כבר כתבתי פעמים רבות על כך שדיכאון וחרדה הן מהבעיות הנפוצות ביותר שאנו פוגשים במאה העשרים ואחת. מכיוון שהנשים מהוות חצי מהמין האנושי, וחלק מהן נמצא בגיל הפריון אני נשאל פעמים רבות במהלך עבודתי כפסיכיאטר על המשמעות של נטילת תרופות פסיכיאטריות בזמן ההריון.
פרוזאק (Prozac) היא התרופה הראשונה במשפחת תרופות שנקראת SSRI. תרופה זו היוותה בשנות השמונים פריצת דרך משמעותית כיוון שהיא מייצגת משפחת תרופות עם פחות תופעות לוואי מהתרופות הישנות יותר. התרופה הפכה פופולרית בארה"ב עד כדי כך שנכתבו עליה ספרים וצולמו סרטים.
יש המון תרופות. תעשיית התרופות הישראלית (כמו חברת טבע שהיא החברה המצליחה ביותר שיש לנו) התבססה על פיתוח תחליפים זהים אך זולים לתרופות. אתם מכירים את התופעה: הפסיכיאטר רושם לכם לחרדה לוסטרל והקופה נותנת לכם סרנדה. רשמו לכם לדיכאון ציפרלקס והקופה מביאה לכם קופסת אסטו. התופעה הזו מתרחשת בכל תחומי הרפואה – מפסיכיאטריה ועד קרדיולוגיה, מנוירולוגיה ועד דרמטולוגיה. אבל האם התרופה המקורית, האורגינלית באמת זהה לתרופה התחליפית (גנרית)?
אחת הבעיות עם מחלת הדיכאון היא שרוב האנשים לא יודעים בדיוק במה מדובר. הסיבה היא שתחושות זמניות של עצבות ודכדוך מהוות חלק נורמאלי וטבעי מחיינו, בעיקר כאשר הן קשורות באופן ישיר לאירועים לא נעימים או תחושות פנימיות שליליות. מי לא הרגיש דכדוך כשנכשל בטסט או כשהבוס בעבודה אמר מילה שלא במקום? כולנו קמים לפעמים על "צד שמאל" ולא רוצים לצאת מהבית. בגלל שאלות חוזרות שנשאלתי על ידי גולשים פה בבלוג, ושאלות חוזרות בפורום פסיכיאטריה באתר Ynet שאני בין המנהלים שלו החלטתי לנסות לעשות קצת סדר במושגים הקשורים בדכאון.
כבר שבוע שיש שקט בחזית השערוריות במערכת הבריאות. כלומר, זה בדיוק הזמן לסנסציה החדשה. מכיוון שהבון טון של הציבור הוא להלחם נגד התאגידים מצד אחד, והטיפול הפופולרי ביותר ברפואה העולמית הוא טיפול בתרופות נוגדות דכאון, הרי שעצם המחשבה על קומבינציה בין שתי המגמות האלו יכולה לגרום לפרסום של כותרת כמו "נוגדי דיכאון: מעלימים מכם את המחקרים השליליים". נשמע מעניין נכון? בדיוק. וזו הסיבה שכל העיתונים ורשתות התקשורת עטו על המאמר בשמחה רבה.
אחת הבעיות עם מחלת הדיכאון היא שרוב האנשים לא יודעים בדיוק במה מדובר. הסיבה היא שתחושות זמניות של עצבות ודכדוך מהוות חלק נורמאלי וטבעי מחיינו, בעיקר כאשר הן קשורות באופן ישיר לאירועים לא נעימים או תחושות פנימיות שליליות. מי לא הרגיש דכדוך כשנכשל בטסט או כשהבוס בעבודה אמר מילה שלא במקום? כולנו קמים לפעמים על "צד שמאל" ולא רוצים לצאת מהבית. בגלל שאלות חוזרות שנשאלתי על ידי גולשים פה בבלוג, ושאלות חוזרות בפורום פסיכיאטריה באתר Ynet שאני בין המנהלים שלו החלטתי לנסות לעשות קצת סדר במושגים הקשורים בדכאון. המשך המחשבה
ברפואה יש כמה כללים קבועים וברורים אשר אפשר לצפות שלא ישתנו. אחד מהם הוא החוק הידוע ש'מה שנכון היום שונה ממה שידענו אתמול ויש סיכוי גדול שמחר נלמד דברים חדשים שיהפכו את כל מה שידענו למשהו אחר לגמרי'. המשמעות של 'החוק' הזה היא שבכל נקודת זמן הידע הרפואי משתנה, מתקדם או מקבל זוויות חדשות, אשר לפעמים משנות לחלוטין את הגישה לטיפולים שונים. מדי חודש מתפרסמים מאות מאמרים בעיתונים רפואיים שונים וקשה מאד לרופא הבודד לעקוב אחרי כל העדכונים והחידושים. הידע על טיפול בדכאון לא שונה בהרבה, ולטובת העניין החלטתי לסקור באופן זריז את המדיניות העדכנית. המשך המחשבה
דניאל קארלט, שכותב גם מידעון פסיכיאטרי בשם The Carlat Report פרסם במגזין סוף השבוע שעבר של הניו יורק טיימס מאמר של שישה עמודים תחת הכותרת Dr. Drug Rep. ובו הוא מספר על השנה שבה עבד עבור חברת תרופות אמריקאית בייצוג המוצר שלה בכל מני הרצאות וכנסים. קארלט כותב טוב, ואני קורא אותו מדי פעם בבלוג שלו כך שאני מכיר את סגנון הכתיבה אבל גם את האג'נדה שלו נגד חברות התרופות. המשך המחשבה
