הפסיכולוגיה של התקופה התעשייתית-מודרנית מול זו של התקופה המידעית-פוסטמודרנית

במסגרת כנס איל"ב 2008 שיערך בעוד שבועיים, ה 19 ביוני 2008, אני מביא כאן רשימת אורח של ד"ר אשר עידן, אשר ירצה במושב השלישי של הכנס.

רשת האינטרנט משפיעה על הפסיכולוגיה בכמה דרכים: הנפש וההתנהגות האנושית מושפעות מהסביבה. רשת האינטרנט יוצרת סביבה חדשה לגמרי. החשיבה של האיכר האנאלפאבתי שעובד בסביבה טבעית שונה מהחשיבה של פועל התעשייה היודע קרוא וכתוב שעובד בסביבה מכאנית. כך למשל, היודע קרוא וכתוב חושב בצורה קווית (קודם סעיף א' ואחר כך סעיף ב') ואילו האנאלפאביתי חושב בצורה אסוציאטיבית (סעיף א' מעורבב עם סעיף ב'). מהי החשיבה של עובד המידע היודע אינטרנט בסביבה דיגיטאלית? האם יש לו חשיבה אסוציאטיבית? קווית? שילוב של שניהם? חשיבה חדשה?

הפסיכולוגיה היא תחום ידע מודרני שנולד בין מהפכת הדפוס למהפכה התעשייתית. במושג פסיכו-לוגיה יש שתי הנחות יסוד: ראשית, שהנפש היא ישות הניתנת לחקירה. הנחה זו רואה בנפש טקסט יציב וקיים בנפרד מהאדם. כך הנפש היא ישות יציבה ולא אמורפית הנפרדת מהגוף (הדואליזם של דיקארט). שנית, ההנחה שהנפש ניתנת להבנה באמצעות כלים לוגיים שמהווים רק חלק של הנפש. האם יש בכלל מקום לתחום הפסיכולוגיה בעולם שבו הידע הפוסטמודרני נובע מטכנולוגיות הידע הדיגיטאליות ומטכנולוגיות הייצור הממוחשבות? אם אין טקסט אלא היפר-טקסט אז אולי אין נפש אלא היפר-נפש? אם הלוגיקה היא מערכת כללי המשחק הבלעדית של הטקסט, אך לא של ההיפרטקס, אולי הלוגיקה לא מסוגלת לחקור את ההיפר-נפש?
השינויים המהירים של עידן האינטרנט מעוררים חרדות בגלל הטכנולוגיות החדשות, התעסוקות החדשות, הצורות הארגוניות החדשות ובאופן כללי מפני הבלתי נודע. האם הפסיכולוגיה של היום יודעת להתמודד עם סוג זה של חרדות?

השפעת הסביבה על הנפש וההתנהגות.
הנפש (חשיבה רגשות, רצונות, תכני הנפש) של היודע קרוא וכתוב שונה מהנפש של האנאלפאבית. האם הנפש של יודע האינטרנט (נפש היפרטקסטואלית) שונה מהנפש של היודע קרוא וכתוב? הנפש (קוגניציה + אמוציה + קונציה (שאיפה)) של החקלאי עובד האדמה שונה מהנפש של הפועל עובד המכונה. האם הנפש של עובד המחשב והתקשורת שונה מהנפש של עובד המכונה?

עד לשנת 1650 לא הייתה הפרדה בין סובייקט לאובייקט. בערך ב1650, בין המצאת הדפוס להמצאת מכונת הקיטור, דיקארט קבע שתיים מהנחות היסוד של הפסיכולוגיה: הפרדה בין סובייקט לאובייקט ואינדיוידואליזם. דור אחד אחרי דיקארט קבע שפינוזה את הנחת היסוד השלישית: הלוגיקה יכולה לחקור את נפש האדם. דור אחד אחרי שפינוזה יום הוסיף שהמדע האמפירי נוסח ניוטון יכול לחקור את נפש האדם.

הפסיכולוגיה נולדה בעולם המודרני והתעשייתי של תרבות הספר. האם הייתה פסיכולוגיה בעולם הקדם-מודרני והחקלאי של התרבות שבעל-פה? האם בתרבות האינטרנט ובעולם הפוסטמודרני של סוף המאה העשרים עדיין יש מקום לפסיכולוגיה?

הפסיכולוגיה מבוססת על שלוש הנחות יסוד:
אמפיריציזם ולוגיזם: האם הלוגיקה והמדע הניסויי-תצפיתי, יכולים בכלל לחקור את הנפש?
ספירטואליזם: הגישה המנוגדת לחומרנות והטוענת שיש נפש (אין הכוונה לגישה הטוענת שהחומר הוא רוח) האם בכלל יש נפש?
הומניזם ואינדיוידואליזם: האם בכלל יש אדם, אינדיוידואל?

פוקו ,למשל, עונה בשלילה לכל שלושת השאלות ולכן הוא פוסל את כל הנחות היסוד של הפסיכולוגיה. פוקו כותב:

"עלינו לתאר, מתחילת מסלולה, את "הצורה האחרת" הדוחקת את התבונה לצד אחד ואת השיגעון לצד השני כדברים שמעתה והלאה הם חיצוניים זה לזה, אטומים לכל דיאלוג הדדי, וכמו מתים זה לגבי זה…החידוש הוא בהשתלטות התבונה על חוסר הדעת…עלינו לדבר על אותו תיחום ראשוני בלי שנטען לניצחון…רק אז בלשון מגששת וגולמנית מאוד הקודמת לזו של המדע נוכל להתחיל בדו שיח על הנתק ביניהם…יותר אין האדם המודרני בא בדיאלוג עם המשוגע" (מישל פוקו, תולדות השיגעון בעידן התבונה, עמ' 7-8).

פוקו הצרפתי הוא אחד מהפוסט-פסיכולוגים הראשונים. יחד עם לאיינג באנגליה וסאס בארה"ב, הוא נחשב בין מייסדי האנטי-פסיכיאטריה. רק בסוף שנות השמונים עם הופעת ספרו של ליוטארד "המצב הפוסטמודרני" (1979) האנטי-פסיכיאטרייה נתפסה לא רק כביקורת, אלא כחלק מאלטרנטיבה של עידן חדש בכל תחומי החיים. בעידן הפוסטמודרני שהוא עידן פוסט-פסיכיאטרי, פירוש הדבר הוא שנוסף לביקורת נגד הכפייה הפסיכיאטרית ונגד הפטרנליזם הפסיכולוגי, הופיעו התייחסויות חדשות למה שהפסיכיאטרייה והפסיכולוגיה ראו כמחלות.

הומוסקסואליות ושיגעון נתפסות בפוסט-פסיכיאטרייה כתכונות ולא כמחלות, כפי שצבע העור השחור נתפס כתכונה ולא כמחלה (כפי שגזענים רבים עדיין מאמינים). הצלחה במבחן פסיכומטרי לא נחשבת בפוסט-פסיכולוגיה כרמה אנושית גבוהה, אלא כתכונה אנושית, כפי שהצלחה בבדיקות של אינטיליגנציה רגשית (גולמן, 1997) נחשבת כתכונה אנושית. ריבוי האינטיליגנציות (גארדנר, 1997) פירושו בעצם ראיית האדם כמכלול של תכונות מרובות ללא סרגל אחיד של מדידת רמות.

עוד על הכנס אפשר לקרוא ברשימה הפותחת.

ד"ר ירדן לוינסקי הוא פסיכיאטר מומחה, מנהל את מרכז רזולוציה לישומים פסיכולוגים מתקדמים. לפרטים נוספים או קביעת פגישה אפשר לשלוח דואר אל info@resolution.co.il או להתקשר עכשיו 03-6919961

לקבלת עדכונים אפשר להרשם לרשימת התפוצה או לעקוב אחריי בטוויטר.

קבלו עדכונים במייל

מחשבות של אחרים

מאיר: אני מקבל טיפול של אסקטמין במשך שנתיים התרופה עבדה טוב.מזה כשבוע אני מתחיל להרגיש שוב תופעות של דיכאון.מבקש...

מיקה: שלום,בת שלי בת 12, גבוהה, שוקלת 55 ק״ג, עם הפרעות קשב. התחילה עם אטנט שהיה מלווה בתופעות של נדודי שינה. החלפנו...

ניר: מעניין אבל חולק עליך בעניין הסיבות למה שתיארת. פחד המוות קיים אצל חלק יותר וחלק פחות אבל אצל יותר ויותר יש רצון...

חיים: הי אני כבר כמה שנים נהנה מאד לקרוא את מאמריך, אבל לאחרונה זה נהייה מאד קשה לקריאה, בגלל כל הסימנים האלו\ה... אני...

Amikam Salant: סקירה מרתקת !! תודה לך ד"ר ירדן לוינסקי על חוכמת החיים שלך !! בהערכה , עמי סלנט

שלומית אלחנני: אנשים חזקים יכולים להרשות לעצמם לפנות שימת לב, זמן, לאחרים - מתוך בחירה. אנשים חזקים שמים לב למה שנחוץ להם לשמר -...

תהילה: שלום וברכה! אני מקלפת את השפתיים כבר מגיל 5 ואני בת 37 מה יכול לעזור לי?????????? תודה!!!!!!!!

דוקטור יארינג: הצלחת לקלוע בכל סעיף, מזלי שאני מצליח לקרוא את הכותרות ולא להכנס לתוך הכתבות בעיתון, אין לי פייס/אינסטה/איכס או...

תגובות

7 תגובות לרשימה ”הפסיכולוגיה של התקופה התעשייתית-מודרנית מול זו של התקופה המידעית-פוסטמודרנית“, בסדר כרונולוגי. ניתן להוסיף תגובות בהמשך העמוד.

  1. מאת דרומי:

    לא נתווכח על התוכן, אבל העובדות, אוי העובדות.

    הפסיכולוגיה היא תחום ידע מודרני שנולד בין מהפכת הדפוס למהפכה התעשייתית.

    גוטנברג המציא את הדפוס במאה ה-15. את המהפכה התעשייתית נהוג לתארך ל-1750. הפסיכולוגיה הומצאה בסוף המאה ה-19.

    רק בסוף שנות השמונים עם הופעת ספרו של ליוטארד "המצב הפוסטמודרני" (1979)

    1979, פעם אחרונה שבדקתי, הייתה בסוף שנות ה-70 דווקא.

    ריבוי האינטיליגנציות (גארדנר, 1997) פירושו בעצם ראיית האדם כמכלול של תכונות מרובות ללא סרגל אחיד של מדידת רמות

    גארדנר דיבר במפורש על מדידה – הוא פשוט הציע למדוד מספר סולמות מקבילים, ולא סולם אחד בודד. זה לא שאדם לא יכול להיות בעל ציון נמוך בכל סוגי האינטליגנציה

  2. מאת Day-Walker:

    אם אין טקסט אלא היפר-טקסט אז אולי אשר עידן לא מדבר בבאז-וורדס אלא בהייפר-באז-וורדס?

  3. מאת אבי:

    מצער שמי שאינו פסיכולוג, וכנראה מבין מעט מאד מאד בפסיכולוגיה של משתמשים באינטרנט, מדבר גבוהה-גבןהה בנושא זה. קרואים לזה שרלטנות.

  4. מאת AI - Artificial Intelligence:

    תגובה לדרומי
    לוק המציא מאת הפסיכולוגיה בערך ב1700 במודל הקוגניטיבי של הלוח החלק
    יום הפך אותה למדע אמפירי בערך ב150 במחקרו "המדע האמפירי של טבע האדם"
    לייבניץ המציא את התת מודע בערך ב1690
    הישראלים הפרובינציאליים והפוזיטיביסטיים חושבים בטעות שפרוייד המציא את התת מודע בסוף המאה ה19
    פרוייד העתיק את הכל מלייבניץ-שפינוזה-הלמהולץ-וונדט-ניטשה
    קטנוניות היא דרכך לסתימת פיות של מתנגדים למודרניזם

  5. מאת מיכאל פוקו:

    אשר עידן לא מדבר בבאזז-וורדס אלא באולד-וורדס, שאותם המציא היידגר בשנת 1927 (ישות וזמן) ולאקאן ב1957 (מהסמינר ה1 ועד הסמינר ה20)
    אשר עידן באמת לא מבין בפסיכולוגיה כי הוא פוסט-פסיכיאטר שמרפא פסיכיאטרים. האם הפסיכיאטרים מבינים משהו בשיגעון? הרי הם לא למדו באוניברסיטה של המשוגעים!!
    כי אשר עידן הוא אנתרופולוג שחוקר שבטים פרימיטיביים של פסיכולוגים ומודרניים אחרים, משלהי המאה ה20 שחיו באיזור שולי וקטן בעולם שנקרא אירופה.
    אשר עידן הוא פוסט-פסיכולוג שחוקר את הקמעות של באבאים ואדמורים כמו פרויד, פיאז'ה, וחסידיהם האויליים באוניברסיטאות (גלגול עלוב של כנסיות ימי הביניים).

  6. מאת דרומי:

    AI – לטעון שלוק המציא את הפסיכולוגיה זה רציני בערך כמו לטעון שממציא הכתב הוא האחראי למהפכת הדפוס.
    לוק דיבר על נפש האדם. גם אפלטון, וגם רבים לפני אפלטון. זה עדיין לא פסיכולוגיה.
    גם העובדה שיום חקר את נפש האדם באמצעים אמפיריים, לא הופך אותו לאביה של דיסציפלינה מדעית חדשה.
    יש הרבה קריטריונים למהי דיסציפלינה מדעית. לוק לא עומד באף אחד מהם, לא ביחס לפסיכולוגיה ולא ביחס לאף מדע אחר (שזה, כמובן, לא אומר עליו שום דבר רע).

    הבעיה שלי עם אשר עידן היא לא ההתקפות שלו על המודרניזם; לאלה אני דווקא שותף. הבעיה שלי איתו זה שהוא מבין את הפוסט מודרניזם בתור האפשרות לחבר כל צמד מילים אקראי, בלי שום התייחסות למשמעויות שלהן או למציאות*, ובכך הוא מצדיק כל סטראוטיפ טפשי שאי פעם הומצא על הפוסטמודרניזם.

    *כן, גם בפוסט מודרניזם יש מציאות, גם אם המשמעות שלה שונה מזו שבמודרניזם

  7. מאת א.פ נהריה:

    הפילוסופיה

    ואִילו צלם נקראת הצורה הטבעית, דהיינו, העניין העושה את הדבר לעצם ולמה שהוא. וזאת אמיתותו באשר הוא הנמצא ההוא.

    אותו עניין באדם הוא אשר בו מתהווה ההשׂגה האנושית. בשל ההשׂגה השׂכלית הזאת נאמר עליו: בצלם אלהים ברא אֹתו (בראשית א', 27), ובשל כך נאמר: צלמם תִּבזה (תהלים ע"ג, 20), מכיוון שהבִּזָיון דבק בנפש, שהיא צורת מין [האדם], ולא בתבניות האיברים ובמִתאר שלהם.

    נסתר הנמשל הוא נסתר וקשה להבנה או נסתר כנסתר מעצם טיבו כתוך של משל.

    יש כאן 2 דמויות שונות בתכלית: הרש"י ורמב"ם- כשכל אחד מהם תרם 2 ספרים.

    המישור ההגותי פילוסופי- בגלל הדגש על היסוד הנורמטיבי של ניהול החיים עפ"י מהלך של הוראות של עשה ולא תעשה בכל תחומי החיים- . כל דת, גם המסורת היהודית, רואה גם את היסוד הרוחני, הגותי, פילוסופי
    "נְעָרִים פְּנֵי זְקֵנִים יַלְבִּינוּ, זְקֵנִים יַעַמְדוּ מִפְּנֵי קְטַנִּים. בֵּן מְנַבֵּל אָב, בַּת קָמָה בְאִמָּהּ, כַּלָּה בַּחֲמֹתָהּ, אֹיבֵי אִישׁ אַנְשֵׁי בֵיתוֹ. פְּנֵי הַדּוֹר כִּפְנֵי הַכָּלֶב, הַבֵּן אֵינוֹ מִתְבַּיֵּשׁ מֵאָבִיו. וְעַל מִי יֶשׁ לָנוּ לְהִשָּׁעֵן, עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמָיִם." .

    בפרשת בראשית, אנו קוראים על בריאת האדם. לא פעם, בשעה שאנו הולכים לתומנו ברחוב, אנו פוגשים בשני אנשים, הדומים אחד לשני. אלא, שהאחד, מגיש סיוע לאדם זקן המתקשה בהליכה, מושיט לו יד, ובעדינות, מסייע לו להגיע ליעדו. לידו, האחר, הפונה בגסות לחברו, מכהו, נוהג באלימות נוראה ומעורר אימה ופחד על כל הסובב. מיהו "האדם"? האם האדם הוא יצור ביולוגי?

    א. החברה המודרנית שבה השכל והרציונל תופסים מקום מרכזי חשוב בחיינו.
    מקובל לטעון שהחברה הפוסט מודרנית נוצרה בתחילת שנות ה-70. לפניה אופיינו:
    ב.החברה המסורתית (מהמאה ה-19 והלאה) שבה הדת והאמונה, אנשיה, ערכיה ומוסדותיה הם הגורמים המובילים את הפרט והחברה.
    מרכיבי המשל:
    רובד חיצוני "פשט" גלוי
    פנימי "תוך" נסתר
    נמצא כבר בסיפור הבריאה. אדם הראשון אשר נברא לעולם מוחלט, עולם של אחדות, עולם של אמת ושקר

    בעלי הלכה שלא היו פילוסופיים או שמא היו בעלי השקפה פילוסופית אחרת?
    הרבה פעמים אנו משתמשים במשלים כשמטרתנו היא לא לנסות להתגבר על מניעות או עיכובים אינטלקטואלים או רגשיים. אנו מבטאים רעיון מסוים באמצעות משל כדי להסתיר תוכן מסויים ע"י המשל מאנשים מסוימים אך לא מן הנמען. אני מצפין את המסר באמצעות משל שנועדה להסתיר את התוכן הזה מקב' מסוימת של אנשים (מרוב הציבור) או בעלי השקפה פילוסופית אחרת?

    בנצרות יש עיקרי אמונה שגם לגביהם יש ויכוחים- אך היא מציגה עצמה כבעלת יסודות אמונה מנוסחים היטב. ביהדות- רוב החכמים נמנעו במכוון לאורך הדורות מלנסח עיקרי אמונה. לפיכך, אנו נשמע השקפות שונות על האמונה באל מה הכוונה במושג "אלוהים"?- ניתן יהיה למצוא אמונות שונות ומגוונות.

    הרבה פעמים אנו משתמשים במשלים כשמטרתנו היא לא לנסות להתגבר על מניעות או עיכובים אינטלקטואלים או רגשיים. אנו מבטאים רעיון מסוים באמצעות משל כדי להסתיר תוכן מסויים ע"י המשל מאנשים מסוימים אך לא מן הנמען. אני מצפין את המסר באמצעות משל שנועדה להסתיר את התוכן הזה מקב' מסוימת של אנשים (מרוב הציבור) או בעלי השקפה פילוסופית אחרת?

הוספת תגובה






דוקטור, למה לא ענית? כדי להבין איך אני עונה לשאלות קראו את מדיניות התשובות שלי.

על מנת להגן על אתר זה מפני ספאם, שפה בוטה, התקפות אישיות או מסעות צלב, הפעלתי את אפשרות מודרציית התגובות באתר. כדי להבין איך אני עונה לשאלות קראו את מדיניות התשובות שלי.
אפרסם את תגובתך מייד לאחר שאוודא שאין שם שום דבר שמסוכן לבריאות.