אחת הטענות הנפוצות ביותר בנושא הפרעות נפשיות היא הטענה שמדובר באבחנות 'לא מדעיות' שמבוססות על חלוקה מלאכותית של תסמינים.
אחד הדברים שאנחנו לומדים לאורך החיים, זה שכל אחד מאיתנו יכול להעזר מדי פעם באנשים אחרים. הבעיה שלנו היא שבדרך כלל אנחנו מבינים את זה מאוחר יותר מאלו שסובבים אותנו.
כולנו נוטים לדחות לפעמים משימות במידה כזו או אחרת. דחיינות היא בעצם הנטייה לדחות או להימנע מפעילויות או משימות שאנחנו צריכים לבצע.
פייק ניוז, עובדות אלטרנטיביות, דיסאינפורמציה מושכלת. אולי המושגים האלו הפכו לפופולריים בעקבות דונלד טראמפ, אבל העקרונות היו קיימים הרבה לפני כן.
אנשים שסובלים מהתקף חרדה יכולים לספר לכם שלפעמים אין הרבה מה לעשות חוץ מלחכות שההתקף יעבור. חברים ובני משפחה יכולים לנסות לעזור, אבל האמת היא שלפעמים הם יגרמו לכם להרגיש רע יותר.
אתם יושבים בבית קפה עם כמה חברים, כולכם בערך באותה שכבת גיל, שותים את הבירה שלכם צוחקים, מדברים. ואז הסמארטפון של אחד האנשים עושה את הקול ההוא. של הודעה נכנסת. והתגובה הפבלובית המיידית של בעל הסמארטפון היא להרים את הטלפון ולבדוק מה ההודעה שהוא קיבל.