איך מערכות המחשוב מפריעות לטיפול הרפואי | פסיכיאטר ברשת

המוח הנוסף אינו שוכח. על copy paste ברפואה.

אחד מהטרנדים שעדיים חמים בשני העשורים האחרונים בעולם הרפואה הוא הכנסת מערכות מחשוב שתפקידן לעזור בתיעוד וברישום של הטיפול ולסייע בקבלת החלטות באמצעות הצפת מידע אמין וידידותי לרופא. הרעיון הבסיסי נכון וחשוב. הביצוע – הולך ומסתבך עם השנים.

הבדיחות שמספרים על כתב היד של הרופאים נכונות (בעיקר פנימאים, אבל גם פסיכיאטרים) . ראיתי יותר מדי תיקי ארכיון שבהם אי אפשר להבין בכלל מה הפסיכיאטר רשם, ממה הוא התרשם ומה הוא ראה. לפעמים אי אפשר להבין בכלל מה היו ההמלצות לטיפול. בנוסף, אי אפשר לבצע חיפוש על המידע שנמצא בתיקים האלו ואי אפשר למעשה לעשות איתו כלום למעט קריאה ארוכה וממושכת של המידע. עם השנים הכניסו מערכות מחשוב לכל חדר רופא ולכל ביקור בבית חולים וכיום הכל מתבצע במערכות ממוחשבות, שבהן אפשר לתעד את מצב החולה, את הסימפטומים, את הבדיקות ואת האבחנות וההחלטות הטיפוליות.

כשמגיע מטופל לחדר מיון פסיכיאטרי בפעם הראשונה אפשר להזין בשדות יעודיים את הסטטוס המנטלי שלו, את ההסטוריה הרפואית ואת האפשוזים ולהפיק בסוף הביקור במיוןגם מכתב שכל אדם מסוגל לקרוא ולהבין. אפשר גם להתחבר למערכות רפואיות אחרות ולדעת על מהלך אשפוזים בבתי חולים, על תרופות שהוא מקבל בקהילה (נניח ציפרלקס לדיכאון שנתן רופא המשפחה) ואפילו לדעת אם טיפול קודם עזר או שהוא פספס זריקה.

על תופעת ה Copy Paste בעולם הרפואה.

הבעיה נוצרת כשלוח הזמנים של הרופא קצר. לדוגמא בביקור במחלקה שבו צריך לראות 20 חולים בתוך כמה שעות ולאחריו גם לבצע את המטלות שנגזרות ממצבם של החולים. לחלק צריך לשנות תרופות, צריך עוד לשלוח אנשים לבדיקות וגם לשחרר כמה חולים ולכתוב להם מכתב שחרור. אה, וצריך גם לטפל בקבלות החדשות. אז משתמשים ב Copy Paste. מעתיקים מביקורים קודמים את הבדיקה, או מאשפוז קודם את ההסטוריה הרפואית. במקרים הכי גרועים מעתיקים מאשפוז קודם גם את מהלך האשפוז. זה בולט במיוחד אצל חולים כרוניים שמתאשפזים שוב ושוב בגלל אותה בעיה.

התוצאה היא תיקים רפואיים שלמים שמלאים בטקסטים שחוזרים על עצמם. הרמז לכך הוא שגיל המטופל לפעמים לא משתנה במשך כמה שנים כי מעתיקים את תחילת המכתב מהאשפוז הקודם. יותר מכך, התיקים הממוחשבים גם מכילים משפטי מפתח מובנים. לדוגמא אצלנו בפסיכיאטריה "ללא עדות להפרעה אפקטיבית, למצב פסיכוטי או לאבדנות." בלחיצת כפתור הטקסט מועתק לתוך התיק הרפואי. כשעוברים על ההסטוריה הרפואית לפעמים זה הדבר היחיד שרואים שכתוב, מלבד רישום התרופות. זה כמובן רישום חוקי למהדרין, אבל הוא לא מסביר דבר וחצי דבר על מצבו של החולה. הבעיה לא תצוץ בביקור הבא אצל הפסיכיאטר הקבוע שבמילא מכיר את המטופל הקבוע שלו, אלא כאשר הפסיכיאטר יתחלף, או יהיה בחופשה ואז המחליף לא יקבל מידע על ההסטוריה הרפואית של החולה – כי המערכת בעצם מעודדת אותנו לעשות קופי פייסט.

יש מחקרים רבים שמדברים על הסכנה הזו (הנה כמה דוגמאות מהשנים האחרונות). התיעוד הרפואי הוא חובה משפטית והגיונית אבל הסכנה כל כך גדולה שהיא יכולה גם לגרום לטעויות באבחנה ושגיאות טיפוליות. אם רשמת למישהו תרופה למניעת רעד בידיים כתופעת לוואי של טיפול אנטי-פסיכוטי אבל הרעד בידיים חלף כבר לפני חודשיים, גם אתה וגם המטופל שלך נמצאים בבעיה. אם המטופל בתיק המטופל מועתק באופן אוטומטי 'מחשבות שווא של רדיפה' אבל המטופל כבר הפסיק לחשוב אותן כי הוא לקח תרופות בצורה מסודרת, אז מישהו יכול להעלות את המינון בטעות.

אני באופן אישי גם חטאתי לא פעם. כשיש לי 4 מטופלים בשעה אני מעדיף לדבר איתם ולא להיות עסוק בכתיבה במחשב. לפעמים זו עצלנות ולפעמים זו הדרך היחידה לשרוד את יום העבודה העמוס. המערכות האלו (לפחות אצלנו) כל כך מעצבנות וכבדות, כי בנו אותם מתכנתים בעבור אנשי המחשוב של בית החולים ולא עבור הרופאים כך שכתיבה בתיק היא פשוט טרחה מעוררת שאט נפש. אבל הסיכון הוא שמה שיקרה הוא שבצפייה בתיעוד הממוחשב, כל המטופלים נראים אותו דבר. אם משתמשים רק במשפטים בנויים מראש או בקופי פייסט, הטקסטים נהיים דומים והמטופלים הופכים דומים.

אני חושב שהתיעוד הרפואי צריך לעסוק בעיקר במאפיינים היחודיים של החולה (הפסיכיאטרי, הכירורגי, הפנימאי – לא משנה) ולא במאפיינים של השטנץ ששדות הטקסט של התוכנה גורמים לך למלא. יתכן שעדיף פשוט לא לכתוב את הדברים הרגילים, שבסדר ולכתוב רק על הדברים השונים, החריגים, שמפריעים למטופל. עם הטכנולוגיה שקיימת היום לא חייבים את כל השדות המגבילים. הטכנולוגיה מסוגלת לחפש בטקסט חופשי ולהסיק ממנו דברים רבים, וכך אנחנו לא נהפוך לשיעתוק של הפגישה הקודמת שלנו.

ד"ר ירדן לוינסקי הוא פסיכיאטר מומחה, מנהל את מרכז רזולוציה לישומים פסיכולוגים מתקדמים. לפרטים נוספים או קביעת פגישה אפשר לשלוח דואר אל info@resolution.co.il או להתקשר עכשיו 03-6919961

לקבלת עדכונים אפשר להרשם לרשימת התפוצה או לעקוב אחריי בטוויטר.

מחשבות של אחרים

שרה: יצאתי עם אדם שהוא adhd..יש לו התפרצויות גם לעג .. אנחנו אוהבים אחד תשני אבל אין סבלנות , חושב תמיד שאני מנסה...

Moran: היי אני לוקחת כבר כשנה לוסטר ואני עכשיו בטיפולי פוריות האם זה יכול להזיק להליך ?

פנינה: לקחתי כ20שנה סרוקסט 20מג עם השפעה מעולה ! ו ואצלכם הפסיק לפעול פניתי לרופא שהתחיל לי עם סרנדה ובני משפחתו חצי...

אלכס: כתבה נכונה לחלוטין! הכי חשוב להיות פתוח מבחינת שיתוף המידע עם המטפל. השקרים הם המנוע של הימשכות המצב הרע.....

עדנה: אני נוטלת מירו 7.5 מ"ג בתוספת לסרוקסט וכל הזמן רדומה. איך אפשר להגיע למעט צלילות מוח? קשה לי לכתוב, לחבר...

ראול: גם למישהו שלחם בצבא ונהרגו לו חברים מול העיינים, והוא נכה בכיסא גלגלים שמשפחתו כבר מתה אחד אחרי השני והוא נותר...

עדן: חייבת התערבות פסיכיאטרית דחופה,זה עלול להגיע למצב של פגיעה עצמית או פגיעה בתינוק חלילה.. בהצלחה.

חנית ג'אגר: וואו בדיוק מה שקורה לי לאחרונה אני פניתי לפסיכיאטרית שלי אחרי 6 שנים של טיפול בסרוקסט והחלטתי לקחת פרוזק...

תגובות

4 תגובות לרשימה ”המוח הנוסף אינו שוכח. על copy paste ברפואה.“, בסדר כרונולוגי. ניתן להוסיף תגובות בהמשך העמוד.

  1. מאת נעמה:

    מרתק.
    לפני חודשים אחדים השתתפתי בחלק מכנס medicine 2.0, על רפואה בעידן האינטרנט. גם שם שמעתי תובנות מעניינות לגבי יתרונות וחסרונות של מיחשוב הרשומה הרפואית.
    בארה"ב רוב הרשומות הרפואיות לא ממוחשבות ונתנו שם תמריץ כספי מאוד גדול למרפאות להתמחשב.
    copy&paste: בעיה מוכרת. לפעמים ממש מסוכן, כפי שחוויתי בעצמי.
    אגב, הבעיה קיימת גם בשדה המשפטים: מאז שהפסיקות ממוחשבות חלה עלייה עצומה בציטוטים של שופטים את עצמם או את חבריהם, או סתם העתקה של תבניות פסיקה. אבל שם זה לא מסוכן, רק מכביד מאוד על הסטודנטים והמרצים שצריכים לקרוא את הפסיקות שהתארכו בגלל זה..

  2. מאת גולשים בזמן: מערכון אלטרנטיבי לחמישיה הקאמרית, קופיפייסט שעלול להרוג ועוד : חדר 404 • הבלוג של עידו קינן:

    […] • הרשומות הרפואיות עוברות מכתב יד של רופאים לכתב יד מחשבים. היתרונות: תיק רפואי ממוחשב מעודכן, טקסט קריא וחפיש. החסרונות: קופיפייסט שעלול לפגוע במטופלים ואף לסכן את חייהם. הפסיכיאטר ד”ר ירדן לוינסקי מספר: “הבעיה נוצרת כשלוח הזמנים של הרופא קצר. […] אז משתמשים ב Copy Paste. מעתיקים מביקורים קודמים את הבדיקה, או מאשפוז קודם את ההסטוריה הרפואית. במקרים הכי גרועים מעתיקים מאשפוז קודם גם את מהלך האשפוז. זה בולט במיוחד אצל חולים כרוניים שמתאשפזים שוב ושוב בגלל אותה בעיה. התוצאה היא תיקים רפואיים שלמים שמלאים בטקסטים שחוזרים על עצמם. הרמז לכך הוא שגיל המטופל לפעמים לא משתנה במשך כמה שנים כי מעתיקים את תחילת המכתב מהאשפוז הקודם. […] הסיכון הוא שמה שיקרה הוא שבצפייה בתיעוד הממוחשב, כל המטופלים נראים אותו דבר. אם משתמשים רק במשפטים בנויים מראש או בקופי פייסט, הטקסטים נהיים דומים והמטופלים הופכים דומים” (לינק) […]

  3. מאת ירדן לוינסקי:

    @נעמה, על פי התוכנית האמריקאית, החל מ 2013-14, מרפאה שלא תהיה ממוחשבת תקבל קנס קבוע עד שתמוחשב.

  4. מאת דניאל:

    יש עוד נקודה בנושא הזה שהייתי רוצה להעלות –
    רואים המון המון פעמים (למעשה ברוב התיקים הממוחשבים) שרופאים מתעלמים מהרובריקות שהתוכנה מכילה ופשוט רושמים הכל במחלה הנוכחית או בדיון על הבעיות הפעילות.
    זה אולי לא נורא למי שקורא את התיק תוך כדי האשפוז, אבל זה הופך מחקר רפואי המסתמך על רשומות ממוחשבות לקשה מאוד (וזה הרי נימוק כבד משקל למעבר לתיקים ממוחשבים).

    אני חושב שהבסיס לבעיה הזו (מעבר לקוצר זמן וחוסר תשומת לב למערכת) הוא שהמערכות האלו נבנות בכדי להכיל *הכל* ומכילות אין ספור קוביות, תיבות סימון, שדות וכו' באופן שמקשה מאוד על הרופא (בשבתו כפקיד) לזהות את המקומות הנכונים לכתיבה.

    פתרון טוב גם לבעיה שהעלת הוא להפוך את המערכות האלו לקצת יותר "אנושיות" ופחות "עורךדיניות". צריך לחשוב איך אפשר להשיג את המטרה הזו בלי לפגוע בכסת"ח (החשוב!) מצד אחד ולאפשר מספיק סדר בבלגן מצד שני.

הוספת תגובה






דוקטור, למה לא ענית? כדי להבין איך אני עונה לשאלות קראו את מדיניות התשובות שלי.

על מנת להגן על אתר זה מפני ספאם, שפה בוטה, התקפות אישיות או מסעות צלב, הפעלתי את אפשרות מודרציית התגובות באתר. כדי להבין איך אני עונה לשאלות קראו את מדיניות התשובות שלי.
אפרסם את תגובתך מייד לאחר שאוודא שאין שם שום דבר שמסוכן לבריאות.