אני כותב באתר הזה כבר כמה שנים. וגם יש לי חשבון פייסבוק, וטוויטר, וכתבתי ספר, ופורסמו כבר כמה טקסטים שלי בעיתון הארץ ובאתרים כמו ויינט. אבל בניגוד אלי, רוב הרופאים לא כותבים. עזבו כתיבת ספר, רוב הרופאים גם לא כותבים בפייסבוק דברים שקשורים למקצוע שלהם.
חלק גדול מהאנשים שאני פוגש בקליניקה, מגיעים אחרי שהם עשו כבר חיפוש באינטרנט. חלק קראו קצת, חלק קראו כל דבר שאפשר לקרוא.
איך החרדה מפני הרפורמה בבריאות הנפש גורמת לאנשי טיפול לעשות משהו הפוך ממה שהם מאמינים בו?
בחמש עשרה השנים האחרונות, מליונים של אנשים הצליחו לעשות משהו שלא היה ביכולתם לפני כן: גישה ישירה לכמויות ידע בלתי נגמרות בתחום הבריאות שלהם. ומה הם למדו מזה?
בעולם שבו מחשבים מחליפים אנשים במגוון מקצועות, האם אוטומציה של תהליכים רפואיים טובה לנו או מייצרת רק בעיות נוספות?
לפעמים נדמה שרופאים אוהבים להתעסק בטכנולוגיה. הם אוהבים מאד גאדג'טים ולעשות ניסויים בכל מני כלים טכנולוגיים חדשים על מנת לשפר ניתוחים ולקדם שיטות עבודה חדשות. אבל כמה מבין הרופאים שלכם באמת משתמשים באופן קבוע בכלים ואפליקציות רפואיות שהופכות יותר ויותר נפוצות עם הזמן?