10 טיפוסים בחדר המיון

תגובות

3 תגובות לרשימה ”10 טיפוסים בחדר המיון“, בסדר כרונולוגי. ניתן להוסיף תגובות בהמשך העמוד.

1. מאת נעמה:
   יום ראשון, 21 בפברואר 2010 בשעה 16:43

   ”וילון 4 אלרגי לפניצילין", "וילון 7" -
   מצטערת, אנחנו לא וילונות, לא מספרים ולא חדרים. אנחנו בני אדם. עם מצוקות ומכאובים. בגלל זה מגיעים לבית חולים. על זה צריך לכתוב. על זה שבשביל הרופאים אין שם בני אדם, רק מספרי וילונות.
   בגדול, קצתי בהתנשאות של הרופאים על חוליהם, כפי שמתבטאת במאמר הזה וברבים אחרים המתפרסמים לאחרונה.

2. מאת פט:
   יום שני, 22 בפברואר 2010 בשעה 13:49

   כעוקבת קבועה שלך אני מופתעת שבחרת לקשר לכתבה / עצות שהן מאד מכלילות ובאופן לא מחמיא, שלא לומר סטראוטיפי.

   לצערי הזדמן לי לבקר פעמיים במיון באיכילוב בשנה האחרונה – פעם כמלווה ופעם באמבולנס. בשתי הפעמים הופתעתי לטובה מהיחס (של האחים, האחיות, הסטז'רים והרופאים) והמהירות. בפעם השניה, עת שכבתי ב"וילון", שמעתי גם את המתרחש בשאר הוילונות הסמוכים ואיש לא מתאים (לדעתי האישית כמובן) להכללות של הדר' דורון.

   דווקא עם הפניה לאנשים כוילונות (בעקבות המגיבה שלפני) אין לי שום קושי. כשהמוני אנשים מתחלפים תחת הידיים זו הדרך לא להתבלבל בינהם וזה לא הופך את היחס אליהם לפחות אנושי (לפחות לא בהכרח).

3. מאת ירדן לוינסקי:
   יום שלישי, 23 בפברואר 2010 בשעה 10:19

   @פט אני מקשר גם לדברים שאני לא שלם איתם, כיוון שמדובר בתפיסה קיימת ולכן אסור להתעלם ממנה. אלו הן החוויות שלה. כמישהו שעשה הרבה תורנויות בחדר המיון אני יכול לומר לך שאחת החוויות הדומיננטיות של רופא במיון שמדובר בעבודה כפוית טובה – מצד המערכת ומצד המטופלים בו זמנית.

הוספת תגובה