פייק ניוז, עובדות אלטרנטיביות, דיסאינפורמציה מושכלת. אולי המושגים האלו הפכו לפופולריים בעקבות דונלד טראמפ, אבל העקרונות היו קיימים הרבה לפני כן.
אתם יושבים בבית קפה עם כמה חברים, כולכם בערך באותה שכבת גיל, שותים את הבירה שלכם צוחקים, מדברים. ואז הסמארטפון של אחד האנשים עושה את הקול ההוא. של הודעה נכנסת. והתגובה הפבלובית המיידית של בעל הסמארטפון היא להרים את הטלפון ולבדוק מה ההודעה שהוא קיבל.
טכנולוגית המידע כוללת בתוכה הבטחה מדהימה עבור עולם הרפואה. עד היום הטכנולוגיה הצליחה לפטור אותנו מתיקי הנייר של המטופלים (שלא לדבר על הסיוט של פיענוח כתב היד הבלתי הקריא של חלק מהרופאים), פתרה לנו חלק מהקושי של חיפוש היסטוריה רפואית של מטופלים והוסיפה לנו מגוון של התראות על התנגשויות בין תרופות. כל זה מבלי להתייחס לפוטנציאל העצום של קבלת החלטות על בסיס כריית מידע מהמאגרים העצומים של תיקי המטופלים.
למה Pokemon GO כל כך מצליח? כי הפסיכולוגיה האנושית משחקת כאן תפקיד אפקטיבי במשחקיות שלו. על הפסיכולוגיה של משחקים מוצלחים דרך מקרה הפוקימון.
כמו בכל דבר שקשור בבני אדם, גם מדיה בכלל וגם מדיה חברתית גורמים לנו לשילוב מעורר עניין של פחד והנאה. עד כמה מיתוסים שקשורים להשפעת הטכנולוגיה על החיים שלנו נכונים ומהי ההשפעה האמיתית שלה?
אני כותב באתר הזה כבר כמה שנים. וגם יש לי חשבון פייסבוק, וטוויטר, וכתבתי ספר, ופורסמו כבר כמה טקסטים שלי בעיתון הארץ ובאתרים כמו ויינט. אבל בניגוד אלי, רוב הרופאים לא כותבים. עזבו כתיבת ספר, רוב הרופאים גם לא כותבים בפייסבוק דברים שקשורים למקצוע שלהם.