אחרי שנשאלתי שוב ושוב, פה בבלוג וגם בפורום פסיכיאטריה באתר ynet שאני בין מנהליו, החלטתי לנסות לעשות קצת סדר ולהסביר מושגים שונים הקשורים בדיכאון. בפוסט הקודם דיברנו על סוגים שונים של דיכאון ובפוסט הזה נדון בגורמים, טיפולים ותרופות.
כבר שבוע שיש שקט בחזית השערוריות במערכת הבריאות. כלומר, זה בדיוק הזמן לסנסציה החדשה. מכיוון שהבון טון של הציבור הוא להלחם נגד התאגידים מצד אחד, והטיפול הפופולרי ביותר ברפואה העולמית הוא טיפול בתרופות נוגדות דכאון, הרי שעצם המחשבה על קומבינציה בין שתי המגמות האלו יכולה לגרום לפרסום של כותרת כמו "נוגדי דיכאון: מעלימים מכם את המחקרים השליליים". נשמע מעניין נכון? בדיוק. וזו הסיבה שכל העיתונים ורשתות התקשורת עטו על המאמר בשמחה רבה.
אחת הבעיות עם מחלת הדיכאון היא שרוב האנשים לא יודעים בדיוק במה מדובר. הסיבה היא שתחושות זמניות של עצבות ודכדוך מהוות חלק נורמאלי וטבעי מחיינו, בעיקר כאשר הן קשורות באופן ישיר לאירועים לא נעימים או תחושות פנימיות שליליות. מי לא הרגיש דכדוך כשנכשל בטסט או כשהבוס בעבודה אמר מילה שלא במקום? כולנו קמים לפעמים על "צד שמאל" ולא רוצים לצאת מהבית. בגלל שאלות חוזרות שנשאלתי על ידי גולשים פה בבלוג, ושאלות חוזרות בפורום פסיכיאטריה באתר Ynet שאני בין המנהלים שלו החלטתי לנסות לעשות קצת סדר במושגים הקשורים בדכאון.
עקרונות מעשיים לטיפול תרופתי בהפרעת דיכאונית, תמונת מצב עדכנית המבוססת על מחקרים והמלצות מקובלות
דניאל קארלט, שכותב גם מידעון פסיכיאטרי בשם The Carlat Report פרסם במגזין סוף השבוע שעבר של הניו יורק טיימס מאמר של שישה עמודים תחת הכותרת Dr. Drug Rep. ובו הוא מספר על השנה שבה עבד עבור חברת תרופות אמריקאית בייצוג המוצר שלה בכל מני הרצאות וכנסים. קארלט כותב טוב, ואני קורא אותו מדי פעם בבלוג שלו כך שאני מכיר את סגנון הכתיבה אבל גם את האג'נדה שלו נגד חברות התרופות.