הזיכרון הוא חלק חשוב מההגדרה "מי אנחנו". אנו מבססים התנהגויות על החוויות שעברנו בעבר, ישנן סכמות חשיבה שמבוססות על מבנים שלמים של זכרון ובסופו של דבר חלק משמעותי של האינטראקציה שלנו מול העולם מתבססת על זכרון.
בשבועיים האחרונים אפשר כל יום לקרוא כתבות בנושא פייסבוק, שמירה על הפרטיות ואבדן הפרטיות. רוב האנשים לא יודעים בכלל על מה המהומה ומדלגים על הכתבות כי זה רק עניין של מובילי טכנולוגיה מול עורכי דין למיניהם. והאמת, אולי יש בזה משהו. פרטיות היא עניינם של אנשים שיש להם משהו להסתיר.
פסח מתקרב. כל מי שעובד בחדר המיון של בית חולים כללי או בית חולים פסיכיאטרי יודע ומכיר את התופעה. לקראת החגים יש עליה קבועה בתחלואה ויש התפרצות של כל מני מחלות, המחלקות מתמלאות והלחץ גובר. גם אנשים שסובלים מדיכאון, מחרדה או מהפרעה אובססיבית קומפולסיבית יודעים שהחגים הם תקופה קשה במיוחד, שיכולה לגרום להתפרצות של ההפרעה שלהם.
תשובה: בדיוק כמו כל אשה אחרת. יש המון מחקרים שעוסקים בהשפעה ארוכת הטווח של חיים עם הפרעת קשב וריכוז אצל ילדים. אנחנו יודעים שהפרעת קשב יכולה להשפיע על השגים אקדמים, על קשרים חברתיים, על איכות השינה ואפילו קשורה בדפוסי התנהגות בעייתיים. אבל יש פחות מקרים לגבי החיים של אותם ילדים כשהם כבר מבוגרים.
הנה עוד כתבה בריטואל הדו – חודשי בסגנון "אוי אוי אוי כמה שהאינטרנט מסוכן לציבור". אני רוצה להזהר כיוון שאני מתבסס על הדיווח בעיתונות ולא על קריאת המאמר המקורי (כמובן שלא מציינים היכן פורסם). הפעם מדווחים על עבודה ראשונית שמתארת שלושה מקרים של אנשים שהיו להם סימפטומים פסיכוטיים שקשורים באינטרנט.
לא מזמן פנתה כתבה כאן מישהי בתגובה לאחד הפוסטים על מחשבות אובססיביות וסיפרה שהיא כבר שנים עוסקת בצורה קבועה בתלישת שערות ובאכילתן. מה שהיא רצתה לדעת זה האם מדובר בסוג של אובססיה, או שמא מדובר בתופעה אחרת. במענה לשאלתה אפשר לומר בכלליות שלא מדובר באובססיה אלא בתופעה שנקראת טריכוטילומניה.
אחת התופעות המעניינות של העשור האחרון, ויתכן שחלק ניכר מהתופעה נגרמה בגלל הרשת והתפוצצות המידע שאנו נחשפים אליה היא שכולנו הפכנו להיות מומחים להכל. סת' גודין כתב בפוסט לא מזמן בבלוג שלו שבעצם כולנו הופכים ל'מדענים חובבים' ואנחנו מבססים החלטות על בסיס פסאודו-מדע שאנו אוספים או נגישים לו דרך אמצעי התקשורת השונים.
חרדה היא אחת הבעיות הגדולות של העידן המודרני. אם אנחנו מדברים על הפרעות חרדה של ממש אנחנו מדברים על כ 15-20% מהאוכלוסיה אשר יסבלו במהלך חייהם מאחת או יותר מהפרעות החרדה. אבל גם אנשים שאנחנו לא טוענים שהם סובלים ממש מ'הפרעת חרדה', יכולים לסבול מחרדות מפעם לפעם, באופן פתאומי או לאורך תקופה. חשוב גם לזכור שלחרדה ופחד יש תפקיד אבולוציוני חשוב שעזר לנו להשאר בחיים ולשרוד.
כל פעם שמופיעה כתבה על התמכרות לאינטרנט אני מתלבט אם אני יותר מרוצה או יותר מוטרד. אני יכול להיות מרוצה כי כותבים על דברים שקרובים לליבי כמו נפש וטכנולוגיה. ואני יכול להיות מוטרד כי כמו בדברים רבים עיתונות נוטה לעסוק בדברים אטרקטיבים יותר מאשר בדברים נפוצים אך משעממים. כמות הכתבות שעוסקות בהתמכרות לאינטרנט היא לא פורפורציונלית בהשוואה לכמות הכתבות שעוסקות בחרדה, בדיכאון, בסכיזופרניה, או אפילו בבעיות אחרות – למרות שהבעיות שציינתי נפוצות הרבה יותר. למזלנו, אם כבר כותבים על התמכרות לאינטרנט, אז שתהיה כתבה ראויה ומומלצת כמו הכתבה שפורסמה היום במוסף הארץ (ומשום מה מופיעה באתר תחת קפטן אינטרנט)
ג'ון גוטמן הקים באוניברסיטת וושינגטון מעבדת מחקר שנקראת 'מעבדת הנישואין', וכל מני מחקרים מצאו סימנים קטנים ביומיום שיכולים להעלות סטטיסטית את הסיכוי לגירושין בין בני זוג. אם נבדוק את הסימנים האלו נגלה שכמעט בלתי אפשרי להמנע מהם במהלך חיי היומיום. ואם תחשבו על ההתנהגויות הללו, תגלו שאותן התנהגויות הן אלו שגורמות לילדים שלנו לכעוס עלינו, ועדיין – כמעט בלתי אפשרי להמנע מהן.
