לפני שמדברים על חרדה, אני חושב שמוטב להתחיל בפחד. פחד הוא רגש טבעי שכולנו מרגישים כשאנחנו בסכנה. אם אנחנו הולכים לבד בערב ברחוב חשוך ופתאום שומעים קולות מאיימים מאחורינו, הרי אנו חשים פחד. אנחנו יודעים שאנו בסכנה ומנגנוני ההשרדות שלנו מתחילים לפעול בקצב מואץ: ישנו שחרור של אדרנלין אשר גורם לכך שהדופק מואץ, אספקת הדם לרקמות מתגברת כך שהשרירים יכולים לפעול בקצב מהיר יותר, החושים שלנו מתחדדים ואנו שמים לב ליותר פרטים בסביבתנו, זאת כדי שנוכל לפעול במהירות כדי לברוח מאותו שודד פוטנציאלי.

ניתן לדמות זאת למעין “מערכת אזעקה” שקיימת בתוכנו. מערכת זו של תחושה ותגובות גופניות התפתחה אצלנו, קיימת גם אצל בעלי חיים ויש לה חשיבות בהשרדות שלנו. הפחד, אם כן, נועד להגן עלינו. אם אנחנו חשים פחד מכשלון בבחינה, אנו נלמד טוב יותר. אם אנחנו חשים פחד מפיטורין, אנחנו נעבוד קשה יותר (ולפעמים לא). ישנם מנגנונים פיסיולוגים שמרגיעים את המערכת כאשר הסכנה חולפת, והגוף נרגע.

חרדה, לעומת זאת, היא תחושת סכנה ומתח בלתי נשלטת, המלווה בסימפטומים גופניים שונים, אשר נוצרים כתגובה לאותה תחושת חרדה. רוב בני האדם חשים חרדה זמנית וחולפת במצבי לחץ חריגים. הבעיה מתרחשת כאשר מנגנוני הוויסות של החרדה משתבשים, וחלות “אזעקות שווא” חוזרות. המאפיין המרכזי של כל הפרעות החרדה היא תחושת הציפיה (Anticipation anxiety), כאשר האדם מצפה כל הזמן להתקף הבא, מצב אשר כמובן מזרז את בואו של אותו התקף.

ניתן למדוד את עצמת ההפרעה על פי מספר קריטריונים: הזמן שמוקדש לחרדה ולפחד, עוצמת החרדה והפחד והישנות של חווית החרדה. לדוגמא, אדם אשר צריך לטוס לראשונה לחו”ל, ושבוע לפני הטיסה מפסיק לעבוד ולישון, אינו מסוגל לצאת מביתו וחושב על כך כל הזמן – סובל מהפרעת חרדה משמעותית.

חרדה נורמלית יכולה להיות אצל ילד ביום הראשון בכיתה אלף, בבליינד דייט או אצל אדם לאחר מות בן זוגו.

חרדה היא תופעה נפוצה ביותר. על פי מחקרים עדכניים, אחד מתוך חמישה אנשים יפתחו במהלך חייהם הפרעת חרדה. התופעה נפוצה יותר אצל נשים (אם כי יתכן שנשים פשוט פונות יותר לעזרה), ומתחילה בדרך כלל במהלך שלושת העשורים הראשונים לחיים. הגורמים לחרדה מגוונים: הוכח במקרים שונים כי ישנו מרכיב גנטי להופעת הפרעת חרדה, אולם ישנה גם השפעה פסיכולוגית, אישיותית, וסביבתית להופעת ההפרעה הזו. ככל הנראה מדובר בשילוב של גורמים שונים אשר יוצרים יחד את הפרעת החרדה.

חרדה יכולה להופיע בצורות שונות. חלק מהסובלים ממנה חשים רק את ביטוייה הפסיכולוגים כגון הרגשה של צפייה מפחידה, רגזנות, אי יכולת להתרכז או להתמיד, התעייפות מהירה או הפרעות בשינה עם”סיוטי-לילה” ,ואילו חלק ירגישו בעיקר את ביטוייה הגופנים של החרדה שיכולים להתבטא בפה יבש, הזעה, שלשול, צורך להטיל שתן לעתים קרובות, דפיקות-לב, התכווצות שרירים, סחרחורת או הרגשת חולשה.

ישנם מספר סוגי חרדה עיקריים ונפוצים:

הפרעת אימה (Panic Disorder)

הופעה פתאומית של חרדה עמוקה, המלווה בתחושת אימה, שמשהו נורא עומד לקרות לאדם או לקרובים לו (לרוב שהוא עומד למות או להשתגע), ומלווה בסמפטומים גופניים שונים כמו עליה בקצב פעימות הלב, רעד בגוף, והתנהגותיים כמו בריחה ממקום הסכנה או פחד לזוז. התקף זה בדרך כלל מאד טראומטי לאלו שחוו אותו והם פונים פעמים רבות לחדר מיון וכועסים על שלא מוצאים את הגורם הגופני לבעיה.

הפרעת חרדה מפושטת (Generalized anxiety disorder)

יש הטוענים שמדובר בדאגנות יתר ולמרבה הצער, רוב האנשים הסובלים מדאגנות יתר אינם פונים לרופא כלל וסבורים כי כך צריך לחיות. התסמונת מאופיינת בכך שהאדם הסובל ממנה נמצא בחרדה רוב ימות השבוע, וסובל מעצבנות, עייפות, קשיי ריכוז, מתח שרירים והפרעה בשינה. האדם אינו יודע להגדיר בדיוק ממה הוא דואג, אך תמיד יימצאו סיבות הגיוניות לכאורה לדאגה. בדרך כלל יהיו הדאגות סביב נושאים הקשורים בעבודה, בגידול ילדים או דאגה כרונית לכך שמשהו עלול לקרות לילד או לקרוב משפחה אחר. כתוצאה מכך אותו אדם יכול לדוגמא לנסות לשכנע את הילדים לא לצאת לחוגים (כדי שלא יקרה להם כלום), להתבונן בחדשות כל היום (כדי לדעת על סכנות קרבות) ולהפסיק לישון ולאכול.

חרדה חברתית (Social anxiety Disorder)

המאפיין את החרדה החברתית הוא הופעתם של סימפטומי חרדה, בשל עשיית פעולה בעלת אופי חברתי כלשהו. מתן הרצאה, עלול ליצור חשש גם אצל אדם שאינו חרד חברתית, אך אצל הלוקה בחרדה חברתית, החשש עצום ומשבש את מסלול החיים: פעילויות כמו כמו כתיבה בציבור או אכילה באירוע משפחתי ואפילו הליכה למכולת, יכולות להיראות כה מפחידות לחרד חברתית, עד שהכורח להימנע מהן יכתיב את מסלול חייו. נוצר מעין מעגל קסמים, שכן לחרדה הראשונית נוספת חרדה נוספת, עזה לא פחות, שמא אחרים ישימו לב למצוקה, ולכן לפעמים הוא נמנע מקשר עם אנשים.

פוביה ממוקדת (Specific Phobia)

כאן מדובר בפחד ממוקד מפני מצב מסוים או אובייקט מסוים. דוגמאות קלאסיות הן פחד מעכבישים, ממקומות סגורים או מגבהים. מוכרות כיום למעלה מ-250 פוביות. פגישה עם מושא החרדה יכולה לגרום להתקף בעתה (פאניקה) ולכן גם כאן הופך הצורך להימנע מפגישה עם מושא החרדה למרכזי בחייהם של הסובלים. אדם אשר מפחד מזריקות יכול להמנע כליל מטיפול רפואי, ואדם שמפחד מטיסות יסרב לקבל עבודה הכוללת נסיעות לחו”ל.

טיפול

ניתן לסייע למרבית האנשים הסובלים מהפרעת חרדה באמצעות טיפול מקצועי. הצלחת הטיפול משתנה מאדם לאדם. ישנם אנשים אשר יגיבו לטיפול לאחר מספר שבועות או חודשים מועט, בעוד שלאחרים תידרש לשם כך תקופה של שנה ואף יותר. לעתים הטיפול מורכב, כיוון שפעמים רבות אנשים סובלים מיותר מהפרעת חרדה בלבד (לדוגמא שילוב של דכאון וחרדה). על אף העובדה כי הטיפול מותאם אישית לחולה, מספר גישות סטנדרטיות הוכיחו את יעילותן.

טיפול פסיכולוגי דינמי

הטיפול הדינמי מניח מקורות לא מודעים לחרדה ויוצר באמצעות תהליך טיפולי ארוך טווח מסע אל העצמי בו המטופל מפתח מודעות רבה יותר לחלקיו הפנימיים ולקונפליקטים הבלתי פתורים שבו. הגישה דורשת טיפול ארוך טווח של חודשים לפחות. היא עשויה להביא לשיפור משמעותי באיכות החיים, אך לא תמיד מספיקה או מתאימה להסרת הסימפטומים המטרידים שעולים מהפרעת החרדה. לפיכך מומלץ גם בטיפול דינמי לשלב גישות נוספות

טיפול התנהגותי-קוגניטיבי ( CBT (Cognitive Behavior Therapy

מטפלים רבים עושים שימוש בשילוב של טיפול קוגניטיבי והתנהגותי. אחד היתרונות של טיפול מסוג זה הוא כי המטופל לומד על כישורי החלמה אשר יכולים להועיל לו לאורך חייו.

היפנוזה

השימוש בהיפנוזה עשוי להשתלב בצורה יעילה בכל סוג של טיפול בהפרעות חרדה.

טיפול תרופתי

הטיפול התרופתי מבוסס על ההבנה כי במקרים רבים ישנם גורמים ביולוגים המשפיעים על הווצרות והמשך החרדה, ובעיקרם הפרעה במערכת הסרוטונרגית. התרופות ינסו להחזיר את האיזון למערכות שהתשבשו. שלוש קבוצות עיקריות של תרופות משמשות היום לטיפול

תרופות נוגדות חרדה ממשפחת הבנזודיאזפינים (המוכרת שבהם היא Valium) מיועדות להפיג את תחושת החרדה ולהביא לאיזון המעבירים העצביים במוח כדי למנוע התרחשות תסמינים ולסייע בחזרה לתפקוד. תרופות אלו עובדות על ידי המרצת הפעולה של חומר כימי הנקרא GABA אשר נקשר לתאי מוח ובולם מעבר של אותות חשמליים. משערים כי בצורה זו המערכת “נרגעת” לאחר מספר דקות, ומרבית הסימנים הפסיכולוגים והגופניים נעלמים.

הסיכון העיקרי בנטילת בנזודיאזפינים לטווח ארוך הוא שאנשים הנוטלים אותם באופן סדיר עלולים

לפתח סבילות ותלות בתרופה. מסיבה זו נותנים בנזודיאזפינים בדרך כלל לתקופות קצרות (פחות משבועיים). אם אדם לוקח אותם לתקופות ארוכות יותר, הגמילה חייבת להיעשות בהדרגה ותחת השגחה רפואית, כדי למנוע הופעת תסמיני גמילה הכוללים חרדת יתר, אי שקט ובלבול.

תרופות ממשפחת חוסמי בטא כמו Deralin מסייעות למנוע את התסמינים הגופניים של חרדה, בייחוד כאשר החרדה נובעת מגירוי ספציפי כמו בחינה, ראיון קבלה לעבודה או “חרדת קהל” לפני הרצאה.

תרופות החוסמות ספיגה מחדש של המעביר העצבי סרוטונין (SSRI), משמשות לטיפול ממושך בחולים עם הפרעת חרדה. תרופות אלו מונעות את התסמינים הגופניים ואת תחושת הפחד או הבהלה ואינן גורמות לתלות או לסבילות. תרופות אלו יעילות ביותר ושיעור ניכר של חולים שמחלתן גרמה לקשיי תפקוד חוזרים לתפקוד מלא עם הטיפול.

הטיפול היעיל ביותר הוא שילוב של טיפול תרופתי עם טיפול פסיכולוגי. שילוב זה מקצר הן את זמן ההחלמה ומוריד את הסיכוי לחזרה של סמפטומים.

כמו שציינתי, הפרעת חרדה שכיחה מאוד וכל אדם עשוי בתנאים מסוימים לסבול מהתקף חרדה.

כיוון שהפרעת חרדה ממושכת יותר, שאינה נובעת מסיבה ספציפית, עשויה למרר את החיים ולהפריע לתפקוד בעבודה ובמשפחה, מומלץ לפנות לייעוץ רפואי ולא להניח כי מדובר באיזו עצבנות שתעבור עם הזמן. שילוב של טיפול תרופתי עם או בלי טיפול בשיחות (פסיכותרפיה) יעילים ביותר ועשויים להחזיר את החיים לתקנם.

ניתן לקבל עדכונים על רשימות חדשות באתר על ידי הרשמה לרשימת התפוצה.

כל הפחדים כולם. מבוא לחרדות.

מחשבות של אחרים

גדי: ה – SSR הפכו את חייהם של מיליונים ברחבי העולם, שהיו אומללים וחסרי אונים, והחזירואותם לחיים הנורמליים, לרוב...

א': שלום ד”ר וילנסקי, התרשמתי לטובה מהבלוג שלך וכמובן, רציתי להגיב על עניין התרופות מתוך ניסיון אישי. לפני כ-3...

גדי: כיצד באמת ניתן לומר שקיימת הפרדה מלאה ? הרי הגלישה ברשת ובמיוחד במדיה החברתית, קצת מעבירה אותנו מהחיים האמיתיים...

יעל א: כמו שכבר דיברנו פה פעם, זו הליכה על חבל כל כך דק. מצד אחד גם איש מקצוע הוא אדם, מאידך עבור המטופלים שלנו אנחנו...

ירדן לוינסקי: @דניאלה, זה כמובן תלוי במצב הספציפי של האדם

על האתר

ירדן לוינסקי הוא פסיכיאטר, עובד בחטיבה לפסיכיאטריה בבי"ח תל השומר ובקליניקה פרטית. בעבר היה בכיר בחברות אינטרנט, במקביל ייסד ופיתח מספר פרוייקטים לטובת הציבור, שפועלים גם כיום. עוד פרטים.