על המלחמה המתקיימת נגד התרופות, על פופוליזם ועל כשלון הקונספציה ובעיקר, מה אפשר לעשות כדי שכל זה יתנהל אחרת?
כאשר מישהו מחפש רופא בתחום ספציפי בימינו, הוא מוצף במידע מגוון שכולל המלצות של חברים, המלצות של רופא המשפחה ורופאים בתחום וכמובן המידע שהוא יכול למצוא על רופאים בתחום באמצעות האינטרנט. המידע קיים באתרים שונים, בפורומים ובאתרי רפואה שונים ולנישה הזו נדחקים בשנים האחרונות גם אתרי דירוג רופאים שבהם אפשר לדרג את הרופאים. עם היתרונות מגיעים החסרונות והרופאים לא ערוכים כלל להתמודד עם התופעה.
איך רופאים מתמודדים עם מוות של מטופל או חולה אשר הם לא יכולים או לא מצליחים לעזור לו?
העיתונים מדווחים שבימים הקרובים סגן שר הבריאות יחתום סוף סוף על צו המורה על ביצוע רפורמה בבריאות הנפש, פעולה קטנה שתביא סוף לסאגה מיותרת שנמשכת כבר 17 שנה ולכאורה תגרום למהפכה בשירותי בריאות הנפש במדינת ישראל. אבל המציאות כמובן הרבה יותר מורכבת ובתוך הרפורמה מסתתר לו גול עצמי קטן.
ב 22.3 הייתי בסמינר שארגנה חברת התרופות לונדבק למובילי דעה רפואית ברשת (בכינוס היו פסיכיאטרים). הסמינר עסק בעיקר בעולם הפורומים הרפואיים שבו קיימים היום מאות פורומים ספציפיים שעוסקים במחלות שונות ומשונות, נפוצות ופחות נפוצות. המטרה עבורי היתה לנסות ולהבין את הרקע של הפעילות שלי בפורומים השונים שבהם אני נמצא ברשת, וביחסים המתהווים למול קהל הגולשים.
זה קורה לי יותר ויותר פעמים: בקשות ליעוץ רפואי שמגיעות באימייל, דרך פייסבוק או כתגובות לא קשורות לפוסטים בבלוגים. ככל שאני עושה יותר דברים אני פוגש יותר אנשים, וככל שאני פוגש יותר אנשים הרשת החברתית שלי מתרחבת ויותר חברים של חברים שומעים על תחומי העיסוק שלי.