתיות בפיתוח שיטות מדידות לפסיכותרפיה, זיהוי מדדים איכותיים ליעילות הטיפול ואפילו קביעת מדדים לתגמול עבור פסיכותרפיה. הרי אם מדובר בטיפול רפואי הרי שאנחנו צריכים לקבל החזר על הטיפול באמצעות הסל לאורך כל החיים, או שהקופות פשוט יממנו טיפולים פסיכולוגים לכל אדם שרוצה, לכל תקופת חייו. אבל אם מסתכלים על פסיכותרפיה בממדים של איכות חיים, בדיוק כמו פעילות ספורטיבית או אכילה בריאה, הרי שאין סיבה שהקופות יממנו לנו אכילה בריאה – זו הרי אחריותנו. גם לגדל כלב או חתול משפר את איכות החיים והקופות לא עוזרות לנו במימון בעל החיים שלנו…. אולי בעצם כדאי שיממנו לכולם חתולים?

פסיכותרפיה עובדת, אבל התפקיד שלה עבור אדם בודד משתנה בהתאם לצרכים של אותו אדם. במקרים רבים היא תעזור לו ויכולה להציל חיים. במקרים מסויימים היא גם יכולה להחמיר את המצב של אותו אדם. אם נבין את המיקום של הפסיכותרפיה בין רפואה לבין איכות חיים, אז נבין שיש טיפולים פסיכולוגיים קצרים ולמה יש אנשים שנמצאים כבר שנים בטיפול וממשיכים עם הפסיכולוג שלהם עוד ועוד. זה לא אומר שהם עצלנים, שהם תלותיים או משוגעים. אפילו האנשים הכי בריאים מבחינה נפשית נעזרים באנשים אחרים על מנת לשמור על המצב הנפשי שלהם. מכיוון שהמציאות שלנו משתנה כל הזמן ואנחנו כל הזמן מתמודדים עם דברים חדשים, זה נחמד שיש שעה בשבוע שבה אפשר לעסוק בעצמנו, להתבונן לרגע ולנסות להבין מה קורה לנו.

מה אתם חושבים?

————————

(רשימת המשך: איך לדעת שהגיע הזמן לטיפול להסתיים.)

ד"ר ירדן לוינסקי הוא פסיכיאטר מומחה, מנהל את מרכז רזולוציה לישומים פסיכולוגים מתקדמים. לפרטים נוספים או קביעת פגישה אפשר לשלוח דואר אל info@resolution.co.il או להתקשר עכשיו 03-6919961

לקבלת עדכונים אפשר להרשם לרשימת התפוצה או לעקוב אחריי בטוויטר.

קבלו עדכונים במייל

מחשבות של אחרים

מאיר: אני מקבל טיפול של אסקטמין במשך שנתיים התרופה עבדה טוב.מזה כשבוע אני מתחיל להרגיש שוב תופעות של דיכאון.מבקש...

מיקה: שלום,בת שלי בת 12, גבוהה, שוקלת 55 ק״ג, עם הפרעות קשב. התחילה עם אטנט שהיה מלווה בתופעות של נדודי שינה. החלפנו...

ניר: מעניין אבל חולק עליך בעניין הסיבות למה שתיארת. פחד המוות קיים אצל חלק יותר וחלק פחות אבל אצל יותר ויותר יש רצון...

חיים: הי אני כבר כמה שנים נהנה מאד לקרוא את מאמריך, אבל לאחרונה זה נהייה מאד קשה לקריאה, בגלל כל הסימנים האלו\ה... אני...

Amikam Salant: סקירה מרתקת !! תודה לך ד"ר ירדן לוינסקי על חוכמת החיים שלך !! בהערכה , עמי סלנט

שלומית אלחנני: אנשים חזקים יכולים להרשות לעצמם לפנות שימת לב, זמן, לאחרים - מתוך בחירה. אנשים חזקים שמים לב למה שנחוץ להם לשמר -...

תהילה: שלום וברכה! אני מקלפת את השפתיים כבר מגיל 5 ואני בת 37 מה יכול לעזור לי?????????? תודה!!!!!!!!

דוקטור יארינג: הצלחת לקלוע בכל סעיף, מזלי שאני מצליח לקרוא את הכותרות ולא להכנס לתוך הכתבות בעיתון, אין לי פייס/אינסטה/איכס או...

תגובות

9 תגובות לרשימה ”האם טיפול פסיכולוגי צריך להסתיים?“, בסדר כרונולוגי. ניתן להוסיף תגובות בהמשך העמוד.

  1. מאת נעמה:

    מעניין.
    ההגדרה של בריאות ע"פ ארגון הבריאות עולמי היא עצמה הגדרה בעלת סוף פתוח (לא רק היעדר מחלה אלא "רווחה כללית, גופנית ונפשית"). תמיד אפשר להיות "יותר בריא" מבחינה זאת. כך שלדעתי ההבחנה שאתה עורך בין בעיה רפואית שיש ל"חיסולה" כלשונך פתרון ברור ומוגדר לבין, בהקצנה, שהמדינה תממן לנו חתול או כלב (אגב, טיפול בעזרת בע"ח בהחלט נכנס למוסדות שכן הוכח כי הם תורמים לבריאות) – היא הרבה יותר אמורפית במציאות. בוודאי כשמדברים על פעילות ספורטיבית ותזונה שיעילות כרפואה מונעת. אז בעצם למדינה צ"ל אינטרס לפחות לסבסד אותן, כדי להפחית בהוצאות שלה אם לא למען בריאותנו. אלא אם כן היא מעוניינת שנמות צעירים כדי שהיא תחסוך כסף. ידוע, או לפחות כך מספרים, שבסין המסורתית היו משלמים לרופא כל עוד בריאים דווקא.

    שתי הערות יותר ממוקדות:
    א. לדעתי אתה מדבר כאן על התרגלות ולא על התמכרות. התמכרות משמעה, במקרה של תרופה למשל, שאדם זקוק למינון *גדל* של החומר על-מנת להשיג את אותה תופעה. לעומת זאת התרגלות או תלות אומרת שיהיה קשה לקבל את התוצאה בלי התרופה. זה משהו שונה מתמכרות.
    ב. "אם מדובר בטיפול רפואי הרי שאנחנו צריכים לקבל החזר על הטיפול באמצעות הסל לאורך כל החיים". אתה חי בישראל, כן? אפשר לחשוב שכל טיפול רפואי אנחנו מקבלים בסל.

  2. מאת נעמה:

    "תופעה" = תוצאה (ב-א')

  3. מאת ירדן לוינסקי:

    @נעמה, אכן טיפול באמצעות בעלי חיים נכנס לסל בילדים רק למצבים מוגדרים. אבל לא כטיפול מוכר למבוגרים הנוגע לאיכות חיים.

    בנוגע להערות – א. את צודקת כמובן. וכתבתי על כך רבות. ואגב, יש גם התמכרות לטיפול/למטפל.
    ב. כמובן שיש גם שיקולים כלכליים. בעולם אידיאלי, פסיכותרפיה היתה נכנסת לקטגוריה של טיפול מונע גם.

  4. מאת עדית:

    התרגום החליפי לרווחה נפשית, או ל-wellness, שאני מכירה בעברית הוא: מיטביות, מהמילה מיטב, שהיא התרגום ל- well .

  5. מאת נעמה:

    אגב, זה אולי יעניין אותך
    http://www.nybooks.com/articles/archives/2011/jun/23/epidemic-mental-illness-why/

  6. מאת אריק:

    הבעיה הזו בהגדרת המדדים למעשה שוללת התייחסות מדעית לפסיכותרפיה בהקשר של wellness. מערכת בריאות שתממן פסיכותרפיה בהקשר הזה צריכה לממן גם כירופרקטיקה, הומאופתיה, אקופונקטורה ואסטרולוגיה מאחר וגם לכל אלה אין מדדים מוגדרים היטב (ובחלק מהם הוגדרו מדדים מדעיים, המדדים המדעיים הוכיחו אפס יעילות מעבר לאפקט הפלצבו וחסידי השיטה טענו שהמדדים אינם משקפים את התועלת ההוליסטית של המדד).

    לדעתי האישית אין מקום לאנשים לקבל עזרה בתהליך שמטרתו היא שיפור wellness. סיבה אחת היא שאני לא מעוניין לשלם (מס בריאות ממלכתי) עבור התפיסה הסובייקטיבית של אנשים אחרים לגבי wellness במציאות שלהם (כפי שנאמר בהעדר מדדים אובייקטיביים). סיבה שניה היא שכפי שטענת – התהליך כולל לקיחת אחריות של האדם על עצמו. מימון התהליך הזה על ידי המדינה או מערכת הבריאות מסיר במידה רבה את האחריות של האדם לתהליך, לפי תפיסתי.

    — אריק

  7. מאת פסיכיאטר | טיפול פסיכולוגי: איך יודעים מתי להפסיק?:

    […] הכי מוכשר יכול לפעמים להתקשות בזיהוי המועד הנכון לסיום הטיפול הפסיכולוגי. מטרת הרשימה הזו היא לתת לכם כלים לזהות את המועד […]

  8. מאת Joelly:

    מעניין.ההגדרה של בריאות ע"פ ארגון הבריאות עולמי היא עצמה הגדרה בעלת סוף פתוח (לא רק היעדר מחלה אלא "רווחה כללית, גופנית ונפשית"). תמיד אפשר להיות "יותר בריא" מבחינה זאת. כך שלדעתי ההבחנה שאתה עורך בין בעיה רפואית שיש ל"חיסולה" כלשונך פתרון ברור ומוגדר לבין, בהקצנה, שהמדינה תממן לנו חתול או כלב (אגב, טיפול בעזרת בע"ח בהחלט נכנס למוסדות שכן הוכח כי הם תורמים לבריאות) – היא הרבה יותר אמורפית במציאות. בוודאי כשמדברים על פעילות ספורטיבית ותזונה שיעילות כרפואה מונעת. אז בעצם למדינה צ"ל אינטרס לפחות לסבסד אותן, כדי להפחית בהוצאות שלה אם לא למען בריאותנו. אלא אם כן היא מעוניינת שנמות צעירים כדי שהיא תחסוך כסף. ידוע, או לפחות כך מספרים, שבסין המסורתית היו משלמים לרופא כל עוד בריאים דווקא.
    +1

  9. מאת קוראת:

    שלום ירדן,
    אני חושבת שאם טיפול פסיכולוגי או פסיכותירפויטי אינו מצליח להביא אדם מן המצב בו הגיע לטיפול, למצב טוב יותר, בתוך פרק זמן – אז הטיפול אינו מוצלח. אני חושבת שאדם צריך שתהיה לו אפשרות לדעת, בתוך כמה זמן מותר לו לצפות להטבה, בהתאם לבעיה או לקושי שאיתם הוא מתמודד. ואפילו, שיש מקום לצפות שהמטפל והמטופל יקבעו – בתוך זמן שיבחרו מתחילת עבודתם – מה יכול להיות פרק הזמן הזה (בין תקופה כזו לתקופה אחרת) ויבדקו, בהגיע המועד, מה הושג ומה לא.
    אני חושבת שמטפל צריך להיות הגון דיו כדי לומר למטופל שלו, שיפנה לחפש דרך אחרת לפתרון המצוקה, אם חלף זמן ארוך ולא נראה שינוי. ייתכן שאחרי תום טיפול, אם תשוב מצוקה להפריע לחיים התקינים, מטופל יעדיף לחזור למטפל שלו, כאשר הוא מרגיש שינוי לרעה. אני חושבת שלא יכול להיות, שאדם לא יוכל לחיות את חייו ללא עזרה טיפולית, לחלוטין. נראה לי, שזה ממש כישלון. לא ייתכן, ואפילו לא אתי – בעיני – מה שהייתי עדה לו לגבי חבר קרוב, ואני עדה לו כעת, לגבי בן משפחה מאד קרוב, והוא – שמטפל ימשיך בטיפול שנים, מעבר לשנתיים, כשהוא רואה שאין כל הטבה במצבו של המטופל, בלי להודות שאולי החיבור לא עובד, ואולי צריך לחפש משהו אחר. נראה לי שזה אפילו מזיק מאד למטופל.

הוספת תגובה






דוקטור, למה לא ענית? כדי להבין איך אני עונה לשאלות קראו את מדיניות התשובות שלי.

על מנת להגן על אתר זה מפני ספאם, שפה בוטה, התקפות אישיות או מסעות צלב, הפעלתי את אפשרות מודרציית התגובות באתר. כדי להבין איך אני עונה לשאלות קראו את מדיניות התשובות שלי.
אפרסם את תגובתך מייד לאחר שאוודא שאין שם שום דבר שמסוכן לבריאות.