בתקופה האחרונה אני שומע יותר ויותר הורים ששואלים מה נכון לעשות עם בינה מלאכותית וילדים. האם לתת להם להשתמש? מאיזה גיל? האם זה יכול לעזור בלימודים? האם צ'טבוט יכול לתרגל איתם אנגלית, לעזור בשיעורי בית או להסביר להם דברים שאנחנו כבר עייפים מדי להסביר בפעם החמישית?
נפלתי בפח של משפיעניות רשת ורכשתי שואב שוטף מסוג בובוט. אלוהים. הגיע אלי מכשיר שיותר קל לעשות ספונג׳ה יסודי מאשר לנקות אותו אחרי כלללללל שימוש. או כפי שחברה שלי אמרה לי… ״קנית מוצר לניקיון שקורין גדעון פרסמה?! אחותי… יש לך דמיונות שקורין גדעון מנקה את הבית של עצמה?!״.
מילים. כמה מילים שקיבלו משמעות נוספת בזמן מלחמת שאגת הארי. מורה נבוכים למה שאנחנו שומעים, גרסת מרץ 2026.
גרסאות קודמות: חרבות ברזל (2023), קורונה (2020)
בתחילת 2026 פורסמו שני מאמרים שסיפרו לכאורה סיפורים הפוכים לגמרי. מחקר אחד, מאת ג'ון היידט (שגם פרסם בשנה שעברה ספר פופולרי על הנושא) טוען שרשתות חברתיות גורמות לנזק משמעותי לבריאות הנפש של מתבגרים. מחקר אחר ורחב היקף שכלל יותר מ־25 אלף בני נוער בבריטניה, מצא בדיוק ההפך: שלא נמצא קשר בין זמן השימוש ברשתות לבין החמרה במצב הנפשי לאורך זמן.
בחודשים האחרונים הכותרות באתרי החדשות נראו כאילו נלקחו מפרק של "מראה שחורה". כל רגע משהו שקשור בבינה מלאכותית קורה ומשנה מחדש את העולם סביבנו.
כמו בכל שבוע בשבועות האחרונים, אנחנו מתחילים לקבל את הפרומואים ביום חמישי. מחר תתפרסם רשימת המשוחררים. אנחנו כבר למודי נסיון, מתחילים במשחק הניחושים שהאח הגדול מכניס אותנו אליו.