לקו בחרדה

נכון לשעת כתיבת הרשימה הזו, חצי מאזרחי מדינת ישראל כבר נמצאים בטווח הרקטות שמשוגרות מרצועת עזה. מדי פעם, בתדירות משתנה, אפשר לשמוע את הסירנות עולות ויורדות ולאחר מכן את קולות הפיצוץ. לפעמים זו כיפת ברזל ולפעמים אלו נפילות. אחרי שמתפזר העשן מגיעים האמבולנסים ואפשר לספר לנו כמה אנשים "לקו בחרדה".

"לקו בחרדה" זה מונח מכובס.

מה זאת אומרת לקו בחרדה – כשנופל טיל באמצע שכונה ומספרים לנו ששישה אנשים לקו בחרדה, מה זה אומר? האם זה אומר שאותם שישה לקו בהפרעת חרדה במובן הפסיכיאטרי המקובל שלה? כבר כתבתי בעבר (ראו הרשימה "שבעה מיליון נפגעי החרדה") לא סובלים משום הפרעה פסיכיאטרית ולא צריך לפנות אותם לבית חולים. אפילו כעסו עליי בטוקבקים. אז למה הם "לקו בחרדה"?

במציאות, יש "רק שישה אנשים שלקו בחרדה" כי אין למערכות שום דרך להתמודד עם המצב הנפשי של אוכלוסיה שלמה. אנשים שלא בוכים אחרי שטיל הרס את הסלון של השכנים אלא רצים לעזור להם. ילדים שלא צורחים או מבולבלים אחרי שטיל נפל על המכונית של השכנים אלא ממשיכים לראות טלויזיה ולכתוב בפייסבוק. כולם "מתמודדים" אבל חיים בלחץ. רק שישה לקו בחרדה כי אם נספר את הדבר האמיתי – כל מי שיכול ייקח את הרגליים שלו ויברח למקום שבו לא לוקים בחרדה.

האמת על "לקו בחרדה"

כי האמת היא שלחיות תחת חוסר הוודאות, האימה המתמשכת והסיכונים של מגורים בארץ זה לא ממש טוב לאיכות החיים ולאורך החיים של בני אדם. טרם הצלחנו לבצע מחקרי אורך אמיתיים (נניח מעקב של 25 שנה אחר אחוזי תחלואה ותמותה של אוכלוסיית שדרות), אבל ברור שכל האוכלוסיה, אלו שלקו בחרדה ואלו שלא – כולם סובלים ומשלמים מחיר נפשי משמעותי.

יותר מכך – כל אותם אנשים שחיים תחת חוסר הוודאות והלחץ המתמשך משלמים מחיר גם כשאין טילים באוויר: ילדים עם קשיי התנהגות ודפוסים שימשיכו איתם עוד שנים רבות. מבוגרים שהלחץ גורם להם לקבל החלטות שגויות או מעורר קשיים זוגיים ומשפחתיים. אלו דברים שלא מופיעים בתור אבחנה פסיכיאטרית אבל גורמים לסבל ומשבשים את החיים.

הטיפול למצוקה הנפשית צריך לבוא דרך חיזוק הקהילה ומערכות התמיכה ההדדית. להוסיף הדרכה ומציאת דרכים להפיג את הלחץ. אבל בסופו של דבר זה לא ממש יכול לעזור כשגורם הלחץ ממשיך וממשיך. צריך לפתור את הבעיה אחת ולתמיד. איכשהו. למזלי אני לא פוליטיקאי וצריך להחליט. כי הבעיה האמיתית שלנו היא מה שזה עושה לכל אלו שלא "לקו בחרדה". כלומר לכולנו.

במציאות, יש

ד"ר ירדן לוינסקי הוא פסיכיאטר מומחה, מנהל את מרכז רזולוציה לישומים פסיכולוגים מתקדמים. לפרטים נוספים או קביעת פגישה אפשר לשלוח דואר אל info@resolution.co.il או להתקשר עכשיו 03-6919961

לקבלת עדכונים אפשר להרשם לרשימת התפוצה או לעקוב אחריי בטוויטר.

קבלו עדכונים במייל

מחשבות של אחרים

תמר: תגובה מעולה והכרחית מוסרית בדיוק עבור כל אלו שלא ילכו לאבחון וימנעו מעצמם הזדמנות לשפר איכות חיים ולצמצם אין...

רותם: שלום איזו תרופה דומה בהשפעה שלה לשל פריזמה ושלא גורמת תופעות לוואי של חוסר טעם? אני נוטלת כחצי שנה ויש לי טעם...

עומר: לוקח גאבא בוקר וערב ולא חושב שזה ממש עוזר. שהכל טוב זה אולי מחזק תחושה טובה וגם זה בספק

סיגל: אשמח לקבל הסבר על ההשפעה של רמרון דווקא במינונים הגבוהים : 1. כיצד מורגש השיפור בהרגשה הכללית ביום יום דווקא ,...

ירדן לוינסקי: @נעמה, כתבתי במפורש שהוא פסיכולוג. היותך בעל תואר אקדמי כמו רופא לא נותן לך לגיטימציה לכתוב דברים שאינם...

יעקב: מצויין

נעמה: ה"מישהו" הזה הוא לא פסיכולוג קליני? לא עדיף להתמודד עם המאמר שלו במקום לקרוא לו בשמות? בעיני הרשימה...

שימי: כתוב נהדר, תודה רבה

תגובות

תגובה אחת לרשימה ”לקו בחרדה“, בסדר כרונולוגי. ניתן להוסיף תגובות בהמשך העמוד.

  1. מאת ולווט אנדרגראונד - בלוג ביקורת התקשורת של דבורית שרגל » מגעים‏:

    […] ירדן לוינסקי על אוכלוסיית ה"לקו בחרדה". עידן לנדו: התפכחות […]

הוספת תגובה






דוקטור, למה לא ענית? כדי להבין איך אני עונה לשאלות קראו את מדיניות התשובות שלי.

על מנת להגן על אתר זה מפני ספאם, שפה בוטה, התקפות אישיות או מסעות צלב, הפעלתי את אפשרות מודרציית התגובות באתר. כדי להבין איך אני עונה לשאלות קראו את מדיניות התשובות שלי.
אפרסם את תגובתך מייד לאחר שאוודא שאין שם שום דבר שמסוכן לבריאות.