ארכיון רשימות בנושא 'עתונות' (עמוד 12)
האבחנה: חרטטת מדוברת
לפעמים יוצא לי לצאת מוקדם יחסית מהעבודה. כנהוג במדינתנו, את הזמן שאני מרוויח מהשעה המוקדמת שבה אני יוצא מהעבודה אני מבזבז בישיבה בפקקים של גוש דן. אתמול, בזמן שהשתרכתי לאיטי בפקקים, הקשבתי לתוכנית ברשת ב' של קול ישראל לפני השעה ארבע. בשעה הזו משודרת תוכנית די חביבה ומעניינת העוסקת בדיווחים על אירועים ברחבי העולם ואני מוצא שתמיד מעניין לשמוע על אירועים כאלו ולהתרחק קצת מגבולות ארצנו הקטנטונת. עד ששמעתי את המומחה של רשת ב' לענייני איראן.
התרופות נגד דיכאון לא עובדות?
כבר שבוע שיש שקט בחזית השערוריות במערכת הבריאות. כלומר, זה בדיוק הזמן לסנסציה החדשה. מכיוון שהבון טון של הציבור הוא להלחם נגד התאגידים מצד אחד, והטיפול הפופולרי ביותר ברפואה העולמית הוא טיפול בתרופות נוגדות דכאון, הרי שעצם המחשבה על קומבינציה בין שתי המגמות האלו יכולה לגרום לפרסום של כותרת כמו "נוגדי דיכאון: מעלימים מכם את המחקרים השליליים". נשמע מעניין נכון? בדיוק. וזו הסיבה שכל העיתונים ורשתות התקשורת עטו על המאמר בשמחה רבה.
הבלחות: רק כי גורמים לי "להשתגע"
אני לא כותב כאן לאחרונה מסיבות פרקטיות: אני עסוק מאד בדברים אחרים וחשובים לא פחות, שאני מקווה שיסתיימו בקרוב. מייד לאחר ההפסקה אני מתכוון לחזור ולכתוב בכמה נושאים מעניינים שקשורים בבריאות הנפש. לא חשבתי שזה יקרה עד דצמבר אבל כשגלשתי לרגע באתר Ynet היום קלטתי בתחתית העמוד כותרת שמיד תפסה את תשומת לבי, ולרוע המזל נגררתי לקרוא את הזוועתון שפורסם שם בגליון כלשהו של מנטה. כמובן שקפצו לי הפיוזים.
במקום ביקורת, שיעור קריאה
אחד המאפיינים של אתרים אישיים הם שאפשר לעסוק בהם בכל נושא שבעל האתר מעוניין לעסוק בו. אבל מאתר שכותרת המשנה שלו "על נפש, טכנולוגיה וכל מה שביניהם" ועוסק בעיקר בפסיכיאטריה מצופה להעיר במשהו על הכתבה שהתפרסמה ב 13.7.07 במוסף סופשבוע של מעריב תחת הכותרת המבטיחה "אז נכניס אותך למחלקה הסגורה". בזמן האחרון אני שואל את עצמי האם יש טעם בכלל להגיב לכתבות שמופיעות בעיתון?
איחור של שתים עשרה שנה. אז איחרנו. (חלק ראשון)
שלוש הערות פסיכיאטריות ועיתון הארץ
