כמה מחשבות על פסיכולוגיה ואינטרנט | פסיכיאטר ברשת

כמה מחשבות על פסיכולוגיה ואינטרנט

בשבוע שעבר היה כנס פסיכולוגיה ברשת של איל"ב (לקריאת סיכום האירוע). מכיוון שהייתי בין המארגנים של הכנס, וגם הרצתי באחד המושבים אני לא יכול להעיד על ההצלחה/החסרונות שלו. למרות שיש לי כמה רעיונות לדברים שאפשר לשפר בפעם הבאה, אני רוצה לשתף בכמה מסקנות ותובנות שהגעתי אליהן בעקבות הכנס, הקשורות בקשר שבין פסיכולוגיה, פסיכולוגים וטכנולוגיה.

אנחנו יודעים היסטוריה

ד"ר דורון פרידמן אמר משפט מעניין שכמעט ולא שמתי לב אליו: שאנחנו לא מסוגלים בכלל להבין את המשמעויות ההתפתחותיות של הרשת. דורון לא הרחיב הרבה אבל המשפט הזה גרם לי לחשוב על ההבנה שלנו של התהליכים העוברים על המשתמשים ברשת ועל ההתנהגות של בודדים וקבוצות בסביבות דיגיטליות.
כשאנחנו באים ללמוד על נפש האדם ומנסים להבין מדוע הוא מתנהג כפי שהוא מתנהג, אנחנו לא מתבוננים על נקודה בזמן ומסיקים לגבי כל ההתפתחות שלו, אלא מתייחסים אליה כאל נקודה ברצף. ברור לכולם שאסור לצפות בהתנהגותו של ילד בן שלוש וחצי בדיוק ולהסיק מהתנהגותו לגבי מנגנוני הפעולה, החרדה וההגנות של אדם מבוגר. לשם כך אנחנו צריכים להסתמך על רצף התנהגותי ועל מחקרים ותצפיות המתייחסים לכל המצבים השונים והגילאים השונים של האנושות.

מסיבה זו אנו נמצאים בבעיה קשה כשאנחנו באים ללמוד על ההבטים השונים של הפסיכולוגיה ברשת ושל הפסיכולוגיה של הרשת: קצב ההתפתחות של הטכנולוגיה ומהירות השינויים שחלים בדפוסי ההתנהגות של המשתמשים ברשת בעצם לא מאפשרים מחקר והבנה מעמיקים כיוון שחסרה לנו הפרספקטיבה של הנסיון וההבנה של התהליך. אם יכולנו לפני מאה שנה להשוות את הסביבה של אדם לאדם אחר שנולד עשר שנים לפני כן, הרי שברשת לא ניתן כמעט להשוות את סביבת הפעולה של אדם שהשתמש ברשת לפני חמש עד 10 שנים לזו הקיימת היום. אנחנו כאילו מסתכלים על ילדים (או מציאות) שלא היתה קיימת מעולם ומנסים להסיק מסקנות על פי תצפיות ראשוניות. היכולת שלנו להבין באמת את התהליכים לעומק מוגבלת ולכן דרושים מחקרים רבים, עם נכונות לקבל תפיסות חדשות שלא היו מקובלות בעבר כחלק מנסיון להבין את התהליכים הללו.

פסיכולוגיה זה לא רק עניין של פסיכולוגיה

כנסים מקצועיים נוטים להיות מאד דומים אחד לשני. הסיבה היא שמי שמארגן כנסים נוטה להזמין להרצות בכנס אנשים שהוא מכיר או שמע אותם מדברים במקומות אחרים, ואילו אנשים מחליטים להגיע לכנסים על פי רשימת המרצים המפורסמת ואם הם מכירים אותם או לא. הבעיה במודל הזה הוא שדעות מוכרות מושמעות יותר ותכנים ידועים מראש מוצגים לאנשים שבמילא מכירים אותם. המושג הרלוונטי כאן הוא Echo Chambers, המתייחס לכך שאנשים אוהבים לשמוע את עצמם או דעות קרובות לשלהם מאשר להתמודד עם דברים חדשים. הדוגמא הקלאסית היא פוליטיקה אבל כמעט בכל תחום אפשר למצוא echo chambers.

אבל בעולם המודרני אנחנו לא יכולים לשכפל כנסים ולא יכולים לסמוך רק על אנשים שאנחנו מכירים שיחשפו אותו למציאות המורכבת שקיימת מחוץ לתחומי המחקר והעיסוק שלנו. הדרישות המקצועיות בימנו הופכות יותר ויותר רב תחומיות ונדרשים כישורים אינטר-דיסיפלינרים כדי להבין את תחומי העיסוק הספציפיים שבהם אנחנו עוסקים. אדם העוסק בהבנה של הנפש לא יכול לעסוק לטעמי רק בפסיכולוגיה קלאסית, להבין רק את פרוייד, קוהוט או טיפול ב CBT. פסיכולוג טוב יבין גם קצת סוציולוגיה ואנתרופולוגיה, ספרות והיסטוריה, צריך ידע בנושאי כלכלה ותעסוקה, הבנה קלה ברפואה ותחומי מחקר אחרים ובקיצור, להיות הרבה פסיכולוג וקצת מהשאר. זו הסיבה שהייתי רוצה לראות בכנסים שלנו עוד מרצים מתחומים משיקים, או אפילו אנשים שכלל אינם קשורים לפסיכולוגיה אבל בדברים שהם עשו או עושים יש מוטיבים שיש להם השלכה על ההבנה שלנו לתהליכים שעוברים על נפש האדם במאה ה 21.

כדי שנוכל לטפל באנשים אנחנו צריכים להיות מחוברים מצד אחד לשורשים שלנו ומצד שני לרוץ יותר מהר מהסביבה. אכן, חיים קשים צפויים לעולם בריאות הנפש…

ד"ר ירדן לוינסקי הוא פסיכיאטר מומחה, מנהל את מרכז רזולוציה לישומים פסיכולוגים מתקדמים. לפרטים נוספים או קביעת פגישה אפשר לשלוח דואר אל info@resolution.co.il או להתקשר עכשיו 03-6919961

לקבלת עדכונים אפשר להרשם לרשימת התפוצה או לעקוב אחריי בטוויטר.

מחשבות של אחרים

שרה: יצאתי עם אדם שהוא adhd..יש לו התפרצויות גם לעג .. אנחנו אוהבים אחד תשני אבל אין סבלנות , חושב תמיד שאני מנסה...

Moran: היי אני לוקחת כבר כשנה לוסטר ואני עכשיו בטיפולי פוריות האם זה יכול להזיק להליך ?

פנינה: לקחתי כ20שנה סרוקסט 20מג עם השפעה מעולה ! ו ואצלכם הפסיק לפעול פניתי לרופא שהתחיל לי עם סרנדה ובני משפחתו חצי...

אלכס: כתבה נכונה לחלוטין! הכי חשוב להיות פתוח מבחינת שיתוף המידע עם המטפל. השקרים הם המנוע של הימשכות המצב הרע.....

עדנה: אני נוטלת מירו 7.5 מ"ג בתוספת לסרוקסט וכל הזמן רדומה. איך אפשר להגיע למעט צלילות מוח? קשה לי לכתוב, לחבר...

ראול: גם למישהו שלחם בצבא ונהרגו לו חברים מול העיינים, והוא נכה בכיסא גלגלים שמשפחתו כבר מתה אחד אחרי השני והוא נותר...

עדן: חייבת התערבות פסיכיאטרית דחופה,זה עלול להגיע למצב של פגיעה עצמית או פגיעה בתינוק חלילה.. בהצלחה.

חנית ג'אגר: וואו בדיוק מה שקורה לי לאחרונה אני פניתי לפסיכיאטרית שלי אחרי 6 שנים של טיפול בסרוקסט והחלטתי לקחת פרוזק...

תגובות

10 תגובות לרשימה ”כמה מחשבות על פסיכולוגיה ואינטרנט“, בסדר כרונולוגי. ניתן להוסיף תגובות בהמשך העמוד.

  1. מאת בילי:

    זו הסיבה בדיוק שבחרנו לכנס זה מגוון של אנשים הן מעולם הפסיכולוגיה, עולם האינטרנט, עולם התקשורת, סיפורים אישים, אקדמיה ובלוגרים. תמיד אפשר עוד, אבל יש להתחשב גם בזמן המוגבל. בילי

  2. מאת עזי:

    רפואה זה לא רק עניין של רפואה
    ____________________

    אתה כותב: "היכולת שלנו להבין באמת את התהליכים לעומק מוגבלת ולכן דרושים מחקרים רבים, עם נכונות לקבל תפיסות חדשות שלא היו מקובלות בעבר כחלק מנסיון להבין את התהליכים הללו". עקבי עם זה, הפוסט שלך מעלה שאלות ותהיות – אך כאילו שהוא נכתב לפני עשור (ומעלה).

    למה?

    כי מאז ועד היום התפרסמו למעלה מ-4000 מאמרים בכתבי-עת ופרקים בספרים ערוכים נייריים, פורסמו עוד כמה עשרות ספרים ייעודיים, נישאו כמה מאות הרצאות ע"י מומחים בכנסים מקצועיים ברחבי העולם; נערכו אלפי מחקרים, הידע הצטבר, ההבנה התקדמה ומתקדמת — אך בארצנו המיוחדת, כרגיל, מנסים להמציא את הגלגל ולחשוב איך, למשל, מחסנים כנגד פוליו (בדימוי הקרוב יותר אליך), או איך לבנות "לביא" בזול כל-כך שהוא יוצא יקר מכל מטוס אחר.

    הביטוי "פסיכולוגיה זה לא רק עניין של פסיכולוגיה" נכון, בהקבלה, לגבי הנדסה, רפואה, פילוסופיה, אמנות, חינוך וביולוגיה. אין בו שום דבר חדש וחשוב וגם הוא מייצג אמירה ארכאית. האינטרדיסציפלינריות היא התהליך, הגישה, הפרוצדורה והתפיסה המוליכה והכובשת את המדע והאקדמיה כבר לא מעט שנים, כשחקר "הפסיכולוגיה של האינטרנט" (או סייברפסיכולוגיה) הוא תחום המהווה דוגמה טיפוסית לתפיסה זו. במקום לקדם ולהתקדם, הפוסט שלך, ירדן, לצערי הגדול, מקבע מצב אומלל ומגבה שרלטנות לשמה. ועוד לצערי, גם סיכום הכנס שכתבת מלמד כי אתה "שותף לדבר עבירה" של הקיבוע, הבורות, המיושנות, השרלטנות והחובבנות, אם כי, אני מניח, שלא במזיד ואפילו שלא במודע. אני שמח שהיה שם שיזף כנר כמעט בודד בין שלל המברברים.

    חבל, חבל שאנשים אינטליגנטיים, תרבותיים, מוסריים ומובילים בחברה לא הולכים בדרך שאני אישית בחרתי בה — להיות דבק באמת ובעקרונות שלי שלא על-מנת לקבל פרס (או מיקרופון) אלא כדי לחיות בשלום עם עצמי. חבל שהאינטרנט משמשת כאן במה ושופר לנסיגה ולהכשלה במקום לקידום ושגשוג, כפי שהיה יכול להיות מצופה (וקיים בעולם הנאור).

  3. מאת אילן שריף:

    לכנס עצמו לצערי לא הגעתי… לפיכך איני כותב עליו, אלא מנסה להתייחס למה שכתבת לגבי כנסים באופן כללי:
    נדמה לי שהבעייה עם כנסים היא אחרת. הכנסים דומים גם בתבנית המשעממת שלהם. היא משעממת כי היא מתעלמת מהעובדה שבאים כמה מאות מומחים לשמוע כמה מומחים בודדים>>למעשה מתעלמים מהידע של מאות המומחים שבקהל ומתייחסים אליהם רק כאל אנשים שבאים לקבל ידע.
    בנוסף מתעלמים מכך שלמידה היא בחלקה הגדול חברתית>> כנסים צריכים לעודד מפגשים חברתיים מקצועיים עם אנשים שאנחנו לא מכירים. צריכים לעודד מפגשים בקבוצות קטנות. לעודד שיח מקצועי. אם אחד היתרונות של האינטרנט היא הרשת ועושים כנס על הרשת>> צריך לחשוב רשת גם כשמבנים את הכנס עצמו.
    לבסוף>> כנס צריך גם להבנות ידע>> לפרסם תקצירי הרצאות לפני הכנס, לעודד הכנסה של הרצאות מלאות שהיו בכנס, לעודד תגובות להרצאות וכתיבת הטכסט מחדש, שמירתו במקום שניתן לשלוף אותו וכו'. כך הוא אינו חולף אלא תורם להבנייה של הידע שאותו הוא מנסה לקדם.

  4. מאת ירדן לוינסקי:

    עזי, אני בוודאי לא מזלזל בעבודה הרבה שהושקעה ונעשית כיום על ידי החוקרים בתחום (כולל כמה ממאמריך שקראתי), אני רק טוען שגם אם אנחנו חושבים שאנחנו מבינים מה שקורה כעת, חסרה לנו את הפרספקטיבה להבין באמת את המשמעויות ארוכות הטווח של התהליכים האלו.
    יותר מכך, לצערי התגובה שלך מחזקת את הפער בין אנשים שהרב תחומיות בעורקיהם לבין אנשים ששקועים בתחומם הספציפי ולא מאפשרת פתיחות רעיונית וחבל, כי אתה תורם להבנה טובה יותר של התחום.
    לפעמים צריך לומר את המובן מאליו, ולו רק כדי שהאנשים שלא מודעים ישימו לב.
    ושלישית- צריך תמיד לזכור שיש מרחק רב (לצערנו) בין החזית המחקרית לישומים שלה בשטח, והתפקיד של העוסקים בתחום הוא לא רק לחקור, אלא לדאוג להעברת המידע אל השטח.

  5. מאת ירדן לוינסקי:

    אגב, עזי, בדיוק קראתי את הפרק מהספר שכתבת
    Barak, A., & Suler, J. (2008). Reflections on the psychology and social science of cyberspace. In A. Barak (Ed.), Psychological aspects of cyberspace: Theory, research, applications. (pp. 1-12). Cambridge, UK: Cambridge University Press.

    http://construct.haifa.ac.il/~azy/01-Barak&Suler.pdf

    והדברים שכתבתי כאן מאד דומים לתוכן הדברים שכתבת בספרך, כך שיכול להיות שאנחנו יותר מסכימים ממה שנדמה לך…

  6. מאת עזי:

    ירדן, התגובה שלי התייחסה בעיקר למה שכתבת לגבי הכנס. לצערי, לאור עדויות של אנשים אמינים ואינטליגנטים שהיו שם, הכנס כמעט לחלוטין לא שיקף את המ שאתה שואף אליו ובעצם עשה – כמה מצער – את ההפך. בהכרותי עם כנס זה ודומיו בעבר, גם במסגרתו הקודמת, הוא לא ממש מקדם את התחום, בלשון עדינה. נכון, אישית אני מסרב לקחת חלק בכנס זה, ברשימת התפוצה של יאיר, וב"אגודה" – מסיבות מאד מאד מקצועיות ורציניות, שפעילי הקבוצה יודעים אותן היטב – למרות שהיו לי כוונות כאלו עם תחילת המחשבות על ייסודה של תשתית שכזו.

    לא התנגדתי, כמובן, לרוב הרעיונות שהבעת. אתה צודק – אני שותף לרובם. מה שאני מתרעם עליו הוא שהכנס (ביחד עם ההשתייכות הקבוצתית) נתן לגיטימציה ופרסום למי שאינו ראוי לכך ומחבל בכוונות ובמעשים האחראיים והחיוביים של אחרים.

    אולי אתה לא יודע, או לא זוכר, אבל אני שותף פעיל מאד בהרבה מאד יישומים בפרקטיקה בשטח, בארץ ובעולם, במגוון פרוייקטים מרתקים. לא רק שאני מעביר את המידע והידע שלי לשטח בדרך מאד מעשית ותורמת זו, אלא שאני מלמד ומרצה הרבה מאד, באוניברסיטה ומחוצה לה (ואפילו כמעט במחלקה שלך), בנוסף לכתיבה רבה (אקדמית ולא-אקדמית). אז… אני אחד האחרונים שניתן "להאשים" אותו בהסתגרות במגדל השן…

    אני מקווה – בניגוד לנורמות המקומיות – שתחום הפסיכולוגיה של האינטרנט יתפתח בארץ בצורה אחראית, מקצועית, אתית ורצינית. כרגע, לצערי, ההתפתחות נראית לי שלילית ומזיקה הרבה יותר מאשר מתקדמת בכיוונים הנכונים. לא נותר לי לכן אלא לקטר, לבקר, ולעשות בשכונה הקטנה שלי את מה שאני חושב לנכון.

  7. מאת ירדן לוינסקי:

    אילן אני מסכים איתך בהחלט. אני חושב שבעתיד כנסים יהפכו למשהו שונה לחלוטין ממה שאנחנו מכירים כיום, והם יהיו אולי שיא של פעילות רשתית מחוץ לכנס.
    יש בהחלט כוונה לפרסם תקצירי הרצאות ומצגות לצורך המשך דיון גם בכנס הזה אבל אני מקווה שבכנסים הבאים הפעילות תתחיל ברשת שבועות וחודשים לפני הכנס, ובלי קשר תהיה פעילות כל הזמן

  8. מאת אשר עידן:

    עזי מייצג בדיוק את הפסיכולוגיה הסגורה שנלחמת בפסיכולוגיה הפתוחה (כמו קוד פתוח). שיטת הפרסומים של כתבי עת מדעיים פשטה את הרגל כי היא משרתת אינטרסים של מולי"ם שמפרסמים באינטרנט רק תקצירים ובכך מונעים את התקדמות המחקר ושומרים אותו בידי מונופול של מיעוט קטן שמנותק מהמהפכה של האינטרנט. אנו זקוקים בדחיפות לויקי-פסיכולוגיה !!! הפרופסורים שכותבים על האינטרנט, מפרסמים בכתבי עת (שפיטים, עאלק). הזמן שעובר בין הכתיבה לשיפוט לפרסום לקריאה, הופך את מה שהם כותבים ללא רלוונטי, כמו השלג דאשתקד. אבל עזי לא מייצג רק את הפסיכולוגיה והפסיכיאטריה הסגורה, הוא גם מייצג את האקדמיה הישראלית הפרובינציאלית, שחיה בצל הפסיכולוגיה האמריקאית ומבטלת את עצמה לפרשנות ולאפיצקלים של האמריקאים, תוך בורות מדהימה למשל, בפסיכולוגיה הצרפתית והגרמנית (שלא לדבר על הפסיכולוגיה והפסיכיאטריה ההודית והסינית) מניטשה והיידגר, עד פוקו ולאקאן.
    יותר מזה, הוא מייצג את בני ה30-70 ומעלה שהם מהגרים לאינטרנט ומרגישים בכתיבה שלהם "מבטא קדם-אינטרנטי כבד" בניגוד לבני ה5-25 שהם ילידי האינטרנט שכסטודנטים וכתלמידים בזים לפרופסוריהם באוניברסיטה ולמוריהם בבית ספר.

  9. מאת פרי פוקס:

    שלום לכולם ,
    ובכן קראתי את הכתבה העוסקת בסוגייה של פסיכולוגיה ואינטרנט . קצב ההתפתחות של הטכנולוגיה יהיה תמיד מהיר יותר , מאותו קצב שלכאורה מצפים מהמוח האנושי , להישתוות . אומנם את התקדמות הטכנולוגיה מעשירים מוחות אנושיים , אך זהו ההבדל המשמעותי של משהו רובוטי לבין משהו אנושי , שההבדל הגדול הוא בפעימות לב ובמוח שאותו לא ניתן לתכנת . אנו יכולים לבנות מכנית את הדבר הכמעט מושלם עלי אדמות , עיסוק בפסיכולוגיה של עידן מתקדם , יהיה שונה רק בתוספות שהביאה הטכנולוגיה , להתמודד איתה בהיבטים ובתצפיות שונות . במהות של נפש האדם לא יהיה הרבה חדשות מרעישות . אני לא כל כך מסכימה שהטכנולוגיה והשינויים שהיא מביאה , מסבכים את ההבנה המעמיקה כדי להבין את התהליך של תורת הנפש , שבמילא סבוכה היא . ההשוואה שניתנת על אדם שנולד עשר שנים לפני כן , והשימוש באינטרנט של היום , מין הסתם עשיר יותר מגוון יותר , והראייה היא שאילולא זה היה כל כך יעיל , הרי שגם את הכתבה הנוכחית לא הייתי קוראת בכלל . לא נדרשים מחקרים רבים כדי להבין ולקבל את תפיסת ההתנהלות , שהטכנולוגייה במיישרין אחראית לזה . אני נמצאת יותר מעשור במדייה הוירטואלית . כמו בכל מישור בחיינו אין חסך גם כאן בפלוס ובמינוס . עולם ומלואו הביא לנו עידן האינטרנט , וכמובן את החסרונות שיש בה מחיר כמו על כל תווית . על נושא עידן האינטרנט יכולתי לכתוב עוד רבות , אך זה יצא מהקשרו של הדיון הנוכחי .
    בברכה ,
    פרי פוקס

  10. מאת ליאורה:

    שלום ירדן, נהניתי לקרוא את המחשבות שלך וגם את התגובות פשוט כי הם מעוררי-מחשבה… אין לי מושג לגבי הכנס שעליו הגבת אבל אני מגיבה לתגובות:
    לדעתי, ואני לא פסיכולוגית אלא קלינאית-תקשורת בהכשרתי, יש לנו קושי לעקוב אחר תהליכים מהירים כי הם נותנים לנו תחושה שגם הידע והתגובה שלנו צריכים להיות מהירים כדי לתת מענה. יש מקום עדיין לפרספקטיבה, לתת לדברים לפעול, להשתנות ולהיחקר ולהסיק מסקנות, אם בכלל , לאחר תקופות התנסות ושינוי ארוכות יותר, לאו דווקא און-ליין. בכל מקרה היתה מי שחשבה שלא יימצא כל חדש בתורת-הנפש ולדעתי גם אם זה נכון בודאי ובודאי שיש אפשרות למצוא ביטויים חדשים להגדרות, צרכים ותופעות מוכרות וגם זה חידוש לכשעצמו, שעוזר להבין את עולם הנפש העכשווי.
    רציתי לברר איתך אישית האם אתה מכיר קולגות שלך המתעניינים במיוחד בחרדה חברתית ובמחקר של הנושא (אולי אתה עצמך?).
    תודה מראש, ליאורה.

הוספת תגובה






דוקטור, למה לא ענית? כדי להבין איך אני עונה לשאלות קראו את מדיניות התשובות שלי.

על מנת להגן על אתר זה מפני ספאם, שפה בוטה, התקפות אישיות או מסעות צלב, הפעלתי את אפשרות מודרציית התגובות באתר. כדי להבין איך אני עונה לשאלות קראו את מדיניות התשובות שלי.
אפרסם את תגובתך מייד לאחר שאוודא שאין שם שום דבר שמסוכן לבריאות.