השאלה הזו נשמעת קצת מוזר, הרי איזה אדם יכול להיות מבואס כשהוא מצליח? מי לא אוהב לקבל מחמחאות על פרוייקט מוצלח בעבודה או פרסום של מאמר שהוא כתב ביזע בדמעות, או אפילו לקבל הרבה לייקים בפייסבוק על סטטוס כשהיא מספרת שהיא קיבלה קידום?
אחד הקשיים שלנו כשאנחנו מתמודדים עם דאגה, הוא לדעת להבחין בין דאגה שעוזרת לנו לבין חרדה מיותרת. המוח שלנו תמיד גורם לנו לחשוב שמה שאנחנו עושים עוזר לנו, אבל לפעמים הדאגה וההתעסקות רק מחמירים את המצב שלנו.
אני לא יודע מה איתכם, אבל לי קשה לחזור מחופשה לעבודה. לוקח זמן עד שהמוח מחליף הילוך ואנחנו מצליחים לחזור לשגרת העבודה. לצערי, לפעמים לחזור מחופש מרגיש לאנשים כמו עונש, כי כמות המטלות והמיילים שמחכים לנו גדולה מהרגיל.
כולנו מבינים שאיכות החיים שלנו מושפעת על ידי העבודה שלנו. מחקרים כבר מצאו שחלק גדול מהעובדים אוכלים את ארוחת הצהריים שלהם על הכיסא המשרדי כמעט כל יום ורובם לא לוקחים הפסקות בזמן העבודה. מחקר אחר מצא שלפחות 50% מהעובדים בודקים את המייל הארגוני בסוף השבוע, ושליש בודקים בזמן החופשה.
מתן משוב, אישור והוקרה הם דברים פשוטים, אבל רוב האנשים מפספסים את זה באופן קבוע. מנהלים מפספסים את זה אפילו יותר.
אנשים, ביחוד מנהלים, מעדיפים לעבוד עם אנשים שמסכימים איתם, שקל לעבוד איתם ושלא מתנגדים לנו באופן ישיר. למרות שפעמים רבות זו ההתנהלות הנוחה עבורנו היא לא בהכרח ההתנהלות הנכונה כיוון שהדרך שיש בה הכי פחות התנגדות היא לא תמיד הדרך הטובה ביותר.