איך מביאים אדם שצריך טיפול אל הפסיכיאטר?

אחת השאלות הנפוצות בפורומים הפסיכיאטרים ואפילו בבלוג הזה היא של בני משפחה מודאגים שמנסים בדרכים שונות להביא את בן משפחתם לראות פסיכיאטר כדי שיקבל טיפול מתאים, ולא מצליחים.

הבעיה מתחילה כשבן המשפחה (או החבר) מסרב מסיבות שונות לראות בכלל איש מקצוע. בני המשפחה המודאגים לרוב לא יודעים כיצד לסייע והם נאלצים לראותו איך מצבו נשאר גרוע או אפילו מתדרדר.

למה אנשים לא פונים לטיפול?

לכל אחד יש את הסיבות שלו. לפעמים אנשים מבינים שהם במצוקה אבל מתביישים או מפחדים לפנות לעזרה. יש אנשים שלא יודעים איך לקבל עזרה. לפעמים אנשים שסובלים מבעיה נפשית או ממצוקה כלשהי לא חושבים שהם צריכים טיפול. לפעמים הם יודעים שהם צריכים אבל מסרבים להגיע לפסיכיאטר ובמקום הולכים לכל מני לוחשי לחשים או קוסמים (אם הם מתעקשים לא ללכת לפסיכיאטר, לפחות שילכו לאיש מקצוע מוסמך אחר, כמו פסיכולוג או עובד סוציאלי).

בכל המקרים האלו, בני המשפחה רואים את הקרוב אליהם סובל אך לא מקבל עזרה מתאימה ונשאלת השאלה איך לכוון את אותו אדם להגיע לאבחון אצל פסיכיאטר מבלי שהדבר ירגיז אותו מאוד או יגרום לסכסוך משפחתי.

כדאי לזכור שרובנו מתקשים לקבל את העובדה שאנו זקוקים לטיפול וזאת בלי קשר לאם מדובר בבעיה פסיכיאטרית או בבעיה אחרת. כולנו מעדיפים להסתדר לבד, כולנו אוהבים להיות בריאים ובשליטה מוחלטת. אף אחד לא אוהב לשמוע שהוא זקוק לטיפול. במצב כזה האדם יתקשה מאד לקבל גם הצעה לפגוש פסיכיאטר לצורך התייעצות ואף יכול לכעוס על בני המשפחה שמנסים לעזור לו.

איך אפשר לגרום לאדם להבין שהוא זקוק לטיפול?

דרך אחת היא לנסות לדבר עם האדם על הנושא יחד בפתיחות, לומר לבן המשפחה שאתם דואגים לו ולהזכיר להם את מה שקורה איתו (לא לשכוח לציין את הסימפטומים שמדאיגים אתכם). לא צריך להזכיר שמות של מחלות אבל אפשר בהחלט לומר שנראה לכם שהוא במצב לא טוב או שהוא לא מאוזן או שהמצב שלו מדאיג מאד את הסובבים אותו. אפשר לבקש ממנו לבוא להבדק על ידי פסיכיאטר שיוכל להציע לו אפשרויות להתמודדות טובה יותר.

אפשר להודות באמת – שההתמודדות עם בעיה בתחום הנפשי היא מעבר ליכולות בני המשפחה ולכן יש צורך להתייעץ עם איש מקצוע כמו פסיכיאטר או פסיכולוג, בדיוק כמו שאם היתה בעייה בעיניים הוא היה פונה לרופא עיניים ואם היתה בעיית עור הוא היה פונה לרופא עור.

כדאי להסביר שהפסיכיאטר יבצע רק שיחת אבחון ויתכן שלאחר השיחה יחליט שאין כל בעיה ואין צורך בטיפול וכך כל הצדדים יוכלו להיות רגועים. גם אם הפסיכיאטר ימצא בעיה כלשהי הוא יכול להמליץ על סוגי טיפול שונים ובן המשפחה רק צריך להקשיב ואז הוא יכול להחליט אם הוא מסכים לקבל טיפול פסיכיאטרי, פסיכולוגי או אחר. הרי הוא אדם בוגר והוא לא חייב לעשות מה שהוא לא רוצה.

יש גם מקרים שבהם האדם החולה מתנגד לכל הצעה אבל ממשיך להתנהג בצורה שפוגעת בו או באחרים. דוגמא לכך יכולה להיות אדם שצועק ללא הפסקה או אדם שההגיינה שלו פוגעת בדיירי הבית האחרים. במקרים כאלו לפעמים אין ברירה ואתם יכולים להיות נוקשים ולהתנות להם תנאים. לדוגמא, אם הוא לא יסכים להבדק אתם יכולים להפסיק להקציב לו כסף לבזבוזים, או שלא תסכימו לביקורים או כל סנקציה שיש לה משמעות עבור אותו אדם. כמובן שהעמדת דרישות ותנאים היא קשה עבור כל הצדדים, אך כך גם התמודדות עם אדם סובל שמסרב לטפל בעצמו.

דרך פעולה אפשרית נוספת היא להציע לבן המשפחה להגיע איתכם להתייעצות כאשר הוא רק צריך להיות נוכח בפגישה ולא מוכרח לדבר. בדרך זו המפגש עם פסיכיאטר יכול להיות פחות מאיים. כמובן שיש מקום לתיאום מראש עם הפסיכיאטר כך שכאשר תגיע הפגישה הפסיכיאטר יוכל לנסות לערב את האדם הסובל ובעצם לבדוק אותו, או שאתם תתארו את זווית הראיה שלכם על החיים עם אותו אדם.

דרך שלישית היא הזמנת פסיכיאטר לביקור בית. ביקורי בית הם לרוב ביקורים פרטיים ולכן עולים כסף אך מאפשרים מפגשים ראשוניים עם פסיכיאטר בסביבה המוכרת, כך שהאדם לא ירגיש כל כך מאויים מהסיטואציה.

דרך רביעית והיא הפחות מומלצת, אפשרית במצבים שיש מסוכנות מיידית של האדם לעצמו או לסובבים אותו. במקרים כאלו, אם האדם מסרב להבדק אצל פסיכיאטר, והוא מהווה באמת סיכון כזה, איש מקצוע ניטרלי ולא קרוב משפחה (כמו רופא משפחה, פסיכולוג, או עובד סוציאלי) יכולים להתרשם ממצבו של האדם, ולפנות לפסיכיאטר המחוזי על מנת לבקש הוראת בדיקה. אם הפסיכיאטר המחוזי אכן יתרשם שיש עילה לבדיקה (על פי קריטריונים חוקיים מסויימים), הוא יכול להורות על בדיקה. כמובן שאנו הפסיכיאטרים מעדיפים ששום דבר לא יתבצע בכפייה, אולם לפעמים אין ברירה.

לפעמים אחת ההתערבויות הללו מסייעות להביא את האדם לטיפול. לפעמים אף התערבות לא מסייעת ואותו אדם ממשיך לסרב לקבל עזרה. במקרים כאלו אין לצערנו באמת מה לעשות. בכל מקרה רצוי שאדם יגיע מרצונו לקבל עזרה. הנקודה החשובה היא שיש פעמים שבהם צריך לדרבן את האדם להגיע לפגישה ראשונה ולאחר מכן (עם או בלי חשיבה נוספת) האדם יהיה יותר פתוח לרעיון של קבלת עזרה וטיפול. הלוואי.

ד"ר ירדן לוינסקי הוא פסיכיאטר מומחה, מנהל את מרכז רזולוציה לישומים פסיכולוגים מתקדמים. לפרטים נוספים או קביעת פגישה אפשר לשלוח דואר אל info@resolution.co.il או להתקשר עכשיו 03-6919961

לקבלת עדכונים אפשר להרשם לרשימת התפוצה או לעקוב אחריי בטוויטר.

קבלו עדכונים במייל

מחשבות של אחרים

תום: היי, לפני שבוע בדיוק עברתי לאטנט 20 מג (של 6 שעות) במקום ריטלין. חלק מתופעות הלוואי מופיעות במינון נמוך ואינן...

דינה: אני בת 56 מזה חמש שנים עם חרדות , ציפרלקס התחלתי עם 5 מ"ג עליתי ל10 אחר כך 15 ושבוע שעבר עליתי למינון של...

שילה: אני לוקחת ציפרלס הרבה שנים, הועברתי ל-20 מג למרות שמיעצים שבגיל השלישי (74) לא לקחת מינון של 20.. סובלת מבעיית...

אדי: היי מישהו שלקח את התרופה לטיפול בשפיכה מוקדמת? והאם זה עזר

טל: שלום, אני מעוניינת לדעת אם המחלה היא מחלה גנטית?

רחלה: היי שלום.. אני לוקחת ציפרלקס כבר שנתיים .. בהתחלה היה בסדר בלי מחשבות רעות פחדים חרדות. והיום זה מפריע לי...

תומר: היי לוקח vyvance 70 mg לסירוגין, בד"כ בתקופות מבחנים, הבעיה היא הלילות הלבנים שמגיעים אחרי.(ההודעה נכתבה ב...

לימור: תודה, זה מעניין, הרי ההמלצות האלה ידועות לכולם ומפורסמות בכל מקום אפשרי, ועדיין- כנראה שרוב האנשים מתקשים לבצע...

תגובות

61 תגובות לרשימה ”איך מביאים אדם שצריך טיפול אל הפסיכיאטר?“, בסדר כרונולוגי. ניתן להוסיף תגובות בהמשך העמוד.

  1. מאת אד:

    שלום רב,
    אני מבקשת דעתך בנושא הבא.
    יש לנו בן שהובחנו אצלו מחלות דהלוזיה ומניה-דפרסיה.
    הוא מטופל בשנה אחרונה ע"י פסיכיאטר ופסיכולוג. הבן בהשכלתו מהנדס. לפני 4 שנים התגרש והתפטר מעבודתו. לאחר שנשאר בלי גרוש התחיל לעבוד כשומר.
    בשנה אחרונה הסכים לטיפול והתחיל לעבוד כמורה. הוא בקושי מתפקד יושן רוב הזמן. אומר לנו עכשיו שמקצוע זה לא מתאים לו. אין לו רצון להתפרנס ואומר כל הזמן שהוא בדיכאון.
    אנחנו מכלכלים אותו.
    השאלה אם להמשיך לפרנס אותו או להשאיר אותו בלי אמצעים על מנת להרגיש שלא יכול לספק לשלושת ילדיו מינימום דברים ברגעים של הסדרי ריאה.
    תודה רבה

  2. מאת סופי:

    שלום רב
    יש לי בת 13שלא מעונינת ללכת כלל לבית הספר עוד לפני שנה היתה הולכת לעיתים קרובת השנה לא הייתה בבית הספר חמישה חודשים לא מעונינת ללכת לשום איש מקצוע הבית ספר רואה אותה בסיכון איך יוכל להתיעץ .

  3. מאת ירדן לוינסקי:

    @אד, אנשים פונים לעזרה בדרך כלל כשרע להם. כשטוב להם, או סביר להם הם נוטים להמשיך באותו מסלול. כך שאני מציע לשבת בצורה מסודרת עם איש טיפול ולהתייעץ מהן הדרכים המתאימות עבורכם להתמודד עם הבן שלכם.

    @סופי, היא בת 13, מציע שאתם ההורים תלכו קודם כל להתייעץ עם איש מקצוע איך לסייע לבת שלכם.

  4. מאת אנונימית:

    אמא שלי כבר שנים בדיכאון מתמשך לאורך כל השנים המילה טיפול או הפניה כלשהי לגורם מטפל גרם לבלגן גדול ונתק מוחלט בשנה האחרונה הכל מתדרדר בפרט בחודש האחרון סיפורים כמו אנשים עוקבים אחרי מחממים לי את בבית שורפים לי את הראש והגרוע מכל שהאשמות הם כלפי המשפחה (שאנחנו עוקבים אחריה והורסים לה את החיים)העא פוטרה מהעבודה בערך לפני חודשיים בגלל התנהגות שלדעתה היא פוטרה כי מישהיא התנקלה לה בכוונה הבית מבולגן והיא פוגעת בעצמה פיזית בטענה שזה בעבודות הבית (שיפוצים ללא כלים) ובימים האחרונים הפלאפון כבוי מה שמדיר שינה מעיניי ניסיתי כל אופציה אפשרית כולל האופציות המצויינות למעלה אשמח לעזרה מקצועית

  5. מאת אנונימי:

    אנונימית, אנחנו חווים בדיוק אותו דבר אחד לאחד עם אמא שלי. אחרי שניסינו הכל, אנחנו כרגע מחפשים עוד משפחות שמתמודדות עם מציאות דומה לשלנו. יותר מאשמח לשמוע ממך איך אתם מתמודדים ומה הצעדים שאתם נוקטים כדי לסייע לאמא שלך. אשמח אם תצרי איתי קשר. aaddgroup@gmail.com.

  6. מאת רעות.:

    היי יש לנו שכנה שכנראה ששמו לה סם במשקה והיא טופלה במחלקה סגורה, הבעיה היא שמאז ששוחררה היא הפסיקה לקחת את הכדורים וטוענת שהיא בסדר אבל אנחנו סובלים ממנה כי היא שומעת מ7 בבוקר עד 9 בלילה ווליום בקולי קולות וזה אחרי שהמשטרה באה ומבקשת להנמיך, היא מתפרצת לנו לבית , היא טוענת שאנחנו מחביאים לה את החבר והכלב בקיצר כל השכונה סובלת. היא עצמה לא מבינה שהיא בבעיה המשפחה שלה התייאשה כי אף אחד מהגורמים לא עושה כלום והיא לא רוצה לעזור לעצמה כי מבחינתה היא בסדר ואנחנו הבעיה. אשמח לייעוץ בנושא.

  7. מאת אני:

    לדעתי כיוון שאדם שנמצא בהתקף פסיכוטי חלק מן המחלה הינו למעשה תפישת מציאות אחרת ואמונה כי המציאות שרואה זו המציאות המתרחשת לדעתי אין מנוס מלתת למשפחה לתאר לפסיכיאטר את המצב ולתת לו כדור בלי שמרגיש.

    ברגע שיתחיל לתפוש את המציאות כפי שהיא יבין שזו מציאות מדומה ויסכים לקבל טיפול.

    בעיה נוספת הינה תפישת מחלות הנפש בציבור ובקרב המשפחה כדבר שהוא מחוץ לתחום וכדבר מגונה שיש להתבייש בו,
    יותר פתיחות לנושא תחום הנפש היתה מונעת הרבה מאוד סבל.

    כשהולכים צעד קדימה ושניים אחורה אם לקבוע פגישה עם פסיכיאטר וכשמתייחסים לכך כסוף העולם זה מקרין גם על החולה, …

  8. מאת קטי:

    ביתי בת 19 וחצי סובלת מכמה דברים בו זמנית, חרדות, רזון, חוסר מוטיבציה, מרבה לצעוק, חדר מבולגן נראה כמו מחסן, ועוד ועוד, היא מסרבת ללכת לטיפול למרות שאני מנסה לשכנע אותה ומסבירה לה למה כדאי, אני חוששת לעתידה, לא רואה איך היא תוכל להסתדר בעולם שלנו, יש לציין שיצאה מהצבא אחרי 4 חודשים בלבד על סעיף נפשי. מה אני יכולה לעשות כדי כן לגרום לה ללכת לטיפול???

  9. מאת אני:

    את צריכה ללכת לפסיכיאטר ולספר לו על מה שקורה, הוא ירשום כדורים ובעורמה תני לה אותם.

    זה עצוב מאוד שתפישת הפסיכיאטר ככ שלילית שזה שקול כנגד סבל עצום ככ.

    לא ברור לי איך היא השתחררה על סעיף נפשי ולא קיבלה טיפול.

  10. מאת אנונימי:

    היי אבא של מאז התפרצות קורונה מואד חרד ממנה. שבוע מתחילת ההסגר כל יום או יומיים מתקשר ומתלונן על בעיות רפואיות. אפילו הזמין המבולנס כ 3 פעמיים. במיון לא מצאו שום דבר שלא היה לפני קורונה ואף לא החמרה של שום דבר. אתמול הוא ביקש לדבר בארבע עיניים וסיפר "רופאים הדביקו אותי בוירס כלשהו" והוא חושב שרוצים לפגוע בו, בי ובאמא. הסברתי לא שזה לא הגיוני ושהוא צריך לפנות לפסכיאטר. נכון להיום הוא לא סירב ואמור מחר לפנות אליו. אני כבר 3 חודשים נטול שינה נורמלית ולא יכול לעבוד בצורה רגילה כי אני דואג לו ולאמא. מה עלי לעשות אם הוא לא ילך לפסכיאטר? אבא בן 74

  11. מאת ירדן לוינסקי:

    @אנונימי, הייתי מערב את רופא המשפחה שלו. צריך לבדוק אם זו אכן חרדה או משהו אחר. גם אתה צריך לקבל תמיכה נפשית.

הוספת תגובה






דוקטור, למה לא ענית? כדי להבין איך אני עונה לשאלות קראו את מדיניות התשובות שלי.

על מנת להגן על אתר זה מפני ספאם, שפה בוטה, התקפות אישיות או מסעות צלב, הפעלתי את אפשרות מודרציית התגובות באתר. כדי להבין איך אני עונה לשאלות קראו את מדיניות התשובות שלי.
אפרסם את תגובתך מייד לאחר שאוודא שאין שם שום דבר שמסוכן לבריאות.