כבר כתבתי פעמים רבות על כך שדיכאון וחרדה הן מהבעיות הנפוצות ביותר שאנו פוגשים במאה העשרים ואחת. מכיוון שהנשים מהוות חצי מהמין האנושי, וחלק מהן נמצא בגיל הפריון אני נשאל פעמים רבות במהלך עבודתי כפסיכיאטר על המשמעות של נטילת תרופות פסיכיאטריות בזמן ההריון.
אחת התלונות הנפוצות ביותר אצל רופאים, בין אם מדובר בפסיכיאטרים או ברופאי משפחה, היא קשיים בשינה. יש אנשים שבאים לפסיכיאטר ומספרים שהם לא מצליחים להרדם, יש כאלו שמספרים שהם מתעוררים כמה פעמים במהלך הלילה, יש כאלו שמספרים שהם מסיימים את השינה שלהם לפנות בוקר ויש כאלו שישנים מספיק שעות, אבל מתעוררים עייפים, כאילו הם לא ישנו.
פסח מתקרב. כל מי שעובד בחדר המיון של בית חולים כללי או בית חולים פסיכיאטרי יודע ומכיר את התופעה. לקראת החגים יש עליה קבועה בתחלואה ויש התפרצות של כל מני מחלות, המחלקות מתמלאות והלחץ גובר. גם אנשים שסובלים מדיכאון, מחרדה או מהפרעה אובססיבית קומפולסיבית יודעים שהחגים הם תקופה קשה במיוחד, שיכולה לגרום להתפרצות של ההפרעה שלהם.
אחד הדברים הנפוצים שעולים בתגובות לרשימות שלי הוא נושא תופעות הלוואי של הטיפול התרופתי. לאחד הקוראים יש שאלות בנוגע לטיפול התרופתי, הוא מרגיש שהתרופה לא עובדת כמו שצריך, שיש תופעות לוואי קשות מדי ואו שהפסיכיאטר שלו לא נתן לו תשובה מספקת אם הוא שאל אותו בעניין או שהוא מרגיש שהפסיכיאטר שלו לא מבין אותו. מכיוון שאני בדרך כלל לא הפסיכיאטר של אותו שואל, אני מתקשה לדעת מהי הסיבה המדוייקת אבל ברורה התחושה הכללית.
חרדה היא אחת הבעיות הגדולות של העידן המודרני. אם אנחנו מדברים על הפרעות חרדה של ממש אנחנו מדברים על כ 15-20% מהאוכלוסיה אשר יסבלו במהלך חייהם מאחת או יותר מהפרעות החרדה. אבל גם אנשים שאנחנו לא טוענים שהם סובלים ממש מ'הפרעת חרדה', יכולים לסבול מחרדות מפעם לפעם, באופן פתאומי או לאורך תקופה. חשוב גם לזכור שלחרדה ופחד יש תפקיד אבולוציוני חשוב שעזר לנו להשאר בחיים ולשרוד.
התיאור מוכר לכולנו: "כבר שתיים בלילה, אני ערה ומנסה להרדם. מתהפכת מצד לצד ומדי פעם רואה את השעון שלצידי סופר את הדקות. אני מקווה שהוא ייקח את הילדים מחר לגן כי אני בטח אהיה עייפה. ומה בנוגע לפגישה מחר במשרד? מנהל המחלקה אמר שכדאי שנעשה פגישה מכינה ואני צריכה להכין מצגת. מתי אני אכין מצגת? אולי במקום ארוחת צהריים. לא, אני צריכה להפגש עם נציגים מהבנק. מה נעשה? טוב נעזוב את זה מחר. בנתיים ננסה לישון. צריך להפסיק לחשוב. לישון זה חשוב. לנשום עמוק. נשימות איטיות. לספור כבשים. מה השעה? רק שתיים ושלוש דקות. אוף".
אין ספק בכלל שאנחנו חיים במציאות מלחיצה. יש יותר מדי סיבות להיות בלחץ וחלק מהאנשים שסובלים מלחץ מפתחים גם תופעות שונות של חרדה ואפילו יכולים לסבול מהפרעות חרדה שונות. גם אני כתבתי פה ובמקומות אחרים על עזרה לאנשים עם חרדה, אבל הפעם רציתי לכתוב משהו בסגנון אחר: מה לא לעשות עם אנשים חרדתיים:
כולם יודעים מה זה לחץ (ובעברית תקינה דחק), במיוחד בימים שגראדים עפים באוויר ושמקרנות הפנסיה שלנו התאדו להם עשרים וחמישה אחוזים מהערך. בדרך כלל חוסר ודאות הוא אחד הגורמים העיקריים המחמירים תחושת לחץ, ולמרות שיש בחיים הרבה דברים מלחיצים אנחנו מקשרים לחץ עם נושאים של עבודה וכסף ולאחר מכן עם נושאים של בריאות וילדים.
מה עושים בני אדם שמנסים להתמודד במסגרת של תחרות עם סטודנטים אחרים בחוגים לפסיכולוגיה או למנהל עסקים ומתקשים לעמוד בתחרות? מה עושים אנשים שמנסים להתמודד עם שעות עבודה ארוכות או עם תחרות במקום העבודה? איך אפשר להצליח להתמודד עם הציפיה של החברה שבה אנחנו חיים שאנחנו נהיה כל הזמן ברמת תפקוד מקסימלית?
איזון בין עבודה, משפחה והחיים הפרטיים שלנו תמיד היה אתגר עבורנו וכיום האתגר הזה רק הולך וגדל. ההשיגים הטכנולוגיים מאיימים להטביע אותנו בעומס המידע שהם מביאים עלינו. יום העבודה שלנו מלא בציפיה שאנו נוכל לבצע משימות רבות במקביל עם דגש על יעילות, יצרנות ויכולת להתחרות בעולם גלובלי.
