אולי נתחיל עם ההגדרה הבסיסית. הפרעה ביפולרית, שמוכרת גם בשם "מאניה-דפרסיה, או הפרעה דו קוטבית" היא מצב נפשי שמאופיין בשינויים קיצוניים ומתמשכים במצב הרוח. אנשים עם הפרעה ביפולרית יכולים לחוות תקופות של מאניה – תחושת אופוריה מוגברת, אנרגיה גבוהה, תחושת עצמאות מוחלטת, ולעיתים גם התנהגות אימפולסיבית וחסרת שיפוט – ותקופות של דיכאון, שבהן התחושות הפוכות לחלוטין: מצב רוח ירוד, חוסר עניין בפעילויות יומיומיות, חוסר אנרגיה, ולעיתים גם תחושות של חוסר ערך או אשמה.
התאהבות היא תחושת משיכה עזה ועמוקה כלפי אדם אחר, המלווה ברצון עז להיות בקרבתו, לחלוק עימו חוויות ולהתחבר אליו ברמה האינטימית ביותר. בשונה מהאהבה, שהיא רגש יציב וממושך המושתת על קרבה, אמון והיכרות מעמיקה, ההתאהבות היא במידה רבה חוויה זמנית, המאופיינת בעוצמות רגשיות גבוהות ולעיתים אף בתחושות של אופוריה וחרדה גם יחד.
זהות מינית היא חלק בלתי נפרד מהחיים של כל אחד מאיתנו, והיא מעוררת שאלות רבות, תגובות רגשיות שונות ולעיתים קרובות גם דילמות וקשיים.
הנושא הזה נוגע לחיים של רבים מאיתנו, ומשפיע על החברה בכללותה. אנחנו כאן כדי לנסות להבין את המורכבות של הנושא הזה, להגדיר את החומרים האלה, להבין מתי השימוש בהם הופך להפרעה, לזהות את התסמינים הבולטים ולהבין את המנגנונים הפסיכולוגיים שפועלים במצבים אלו.
הפרעה ביפולרית מתאפיינת באפיזודות חוזרות של מאניה, היפומאניה ודיכאון. ספר האבחנות הפסיכיאטרי, ה DSM, מאפיין אפיזודה מאנית בתור "מצב של מצב-רוח מרומם או נרגן, לצד התנהגות פעלתנית מכוונת מטרה ואינטנסיבית מאוד, הנמשך שבוע לפחות ללא הפוגה".