להפחית את הסטיגמה של מחלות נפש

מחלות נפש הן דבר מורכב. יש סביבנו הרבה אנשים שמתמודדים עם בעיות נפשיות ועבור חלק משמעותי מהם, המחלה מלווה גם בתחושה קבועה של פחד. פחד שידעו שיש להם בעיה נפשית.

רבים מאלו שסובלים/ות מבעיות ומחלות נפשיות לא מספרים/ות לאף אחד על מה שהם/ן עוברים/ות כי הם/ן לא יודעים/ות מה יהיו המשמעויות של לספר למישהו. יש תמיד את הפחד הקמאי: האם המשפחה שלי עדיין תאהב אותי אם הם ידעו? האם החברים שלי ישארו אחרי שאני אספר להם שיש לי בעיה נפשית? האם האנשים בעבודה ישפטו אותי על סמך העובדה שהם יודעים שיש לי בעיה כלשהי? אותם אנשים גם צריכים להתמודד עם הבעיה שלהם ובנוסף להסתיר את הבעיה מכל הסביבה ולהרגיש בושה על כך שהם מתמודדים וסובלים.

בזמן שמישהו שמתמודד עם סרטן יקבל עזרה, מישהו/י שמתמודד/ת עם מחלה ביפולרית אולי תקבל תגובות מובכות ויתרחקו ממנו/ה. אנחנו יודעים שבשפה העברית ובשפות רבות אחרות, משתמשים בהגדרות פסיכיאטריות לשלילה ולא לחיוב. אף אחד לא אומר 'משוגע/ת', 'נרקסיסט/ית', 'אובססיבי/ת' בהבנה לקשיים של אותו אדם. תחשבו מה היה קורה אם היינו אומרים על מישהו 'חטף/פה התקף לב' בזלזול. נשמע לכם/ן הגיוני?

שלוש אסטרטגיות להתמודדות עם סטיגמה

תאספו כמה שיותר מידע מבוסס עובדות
תקראו כמה שיותר מידע באתרים מהיימנים על מחלות נפש כדי שתבינו מהן בדיוק המחלות האלו ומה הן לא. תבינו שמחלות נפש אינן כשלון של האדם בדיוק כמו שסרטן איננו כשלון של האדם. האדם לא בוחר לסבול מסכיזופרניה, מדיכאון או מחרדה. הוא לא חטא כלפי אלוהים, הוא לא אדם חלש. הוא פשוט חלה במחלה שמתבטאת באופן החשיבה, בתגובות נפשיות מסויימות ובהתנהגויות שונות. אם תקראו ותבינו במה באמת מדובר, אתם מתחילים להתמודד עם הסטיגמה שלכם ושל הסביבה.

שימו לב למילים שלכם/ן 
שימו לב עד כמה ביומיום אתם/ן משתמשים במונחים פסיכיאטרים. 'היא אובססיבית', 'היום ירדתי מהפסים וצעקתי על המורה של הבן שלי', 'היא משגעת אותי וצריכה להכנס לאברבנל'. כמה פעמים השתמשתם השבוע במונחים פסיכיאטרים בקונוטציה שלילית?

שפת הפסיכיאטריה והפסיכולוגיה, לטוב ולרע, הפכה לחלק אינטגרלי מהשפה היומיומית של כולנו. כולנו אומרים דברים שאנחנו לא ממש מתכוונים אליהם. העובדה שהמוכרת בזארה שואלת אותך שוב ושוב אם החולצה מתאימה לך, לא הופכת אותה לאובססיבית, אבל עבור אנשים שמתמודדים עם OCD זה לא מצחיק בכלל. 

הכוונה היא להתחיל חשיבה רצינית ואמיתית על השימוש שלנו בשפה פסיכיאטרית כשאנחנו רוצים לפגוע או להעליב מישהו. כשאומרים על חבר כנסת או איש ציבור שהוא אובססיבי, זה לא נועד כדי לומר עליו משהו טוב אלא כדי להעליב אותו או להפחית אותו. במקום להשתמש בטרמינולוגיה השלילית, אפשר לנסות להשתמש בטרמינולוגיה שלא מערבת את בריאות הנפש, כדי לא לפגוע באנשים שאכן סובלים או שחושבים שהם סובלים מהבעיות האלו.

תראו קצת חמלה
תיצרו קשר עם מישהו אהוב, עם חבר, עם חבר/ה לעבודה שסובל/ת מהפרעה נפשית. תקשיבו להם. תכבדו את מה שהם/ן מרגישים/ות. תבינו שהפרעות נפשיות לא בהכרח חולפות לבד בלי טיפול. בשביל להתמודד עם בעיה נפשית צריך טיפול ואם אין טיפול מתאים ההשלכות יכולות להיות רחבות.

יש נטיה בציבור להרחיק ולהתעלם מאנשים שסובלים מבעיה נפשית, בגלל שיותר קל להתעלם או להדחיק מאשר להתמודד עם חוסר הנוחות והאתגר בנוכחות של הבעיה הנפשית. ההתנהגות הזו של רבים, היא זו שמנציחה את הסטיגמה כי היא גורמת לאנשים להרגיש אפילו יותר מבודדים. ככל שתהיו מסוגלים להביע חמלה, להיות אמפתיים לקשיים שלהם ולא להתרחק מהם, כך הסטיגמה תפחת.

ככל שאנחנו נקבל את הנוכחות של הפרעות נפשיות בחברה שלנו, ככל שנהיה מסוגלים להכיל את הקשיים שלהם/ן נפחית את הסטיגמה. אם לפני חמישים שנה היו מדברים על 'המחלה' כדי לא להזכיר את המילה סרטן, כך נוכל לדבר על דיכאון, על חרדה ועל אובססיות או סכיזופרניה. ככל שנקבל אותם לתוכנו, נעצים אותם יותר ונאפשר להם להיות חברים מלאים בחברה שלנו, כך ייטב לכולם. גם לנו. 

ד"ר ירדן לוינסקי הוא פסיכיאטר מומחה, מנהל את מרכז רזולוציה לישומים פסיכולוגים מתקדמים. לפרטים נוספים או קביעת פגישה אפשר לשלוח דואר אל info@resolution.co.il או להתקשר עכשיו 03-6919961

לקבלת עדכונים אפשר להרשם לרשימת התפוצה או לעקוב אחריי בטוויטר.

קבלו עדכונים במייל

מחשבות של אחרים

  • הוספת תגובה






    דוקטור, למה לא ענית? כדי להבין איך אני עונה לשאלות קראו את מדיניות התשובות שלי.

    על מנת להגן על אתר זה מפני ספאם, שפה בוטה, התקפות אישיות או מסעות צלב, הפעלתי את אפשרות מודרציית התגובות באתר. כדי להבין איך אני עונה לשאלות קראו את מדיניות התשובות שלי.
    אפרסם את תגובתך מייד לאחר שאוודא שאין שם שום דבר שמסוכן לבריאות.