לאחרונה נדמה שהמושג "מודע טראומה" נמצא בכל מקום. לא רק מטפלי בריאות הנפש מציגים את עצמם ככאלה, אלא גם בתי קפה, חללי עבודה ועסקים שונים מתחילים להצהיר שהם "מודעי טראומה". אני כמובן בעד שבבית קפה יתייחסו אליי יפה ולא יהיה רעש בלתי נסבל, אבל בשלב שבו גם בית קפה הוא "מותאם טראומה", אולי כדאי לעצור ולשאול מה הביטוי הזה בכלל אומר.
מילים. כמה מילים שקיבלו משמעות נוספת בזמן מלחמת שאגת הארי. מורה נבוכים למה שאנחנו שומעים, גרסת מרץ 2026.
גרסאות קודמות: חרבות ברזל (2023), קורונה (2020)
בתחילת 2026 פורסמו שני מאמרים שסיפרו לכאורה סיפורים הפוכים לגמרי. מחקר אחד, מאת ג'ון היידט (שגם פרסם בשנה שעברה ספר פופולרי על הנושא) טוען שרשתות חברתיות גורמות לנזק משמעותי לבריאות הנפש של מתבגרים. מחקר אחר ורחב היקף שכלל יותר מ־25 אלף בני נוער בבריטניה, מצא בדיוק ההפך: שלא נמצא קשר בין זמן השימוש ברשתות לבין החמרה במצב הנפשי לאורך זמן.
כמו בכל שבוע בשבועות האחרונים, אנחנו מתחילים לקבל את הפרומואים ביום חמישי. מחר תתפרסם רשימת המשוחררים. אנחנו כבר למודי נסיון, מתחילים במשחק הניחושים שהאח הגדול מכניס אותנו אליו.
בשנים האחרונות חלה ירידה משמעותית בסטיגמה סביב בריאות הנפש, ורבים חדלו – בצדק – להתבייש באבחנות ובטיפול. נדמה לפעמים שאין כתבה בעיתון על ידוען זה או אחר שבה לא מופיעה התייחסות למצבם הנפשי ולאבחנה שלהם. הדוברים המעידים על עצמם כסובלים מהפרעה אך נמצאים "בתפקוד גבוה" – ובכך מייצגים דיסוננס שעלול להטעות הן את האדם עצמו והן את סביבתו.
חלק מהאנשים שסובלים מהפרעות נפשיות, מתמודדים עם הפרעת נפש חמורה ועקשנית, כזו שלא חולפת, לעיתים אין בה בכלל הפוגות והיא משבשת להם את החיים.