הסחות הדעת ברשת פוגעות ביכולתנו לתפקד. מדוע כל הפיתויים האלו כל כך חזקים ומתגברים על הצורך האמיתי להיות פרודוקטיבים? למה אי אפשר פשוט לחכות עד לסיום העבודה?
טיפול נפשי באינטרנט יכול להוות פתרון משמעותי וחשוב בסל הפתרונות שאפשר להציע למטופלים, אבל מה שמעניין במיוחד הוא הקושי של העוסקים בבריאות הנפש, המטופלים ומערכות הבריאות לקבל את המודל 'החדש' הזה כאמצעי חשוב שיכול להטיב את הטיפול באנשים.
כל רופא שיש לו נוכחות מינימלית באינטרנט, בין אם זה אתר אינטרנט ייצוגי, בלוג, טוויטר או פייסבוק, מקבל מדי פעם פניות של אנשים שמבקשים לקבל יעוץ רפואי. לצערנו, זו גם אחת הסיבות שרבים מבין הרופאים לא מפרסמים בכלל את פרטי האימייל שלהם, כדי לחסוך מעצמם את התסבוכת.
אכזבה גדולה, קבעו עיתוני העולם. השקה מאכזבת, טענו פרשני הטכנולוגיה. האם אבד הקסם ומה קרה לנו שאנחנו כל כך מאוכזבים?
כאשר מישהו מחפש רופא בתחום ספציפי בימינו, הוא מוצף במידע מגוון שכולל המלצות של חברים, המלצות של רופא המשפחה ורופאים בתחום וכמובן המידע שהוא יכול למצוא על רופאים בתחום באמצעות האינטרנט. המידע קיים באתרים שונים, בפורומים ובאתרי רפואה שונים ולנישה הזו נדחקים בשנים האחרונות גם אתרי דירוג רופאים שבהם אפשר לדרג את הרופאים. עם היתרונות מגיעים החסרונות והרופאים לא ערוכים כלל להתמודד עם התופעה.
זהו תקציר של הרצאה שהעברתי בכנס "העצמה דיגיטלית: מושגים ישנים משמעויות חדשות". ההרצאה שלי עוסקת בתחום שמעניין אותי במיוחד, האינטראקציה בין טכנולוגיה לבין הנפש של המשתמשים בטכנולוגיה. אני עדיין מחפש מקומות נוספים להעביר את ההרצאה.