מרד הפסיכולוגים

לפני מספר חודשים כתבתי על הבעייתיות של מקצוע הפסיכולוגיה במסגרת מערכת הבריאות המודרנית: הרפואה בימנו הופכת להיות יותר ויותר Evidence based, יש צורך בהוכחות ברורות (בצורת מחקרים איכותיים) על מנת לאפשר טיפולים. הקושי בקבלת מידע מחקרי על טיפול פסיכולוגי, והעלות הגבוהה של טיפולים אלו (פגישות רבות בעלות אורך רב) הם בין הגורמים שמובילים לקיצוץ המתמשך בשירותים הפסיכולוגים. אם יש קושי להוכיח לאוצר את היעילות של הטיפול אז הוא ישמח לקצץ בתקציבי הטיפול.

היום התפרסמה במוסף הארץ כתבה על אחד המאבקים הגדולים שמתקיימים כיום במסגרת מקצוע הפסיכולוגיה בארץ בנושא הדומיננטיות של הגישות השונות בתחום. הזרם השליט כיום הוא הגישה הדינמית הקלאסית ואילו הגישה האלטרנטיבית של הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי נדחק לשוליים, לפחות מבחינת הממסד האקדמי הקובע. מסיבה זו וגם כגורם לכך, ההסמכה לפסיכולוגיה קלינית נקבעת על פי הגישה הדימנית ואילו לגישת ה CBT אין כמעט ביטוי בהכשרה של המתמחים בפסיכולוגיה ובכלל אין ביטוי במבחני ההסמכה.

הכתבה השבוע כמובן מייצגת את דעת המורדים (מי עושה כתבות על הממסד? זה הרי לא מעניין) אך מנסה לעקוץ גם אותם בכמה מקומות:

…חברי "אופקים" הם פסיכולוגים כריזמטים ורהוטים אבל אולי התפיסה הטיפולית שהם כל כך מקדמים – הקוגניטיווית-התנהגותית – היא עוד אופנה אמריקאית. שיטה שבה הכל מתורגם לכסף ויעילות: כזו שמתאימה להפליא לחברות הביטוח ולשירותי הבריאות הציבוריים הקורסים, שמכתיבים טיפול כמה שיותר זול ומהיר, כזה שמטפל בסימפטומים בלבד, ולא בטוח שהוא יעיל לאורך זמן.

לא ברור לי איך אפשר לטעון שגישה טיפולית שנוצרה בשנות החמישים של המאה הקודמת יכולה להיות אפנה אמריקאיתף אבל נניח שכן. נניח לרגע שמדובר במשהו חדש יחסית לעומת הגישה הדינמית ששורשיה רק חמישים שנה קודם. האם זה מחסל את התקפות של הגישה הזו?

מערכת בריאות הנפש הציבורית קורסת, ממשיכה גלבוע-שכטמן שהיא גם המנהלת את המרפאה לפוסט-טראומה לילדים ונוער בבית החולים שניידר. "אנשים שזקוקים לטיפול מחכים חודשים או שנים, או שהם פונים למערכת פרטית, או שאינם מקבלים טיפול כלל, כי ברוב המרפאות הציבוריות מקבלים טיפול פסיכודינמי ארוך-שנים, ולא בטוח שזה מה שהם צריכים".

וזה נכון. התפיסה של חלק מהמטופלים במערכת הציבורית בטיפול פסיכולוגי היא שהם באו כדי לדבר וכדי שיקשיבו להם. זאת התפיסה שלהם לגבי מהות הטיפול. רבים מתקשים לנצל את הפלטפורמה הזו של טיפול פסיכולוגי ארוך טווח כדי להפיק ממנו את כל מה שהם יכולים. התוצאה היא שהמערכת באמת נסתמת במטופלים שמקבלים סדרות טיפולים ארוכות של חודשים ושנים שקשה להם לפרוט את הההשפעה של הטיפול עליהם, מעבר לתחושה החשובה שיש שם מישהו שדואג לך ורוצה בטובתך.

צריך לזכור שלרבים מהסובלים מהפרעות פסיכיאטריות אין את הפריבילגיה לשבת בטיפול דינמי אחת לשבוע במשך חודשים ושנים על מנת להבין מהו הקונפליקט הפנימי שגורם להתקפי החרדה, בזמן שאותם התקפי חרדה גורמים לו להפסיק לעבוד, להפסיק לצאת מהבית ולפעמים אפילו לנתק מבני משפחתו. אותו אדם צריך טיפול ספציפי לבעיה הספציפית ובמקרים כאלו דווקא טיפול CBT מכוון מטרה מציע פתרון קונקרטי לבעיה קונקרטית. מערכת בריאות הנפש והפסיכולוגים בתוכה צריכים להיות מסוגלים להתאים את הטיפול אל המטופל ולא לצפות שהמטופל יתאים את עצמו אל הטיפול.

אבל כמו תמיד הבעיה האמיתית היא לא איזו גישה טובה יותר, יעילה יותר או טובה יותר למטופלים. הבעיה היא הגילדה. הבעיה היא הממסד שפוחד להשתנות כי הוא מפחד ממה שיקרה אחרי השינוי. מה יקרה לטיפול הדינמי אם יכירו בחשיבות של ה CBT? האם תהיה פחות עבודה? ומה עם התפקידים החשובים? בכל מקום שיש גילדה ישנם מאבקי כח והמאבק הזה לא שונה מכל מאבק אחר אצל האדריכלים, עורכי הדין, רואי החשבון או הרופאים. הממסד מנסה לשמור על הכוח אצלו ואז או שאתה מצטרף אל המערכת או שאתה מוגבל בהשפעה שלך ומורחק ממוקדי הכח.

אם הפסיכולוגים רוצים להשאר רלוונטים הם צריכים להיות דינמיים (וסליחה על משחק המילים). הם חייבים להתאים את עצמם למציאות המשתנה ולקבל גישות חדשות. אחרי הכל, אחרי ה CBT מחכה ה Schema Therapy כדי שגם עליה תהיה מהומה.

ד"ר ירדן לוינסקי הוא פסיכיאטר מומחה, מנהל את מרכז רזולוציה לישומים פסיכולוגים מתקדמים. לפרטים נוספים או קביעת פגישה אפשר לשלוח דואר אל info@resolution.co.il או להתקשר עכשיו 03-6919961

לקבלת עדכונים אפשר להרשם לרשימת התפוצה או לעקוב אחריי בטוויטר.

קבלו עדכונים במייל

מחשבות של אחרים

מאיר: אני מקבל טיפול של אסקטמין במשך שנתיים התרופה עבדה טוב.מזה כשבוע אני מתחיל להרגיש שוב תופעות של דיכאון.מבקש...

מיקה: שלום,בת שלי בת 12, גבוהה, שוקלת 55 ק״ג, עם הפרעות קשב. התחילה עם אטנט שהיה מלווה בתופעות של נדודי שינה. החלפנו...

ניר: מעניין אבל חולק עליך בעניין הסיבות למה שתיארת. פחד המוות קיים אצל חלק יותר וחלק פחות אבל אצל יותר ויותר יש רצון...

חיים: הי אני כבר כמה שנים נהנה מאד לקרוא את מאמריך, אבל לאחרונה זה נהייה מאד קשה לקריאה, בגלל כל הסימנים האלו\ה... אני...

Amikam Salant: סקירה מרתקת !! תודה לך ד"ר ירדן לוינסקי על חוכמת החיים שלך !! בהערכה , עמי סלנט

שלומית אלחנני: אנשים חזקים יכולים להרשות לעצמם לפנות שימת לב, זמן, לאחרים - מתוך בחירה. אנשים חזקים שמים לב למה שנחוץ להם לשמר -...

תהילה: שלום וברכה! אני מקלפת את השפתיים כבר מגיל 5 ואני בת 37 מה יכול לעזור לי?????????? תודה!!!!!!!!

דוקטור יארינג: הצלחת לקלוע בכל סעיף, מזלי שאני מצליח לקרוא את הכותרות ולא להכנס לתוך הכתבות בעיתון, אין לי פייס/אינסטה/איכס או...

תגובות

8 תגובות לרשימה ”מרד הפסיכולוגים“, בסדר כרונולוגי. ניתן להוסיף תגובות בהמשך העמוד.

  1. מאת Xslf:

    הקישור למאמר ב"הארץ" שבור (יש שם http// מיותר).

  2. מאת ירדן לוינסקי:

    תודה, תוקן

  3. מאת יעל:

    קראתי את הכתבה וזה נראה כאילו הפסיכולוגים בישראל התאחדו נגד אנשי בריאות הנפש ומאשימים אותם בדרדור הפסיכולוגיה בישראל. שיטות הטיפול מיושנות, האבחונים לא רלוונטים .
    נראה לי שהמטופלים יודעים מספיק איזה טיפול מתאים להם, וההחלטה תהיה בידיים שלהם.

  4. מאת רותם:

    השינוי הזה קשור מאוד למגמה הקפיטליסטית שהמדינה מאמצת, ודומה לארה"ב.

    מעוניינים בתוצאות מהירות שנמדדות בסימפטומים…

    האמת שחשבתי על זה – הפוסט הקודם… בדיקת יעילות של טיפול פסיכודינאמי היא קשה הרבה יותר – היא דורשת הרבה יותר זמן, והרבה מטופלים, ומטפלים באותה גישה, הרבה כסף.

  5. מאת רעות:

    לרוב המטופל לא ממש יודע איזה מין סוג טיפול הוא מקבל מכיוון שהוא מופנה לפסיכולוג מסוים ע"י תחנת בריאות הנפש, המלצה, או קופת חולים. מעטים המטופלים שאכן יודעים איזה שיטת טיפול תתאים להם ביותר, ולכן חשוב כפליים שהמטפל יהיה מספיק קשוב ומודע לגישות השונות בטיפול, כדי שיוכל להתאימן למטופל, ו/או יידע את המגבלות של עצמו כמטפל.

    האמונה של מטפלים שהם יודעים מה יותר טוב למטופל ללא הקשבה אמיתית לצרכי המטופל (שכן אם הרבה מטופלים טופלו בשתי הגישות העיקריות, ורבים מהם יצאו "לקוחות מרוצים", הרי שיש ממש בשתיהן), היא זו הגורמת בסופו של דבר לדמות המטפל המצטיירת בעיני רבים כאדם מתנשא עם כוח וסמכות שעלולים לפגוע במטופל. המטפל המתעסק באימות התיאוריה שלו יותר מבצרכי המטופל מפספס את העיקר.

    קצת צניעות לא תזיק לאף אחד מהתיאורטיקנים הנעלים שהוזכרו בכתבה.

  6. מאת ירדן לוינסקי:

    רעות, אני יותר ממסכים. מטפל טוב צריך לשלוט במגוון גישות טיפוליות וגם אם יש לו העדפה לאחת מהן (מטבע הדברים) הוא צריך להתאים את הטיפול למטופל ולא את המטופל לטיפול. רוב המטפלים שאני מכיר עושים זאת, ואם הם חושבים שהגישה שלהם לא מתאימה הם מפנים את האדם למטפל בגישה אחרת שלדעתם מתאימה לו יותר.

  7. מאת ישראל:

    אני קורא לאחרונה את ספרו המצויין של קרל רוג'רס On Becoming a Person, שאגב לא מצאתי בעברית (אפילו את השם קשה לתרגם…).
    אני חוזר ומתפעל מהעקביות שקרל רוג'רס מציג בהצבת כל תאוריה אל מול כלי מחקר אובייקטיבים.
    לדעתי, טענות כמו "לוקח זמן וכסף וכו'" אינן מקובלות. נכון שלוקח זמן, אבל יש ואפשר למצוא דרכים מדעיות למדוד הצלחה של טיפול. לדוגמא, ראיונות עם מטופלים ואנשים קרובים אליהם לאורך הטיפול.
    כל תאוריה חייבת להיות פתוחה לביקורת, אחרת אי אפשר לכנותה "תיאוריה מדעית".

  8. מאת מורן:

    קראתי את הפוסט הזה רק עכשיו (10 שנים אחרי שפורסם)…
    והדבר שהכי הייתי רוצה להתייחס אליו זו השורה האחרונה: לגבי Schema Therapy.
    מה זה בדיוק ? האם זה התפתח ו"תפס תאוצה" ב 10 שנים האחרונות ? וכמה זה שונה מ CBT ?
    האמת שיש לי הצעה: אולי תוכל לכתוב פוסט על סכמה תרפיה ולמי היא מתאימה ?
    מורן

הוספת תגובה






דוקטור, למה לא ענית? כדי להבין איך אני עונה לשאלות קראו את מדיניות התשובות שלי.

על מנת להגן על אתר זה מפני ספאם, שפה בוטה, התקפות אישיות או מסעות צלב, הפעלתי את אפשרות מודרציית התגובות באתר. כדי להבין איך אני עונה לשאלות קראו את מדיניות התשובות שלי.
אפרסם את תגובתך מייד לאחר שאוודא שאין שם שום דבר שמסוכן לבריאות.