איך מביאים אדם שצריך טיפול אל הפסיכיאטר?

אחת השאלות הנפוצות בפורומים הפסיכיאטרים ואפילו בבלוג הזה היא של בני משפחה מודאגים שמנסים בדרכים שונות להביא את בן משפחתם לראות פסיכיאטר כדי שיקבל טיפול מתאים, ולא מצליחים.

הבעיה מתחילה כשבן המשפחה (או החבר) מסרב מסיבות שונות לראות בכלל איש מקצוע. בני המשפחה המודאגים לרוב לא יודעים כיצד לסייע והם נאלצים לראותו איך מצבו נשאר גרוע או אפילו מתדרדר.

למה אנשים לא פונים לטיפול?

לכל אחד יש את הסיבות שלו. לפעמים אנשים מבינים שהם במצוקה אבל מתביישים או מפחדים לפנות לעזרה. יש אנשים שלא יודעים איך לקבל עזרה. לפעמים אנשים שסובלים מבעיה נפשית או ממצוקה כלשהי לא חושבים שהם צריכים טיפול. לפעמים הם יודעים שהם צריכים אבל מסרבים להגיע לפסיכיאטר ובמקום הולכים לכל מני לוחשי לחשים או קוסמים (אם הם מתעקשים לא ללכת לפסיכיאטר, לפחות שילכו לאיש מקצוע מוסמך אחר, כמו פסיכולוג או עובד סוציאלי).

בכל המקרים האלו, בני המשפחה רואים את הקרוב אליהם סובל אך לא מקבל עזרה מתאימה ונשאלת השאלה איך לכוון את אותו אדם להגיע לאבחון אצל פסיכיאטר מבלי שהדבר ירגיז אותו מאוד או יגרום לסכסוך משפחתי.

כדאי לזכור שרובנו מתקשים לקבל את העובדה שאנו זקוקים לטיפול וזאת בלי קשר לאם מדובר בבעיה פסיכיאטרית או בבעיה אחרת. כולנו מעדיפים להסתדר לבד, כולנו אוהבים להיות בריאים ובשליטה מוחלטת. אף אחד לא אוהב לשמוע שהוא זקוק לטיפול. במצב כזה האדם יתקשה מאד לקבל גם הצעה לפגוש פסיכיאטר לצורך התייעצות ואף יכול לכעוס על בני המשפחה שמנסים לעזור לו.

איך אפשר לגרום לאדם להבין שהוא זקוק לטיפול?

דרך אחת היא לנסות לדבר עם האדם על הנושא יחד בפתיחות, לומר לבן המשפחה שאתם דואגים לו ולהזכיר להם את מה שקורה איתו (לא לשכוח לציין את הסימפטומים שמדאיגים אתכם). לא צריך להזכיר שמות של מחלות אבל אפשר בהחלט לומר שנראה לכם שהוא במצב לא טוב או שהוא לא מאוזן או שהמצב שלו מדאיג מאד את הסובבים אותו. אפשר לבקש ממנו לבוא להבדק על ידי פסיכיאטר שיוכל להציע לו אפשרויות להתמודדות טובה יותר.

אפשר להודות באמת – שההתמודדות עם בעיה בתחום הנפשי היא מעבר ליכולות בני המשפחה ולכן יש צורך להתייעץ עם איש מקצוע כמו פסיכיאטר או פסיכולוג, בדיוק כמו שאם היתה בעייה בעיניים הוא היה פונה לרופא עיניים ואם היתה בעיית עור הוא היה פונה לרופא עור.

כדאי להסביר שהפסיכיאטר יבצע רק שיחת אבחון ויתכן שלאחר השיחה יחליט שאין כל בעיה ואין צורך בטיפול וכך כל הצדדים יוכלו להיות רגועים. גם אם הפסיכיאטר ימצא בעיה כלשהי הוא יכול להמליץ על סוגי טיפול שונים ובן המשפחה רק צריך להקשיב ואז הוא יכול להחליט אם הוא מסכים לקבל טיפול פסיכיאטרי, פסיכולוגי או אחר. הרי הוא אדם בוגר והוא לא חייב לעשות מה שהוא לא רוצה.

יש גם מקרים שבהם האדם החולה מתנגד לכל הצעה אבל ממשיך להתנהג בצורה שפוגעת בו או באחרים. דוגמא לכך יכולה להיות אדם שצועק ללא הפסקה או אדם שההגיינה שלו פוגעת בדיירי הבית האחרים. במקרים כאלו לפעמים אין ברירה ואתם יכולים להיות נוקשים ולהתנות להם תנאים. לדוגמא, אם הוא לא יסכים להבדק אתם יכולים להפסיק להקציב לו כסף לבזבוזים, או שלא תסכימו לביקורים או כל סנקציה שיש לה משמעות עבור אותו אדם. כמובן שהעמדת דרישות ותנאים היא קשה עבור כל הצדדים, אך כך גם התמודדות עם אדם סובל שמסרב לטפל בעצמו.

דרך פעולה אפשרית נוספת היא להציע לבן המשפחה להגיע איתכם להתייעצות כאשר הוא רק צריך להיות נוכח בפגישה ולא מוכרח לדבר. בדרך זו המפגש עם פסיכיאטר יכול להיות פחות מאיים. כמובן שיש מקום לתיאום מראש עם הפסיכיאטר כך שכאשר תגיע הפגישה הפסיכיאטר יוכל לנסות לערב את האדם הסובל ובעצם לבדוק אותו, או שאתם תתארו את זווית הראיה שלכם על החיים עם אותו אדם.

דרך שלישית היא הזמנת פסיכיאטר לביקור בית. ביקורי בית הם לרוב ביקורים פרטיים ולכן עולים כסף אך מאפשרים מפגשים ראשוניים עם פסיכיאטר בסביבה המוכרת, כך שהאדם לא ירגיש כל כך מאויים מהסיטואציה.

דרך רביעית והיא הפחות מומלצת, אפשרית במצבים שיש מסוכנות מיידית של האדם לעצמו או לסובבים אותו. במקרים כאלו, אם האדם מסרב להבדק אצל פסיכיאטר, והוא מהווה באמת סיכון כזה, איש מקצוע ניטרלי ולא קרוב משפחה (כמו רופא משפחה, פסיכולוג, או עובד סוציאלי) יכולים להתרשם ממצבו של האדם, ולפנות לפסיכיאטר המחוזי על מנת לבקש הוראת בדיקה. אם הפסיכיאטר המחוזי אכן יתרשם שיש עילה לבדיקה (על פי קריטריונים חוקיים מסויימים), הוא יכול להורות על בדיקה. כמובן שאנו הפסיכיאטרים מעדיפים ששום דבר לא יתבצע בכפייה, אולם לפעמים אין ברירה.

לפעמים אחת ההתערבויות הללו מסייעות להביא את האדם לטיפול. לפעמים אף התערבות לא מסייעת ואותו אדם ממשיך לסרב לקבל עזרה. במקרים כאלו אין לצערנו באמת מה לעשות. בכל מקרה רצוי שאדם יגיע מרצונו לקבל עזרה. הנקודה החשובה היא שיש פעמים שבהם צריך לדרבן את האדם להגיע לפגישה ראשונה ולאחר מכן (עם או בלי חשיבה נוספת) האדם יהיה יותר פתוח לרעיון של קבלת עזרה וטיפול. הלוואי.

ד"ר ירדן לוינסקי הוא פסיכיאטר מומחה, מנהל את מרכז רזולוציה לישומים פסיכולוגים מתקדמים. לפרטים נוספים או קביעת פגישה אפשר לשלוח דואר אל info@resolution.co.il או להתקשר עכשיו 03-6919961

לקבלת עדכונים אפשר להרשם לרשימת התפוצה או לעקוב אחריי בטוויטר.

קבלו עדכונים במייל

מחשבות של אחרים

עינב חדד: הפסקתי את הויפאקס 75 XR לפני 5 ימים לאחר הרבה שנים שלקחתי את הכדור וגם הרופא אמר לי להפסיק בבת אחת זה לא מסוכן?

s.p: אחד הדברים שאני ממש מוטרדת מהם בנוגע להפרעת קשב, זה שנוירולוגים ופסיכיאטרים (שהם רופאים!) לא מפנים לבדיקות דם...

פלונית: יש לי גיסה שנכנסה לדיכאון לאחר הלידה של הבת שלה ובייחוד לאחר שקיבלה איבחון על כך שהיא על הרצף האוטיסטי (הבת). ...

יעקוביאן חנוך: אני סובל שנים מכאבים כרוניים קשים בפלג גוף תחתון במיוחד ברגליים יש פריצות דיסק נירולג קבע פגיע עיצבית קשה...

יעל: שלום רציתי לדעת האם וולבוטרין גורם להשמנה? התחלתי לקחת לפני שבועיים, מיד שיפור במצב רוח, שיחסית יותר טוב, אך...

אני: מערכת החינוך בעיקר מתעלמת מהפרעת קשב, אלא אם במקרה דרך הביטוי שלה היא קושי במקצועות רבי מלל. ע"ע "לקות ללמידה"...

גראס: יש אנשים עם נטיה לפתח פסיכוזה, ברגע שישתמשו בגראס זה יעורר את הנטיה, מקרוב ראיתי את הקשר הישיר בין עישון גראס...

יצחק ויסברג: שלוםוברכה אני חושב שהקושי האמיתי שלי זה הפרעת קשב והפסיכולוג והפסיכטאר אומרים שזה אובססייה וא סי די מה אתה...

תגובות

78 תגובות לרשימה ”איך מביאים אדם שצריך טיפול אל הפסיכיאטר?“, בסדר כרונולוגי. ניתן להוסיף תגובות בהמשך העמוד.

  1. מאת אד:

    שלום רב,
    אני מבקשת דעתך בנושא הבא.
    יש לנו בן שהובחנו אצלו מחלות דהלוזיה ומניה-דפרסיה.
    הוא מטופל בשנה אחרונה ע"י פסיכיאטר ופסיכולוג. הבן בהשכלתו מהנדס. לפני 4 שנים התגרש והתפטר מעבודתו. לאחר שנשאר בלי גרוש התחיל לעבוד כשומר.
    בשנה אחרונה הסכים לטיפול והתחיל לעבוד כמורה. הוא בקושי מתפקד יושן רוב הזמן. אומר לנו עכשיו שמקצוע זה לא מתאים לו. אין לו רצון להתפרנס ואומר כל הזמן שהוא בדיכאון.
    אנחנו מכלכלים אותו.
    השאלה אם להמשיך לפרנס אותו או להשאיר אותו בלי אמצעים על מנת להרגיש שלא יכול לספק לשלושת ילדיו מינימום דברים ברגעים של הסדרי ריאה.
    תודה רבה

  2. מאת סופי:

    שלום רב
    יש לי בת 13שלא מעונינת ללכת כלל לבית הספר עוד לפני שנה היתה הולכת לעיתים קרובת השנה לא הייתה בבית הספר חמישה חודשים לא מעונינת ללכת לשום איש מקצוע הבית ספר רואה אותה בסיכון איך יוכל להתיעץ .

  3. מאת ירדן לוינסקי:

    @אד, אנשים פונים לעזרה בדרך כלל כשרע להם. כשטוב להם, או סביר להם הם נוטים להמשיך באותו מסלול. כך שאני מציע לשבת בצורה מסודרת עם איש טיפול ולהתייעץ מהן הדרכים המתאימות עבורכם להתמודד עם הבן שלכם.

    @סופי, היא בת 13, מציע שאתם ההורים תלכו קודם כל להתייעץ עם איש מקצוע איך לסייע לבת שלכם.

  4. מאת אנונימית:

    אמא שלי כבר שנים בדיכאון מתמשך לאורך כל השנים המילה טיפול או הפניה כלשהי לגורם מטפל גרם לבלגן גדול ונתק מוחלט בשנה האחרונה הכל מתדרדר בפרט בחודש האחרון סיפורים כמו אנשים עוקבים אחרי מחממים לי את בבית שורפים לי את הראש והגרוע מכל שהאשמות הם כלפי המשפחה (שאנחנו עוקבים אחריה והורסים לה את החיים)העא פוטרה מהעבודה בערך לפני חודשיים בגלל התנהגות שלדעתה היא פוטרה כי מישהיא התנקלה לה בכוונה הבית מבולגן והיא פוגעת בעצמה פיזית בטענה שזה בעבודות הבית (שיפוצים ללא כלים) ובימים האחרונים הפלאפון כבוי מה שמדיר שינה מעיניי ניסיתי כל אופציה אפשרית כולל האופציות המצויינות למעלה אשמח לעזרה מקצועית

  5. מאת אנונימי:

    אנונימית, אנחנו חווים בדיוק אותו דבר אחד לאחד עם אמא שלי. אחרי שניסינו הכל, אנחנו כרגע מחפשים עוד משפחות שמתמודדות עם מציאות דומה לשלנו. יותר מאשמח לשמוע ממך איך אתם מתמודדים ומה הצעדים שאתם נוקטים כדי לסייע לאמא שלך. אשמח אם תצרי איתי קשר. aaddgroup@gmail.com.

  6. מאת רעות.:

    היי יש לנו שכנה שכנראה ששמו לה סם במשקה והיא טופלה במחלקה סגורה, הבעיה היא שמאז ששוחררה היא הפסיקה לקחת את הכדורים וטוענת שהיא בסדר אבל אנחנו סובלים ממנה כי היא שומעת מ7 בבוקר עד 9 בלילה ווליום בקולי קולות וזה אחרי שהמשטרה באה ומבקשת להנמיך, היא מתפרצת לנו לבית , היא טוענת שאנחנו מחביאים לה את החבר והכלב בקיצר כל השכונה סובלת. היא עצמה לא מבינה שהיא בבעיה המשפחה שלה התייאשה כי אף אחד מהגורמים לא עושה כלום והיא לא רוצה לעזור לעצמה כי מבחינתה היא בסדר ואנחנו הבעיה. אשמח לייעוץ בנושא.

  7. מאת אני:

    לדעתי כיוון שאדם שנמצא בהתקף פסיכוטי חלק מן המחלה הינו למעשה תפישת מציאות אחרת ואמונה כי המציאות שרואה זו המציאות המתרחשת לדעתי אין מנוס מלתת למשפחה לתאר לפסיכיאטר את המצב ולתת לו כדור בלי שמרגיש.

    ברגע שיתחיל לתפוש את המציאות כפי שהיא יבין שזו מציאות מדומה ויסכים לקבל טיפול.

    בעיה נוספת הינה תפישת מחלות הנפש בציבור ובקרב המשפחה כדבר שהוא מחוץ לתחום וכדבר מגונה שיש להתבייש בו,
    יותר פתיחות לנושא תחום הנפש היתה מונעת הרבה מאוד סבל.

    כשהולכים צעד קדימה ושניים אחורה אם לקבוע פגישה עם פסיכיאטר וכשמתייחסים לכך כסוף העולם זה מקרין גם על החולה, …

  8. מאת קטי:

    ביתי בת 19 וחצי סובלת מכמה דברים בו זמנית, חרדות, רזון, חוסר מוטיבציה, מרבה לצעוק, חדר מבולגן נראה כמו מחסן, ועוד ועוד, היא מסרבת ללכת לטיפול למרות שאני מנסה לשכנע אותה ומסבירה לה למה כדאי, אני חוששת לעתידה, לא רואה איך היא תוכל להסתדר בעולם שלנו, יש לציין שיצאה מהצבא אחרי 4 חודשים בלבד על סעיף נפשי. מה אני יכולה לעשות כדי כן לגרום לה ללכת לטיפול???

  9. מאת אני:

    את צריכה ללכת לפסיכיאטר ולספר לו על מה שקורה, הוא ירשום כדורים ובעורמה תני לה אותם.

    זה עצוב מאוד שתפישת הפסיכיאטר ככ שלילית שזה שקול כנגד סבל עצום ככ.

    לא ברור לי איך היא השתחררה על סעיף נפשי ולא קיבלה טיפול.

  10. מאת אנונימי:

    היי אבא של מאז התפרצות קורונה מואד חרד ממנה. שבוע מתחילת ההסגר כל יום או יומיים מתקשר ומתלונן על בעיות רפואיות. אפילו הזמין המבולנס כ 3 פעמיים. במיון לא מצאו שום דבר שלא היה לפני קורונה ואף לא החמרה של שום דבר. אתמול הוא ביקש לדבר בארבע עיניים וסיפר "רופאים הדביקו אותי בוירס כלשהו" והוא חושב שרוצים לפגוע בו, בי ובאמא. הסברתי לא שזה לא הגיוני ושהוא צריך לפנות לפסכיאטר. נכון להיום הוא לא סירב ואמור מחר לפנות אליו. אני כבר 3 חודשים נטול שינה נורמלית ולא יכול לעבוד בצורה רגילה כי אני דואג לו ולאמא. מה עלי לעשות אם הוא לא ילך לפסכיאטר? אבא בן 74

  11. מאת ירדן לוינסקי:

    @אנונימי, הייתי מערב את רופא המשפחה שלו. צריך לבדוק אם זו אכן חרדה או משהו אחר. גם אתה צריך לקבל תמיכה נפשית.

  12. מאת ב:

    הבת שלי מתגוררת בת"א, לבד, כרגע עד כמה שידוע לי יש לה בן זוג, אבל לא יודעת אם המצב עדיין כזה. היא משכילה, אחרי שלמדה הרבה מאוד שנים, פי שניים מהמקובל והיא כעת עובדת, בעבודה שאביה סידר לה. רק התחילה בעבודה זו כך שאנחנו לא יודעים אם תתמיד. היא לא מסודרת, כל החדר שלה נראה לא מסודר, היא אמנם מנסה לשמור על הסדר אבל כעת המצב הוא לאחרונה שהיא ניתקה איתנו קשר. היא ברוגז אם הרבה אנשים, אחיה, הוריה, דודתה ודודים שלה. חברות שהיא ניתקה איתן את הקשר. לאחרונה חזרנו להתייעץ עם פסיכולוג כי התקפות הזעם שלה, והכעסים שלה, לא מאפשרים קשר איתה. אני אימה ניסיתי לדבר עם חברה היחידה שיש לה והיא נשואה עם שני ילדים, להגיד לה שהיא תנסה להמליץ לבתי לגשת לטיפול, דבר שהוא ממש לא נראה שתסכים לכך. בעבר ניסיתי כמה פעמים להציע לה אבל היא דוחה את זה מכל וכל. אמנם היא לא מזמן סיימה את התואר שלה, אבל היא הספיקה לעזוב שני מקומות. המקום האחרון היא התקווה שלי שהיא תיקלט, אבל היות והיא רגישה מאוד, כפי שגם היא ציינה אבל אי אפשר לדעת אם גם היום היא תודה שכך היא אמרה. כמה פעמים היא אמרה דברים והיא מתכחשת להם. אז אי אפשר לדעת אצלה אם גם היום היא חושבת כך. היא לא מצליחה לחסוך והכל מבזבזת בעיקר על ביגוד, בילוי בפאבים, שתיה חריפה. אני מאוד חוששת למצבה כי היא מאוד בודדה. איך אפשר לעזור לה? אנחנו ניגשים לטיפול אצל פסיכולוג כדי לקבל כלים להתמודד עם המצב. תודה על העזרה.

  13. מאת ירדן לוינסקי:

    @ב, מה שאתם עושים זה נכון. לשבת עם איש מקצוע בצורה מסודרת, ולחשוב ביחד איך עוזרים לביתך.

  14. מאת אנונמית:

    אמא שלי לאחרונה החלה לסבול מפחדים. היא חושבת שיש מישהו שרודף אחריה ומאזין לשיחות שלה והיא חושבת שהוא מחובר לכל הסביבה שלה ומאיים לפגוע בה. ניסיתי להסביר לה ולהוכיח לה שלא קורה כלום אבל היו לה ימים שהיא פחדה לצאת מהבית והיא גם פחות משתמשת בטלפון מהפחד שמישהו מאזין לה.
    זאת תופעה שבחיים לא הייתה אצל אמא שלי ואני מאוד דואגת לה. אני גם לא יודעת איך להציע לה מפגש אצל פסיכיאטר כי היא תסרב בוודאות. מה עליי לעשות ? אני מפחדת שהמצב יחמיר…

  15. מאת ירדן לוינסקי:

    @אנונימית, במידה וכל הדברים הללו לא קרוב בעבר, מציע בשלב הראשון לפנות לרופא משפחה ולעשות בירור גופני כולל הדמיה של המוח.

  16. מאת נעמה:

    אמא שלי אישה בגיל 50+,עובדת בעסק עצמאי שעושה הרבה רעש בכל שעות היום והלילה,היא לא מקבלת ביקורת ובקשות וגם לא מהילדים,שכנים, משטרה נראה בכללי שהיא מנותקת מאורחיים נורמלי,לא מתקשרת טוב,צועקת,לא שלווה לרגע אחד.
    האם יש דרך רפואית להשפיע עליה?היא מסבה נזק רב לסביבתה(ילדים חרדתיים וכו..)
    חשוב לציין שסביבתה רואה אותה כמשוגעת והיא לא רואה שום בעיה אלא להפך מרגישה יותר מכולם.
    אודה לתשובתך

  17. מאת אנונימית:

    שלום,
    אבא של בעלי (בן 62) סובל כבר שנים מחרדות, בעיות שינה, התקפי זעם יומיומיים ותפיסה עצמית נמוכה (חייב כל הזמן לקבל חיזוקים חיוביים מהסביבה). בתקופה האחרונה מצבו הנפשי החמיר והוא נראה מאוד לא יציב. העניין הוא שהוא תולה את האשמה לכל הבעיות שלו באשתו, וכל הזמן מאיים להתגרש אם לא תשנה את דרכיה (כבר שנים שהנישואים שלהם לא טובים אך ברור שהיא לא הבעיה לבעיות הנפשיות שלו). בעלי הצליח לגרום לו לבוא איתו לפסיכיאטר, אך הוא סירב לטיפול תרופתי בטענה שכדורי הרגעה גורמים להשמנה ואין אונות.
    מה ניתן לעשות במצב כזה?
    כל המשפחה מודאגת וסובלת ממצבו, וכמובן שהוא הסובל העיקרי, אך הוא לא מוכן להכיר בכך שהוא צריך טיפול.
    תודה רבה!

  18. מאת אנונימית:

    היי
    הבן זוג שלי איבד את עצמו
    אנחנו מכירים כמעט שנה ואף פעם לא חשבתי שזה יקרה לו…
    התחיל לדבר שטויות עכשיו הוא במחלקה סגורה הוא חושב שהוא במילואים ומספר מלא סיפור שלא קשורים!
    איך אני בתור בת זוגתו יכולה לעזור לו??

  19. מאת ירדן לוינסקי:

    @אנונימית, את רק יכולה להיות שם בשבילו. לוות אותו, להקשיב, לנסות לסייע, לדאוג שיקבל טיפול. בהצלחה

  20. מאת אנונימית:

    לאנונימית:
    יום חמישי, 11 במרץ 2021 בשעה 9:11
    גם אני באותו מצב.. לבעלי יש את רוב הסממנים של מצב דיכאוני. חייב כל הזמן חיזוקים ממני ומהסביבה והמצב מחמיר משנה לשנה, אך הוא לא מוכן להכיר בכך, כי רוצה להוכיח לכולם שהוא פרפקציוניסט. הוא מאשים אותי בכל, מתעלל בי מילולית ומילה לא במקום, גורמת למריבה ועם כל מריבה הוא מאיים להתגרש. כשאני אומרת לו שהוא זקוק לטיפול, הוא לא רוצה לשמוע ואומר שאני חולה נפש. אני אוהבת אותו ויודעת שאם יטפל בעצמו, זה ירפא אותו ואת הזוגיות שלנו, אך לא יודעת איך לגרום לו ללכת לאבחון ואם צריך גם לטיפול.

  21. מאת אנונימי:

    אחותי לפני ארבע שנים נכנסה לדיכאון שבעקבות דיכאון זה, אינה רוצה להתקלח, מתלבשת מוזנח, מסתובבת כל היום ברחובות ומדברת לעצמה. ניסינו בכל דרך אפשרית לעזור לה, אך היא מסרבת להיות עם המשפחה בקשר ואינה מוכנה לקבל שום עזרה או טיפול. היחיד שהיא בקשר איתו הוא הבן שלה וגם הוא לא מצליח לעשות דבר. פנינו לעובדת סוציאלית וזו אינה מוכנה לעזור או לסייע בנושא ואף מסרבת לעזור.
    מה עושים?

  22. מאת קרן:

    בני בן 18.5 מנותק חברתית כל מי שהיה חבר שחו כבר חא חבר איתו הוא נמצא המון לבד ואין חו חבר לבלות או סתם לדבר ובגלל זה הוא עצבני בוכה המון צורח ומקלל בבית שונא את כולם ולעיתים מרוב עצבים שובר חפצים אנחנו מנסים לדוחח איתו ולהפגין את האהבה שלנו והנתינה שלנו עבורו אהל הוא חא רוא את זה הוא מגיב בצורה מפחידה שאנחנו ממש נחרדים מימנה הוא יכול לתת לעצמו מכות לשכב על הריצפה ולבכות שהוא רוצה חבר שהוא רוצה להלות עם מי שהיה פעם חבר איתו הוא מסתכל על החברים שהיו לו באינסטגרם ובפייסבוק ורןאה שהם מכייפים ומבלים וזה מוציא אותו מהדעת. כמובן שהוא חא מוכן לישמוע על קבל עזרה והכוונה מאיש מקצוע . הוא תולה אצ כל התקוות שלו בצבא ששם אולי יהיו לו חברים ובגלל זה בחר ללכת ליחידה קרבית. אנחנו ההורים ואף האחות הגדולה שלו ממש סקפטים אם הוא ישרוד בצבא לאור העובדה שהוא ממש מאבד פרופורציות בעת שהו כעוס או מתוסכל.

  23. מאת חני:

    שלום. יש לי בת בת 35 לפני 5 שנים הייתה גרה בתל אביב עם חבר עמדו להתחתן זה לא קרה, התמוטטה נפשית כל הביטחון ירד לאפס, ילדה מצטיינת בעל תחום עם השכלה גבוהה מאוד, בעלת 2 תארים, 4 שנים מנסה לעבור את מבחן לשכה מגיע המועד היא לא הולכת, והיא יודעת את כל החומר בעל פה, בהית היא צועקת מנסה לחנך את כולם, החיים קשים מאוד איתה בבית, חא אוהבת אנשים מסתגרת, יש לה מה לומר על כולם למי פונים?

  24. מאת אנונימית:

    שלום רב, אשמח להתייעצות.
    אמא שלי בת 74, אלמנה שסובלת המון שנים מדיכאון ובנוסף מבעיית אגרנות ברמה מאוד מאוד קשה. לא מסוגלת לטפל בעצמה. לא יודעת לשמור על היגיינה בסיסית, מסתובבת עם ריח חריף ומסריח מאוד כי לא מתקלחת. בכלל לא מודעת לעצמה. גרה לבד, הבית שלה במצב קשה. אנחנו כל הזמן הולכים אליה לנקות ולזרוק זבל שהיא אוספת מהרחוב. לא מוכנה לטפל בעצמה. גם לא לראות רופא משפחה. גם המצב הבריאותי שלה לא טוב אך היא כן מתפקדת. יוצאת כל בוקר מהבית, מסתובבת ברחובות ויודבת עם חברה שלה כל היום בבית קפה. ניסינו לפנות לכל גורם, מהרווחה בעיר מגוריה ועד הפסיכיאטר המחוזי. אף אחד לא מוכן לעזור לנו. מה עושים? ברור לנו שהיא לא יכולה להמשיך לגור לבד. בעל הדירה שלה כל חודש מאיים להוציא אותה מהבית. היא כבר נפלה בבית מרוב ערימות הזבל ואנחנו מיואשים ואובדי עצות

  25. מאת סיגל:

    הבן של השכנה שלי בן25
    מזה 7 חודשים הוא מתלונן שעשו לו כישוף
    רזה מעל 10 קילו לא יוצא מהבית
    ראה פסיכיאטר המליץ על רספרידל הוא סירב לקחת בטענה שהוא לא חולה נפש , אחרי מס ימים הלכו לפסיכאטר נוסף שנתן רבע כדור ״דיפרקסה״ שותה כבר יומיים אין שום שיפור לדעת הבחור זה רק כישוף !!!
    הוא מדבר עינייני ומתנסח בבירור אך מנגד מחפש מכשפים שיסירו לו את הכישוף
    לאחרונה הוא בוכה ונכנס לבכי קשה שהכישוף פגע לו גם בבריאות והוא לא מצליח לנשום
    יש לעיתים התפרצות זעם בטענה שהאמא לא עוזרת לו לצאת מזה
    האם אפשר לאבחן עפ״י ההסבר מה ניתן לעשות ומה ההבחנה האם כמעט משתכנעת שמדובר בכישוף

  26. מאת אורה:

    הבת שלי אקדמאית בת 30,
    מזה כ 3 שנים, במצב משברי .
    אינה עובדת, אינה בקשר עם חברים או משפחה פרט להורים, יש לה מחשבות שווא, היא מחליטה החלטות לא הגיוניות ואז מוצאת "הצדקות" לכך.
    יש לה לפעמים מחשבות לא הגיוניות אך היא מתעקשת כך שאי אפשר לשכנע אותה. היא צברה חובות רבים מאד.
    רוב הזמן היא נראית נורמלית לגמרי. לאחרונה במאמצים רבים הצלחנו לשכנע אותה לפגישות עם פסיכולוג, הפסיכולוג אמר לנו שעליה להעזר בפסיכיאטר אך אינה מוכנה לשמוע על כך. היא מאבדת סבלנות כי אין לה תעסוקה או תחומי עניין ועוברת מקומות מגורים..
    איך ניתן להביא אותה לפסיכיאטר?
    האם רופא משפחה יכול להפנות לסריקת מוח כדי לראות איפה יש בעיה?
    איך ניתן לטפל בעניין החובות שנוצרו עקב מצבה?

  27. מאת משה:

    יש לי אח שסובל לכאורה מתסמונת מינכאוזן באמצעות שליח. יש לו דלוזיות של "מטפל" והוא ניסה להביא בן משפחה לאשפוז כפוי שלא לצורך. הוא שוטר בדימוס ולכן המשטרה מסרבת לעזור? מה אפשר לעשות?

  28. מאת פלונית:

    יש לי גיסה שנכנסה לדיכאון לאחר הלידה של הבת שלה ובייחוד לאחר שקיבלה איבחון על כך שהיא על הרצף האוטיסטי (הבת).
    הדבר הזה לא טופל ונמשך כבר ארבע שנים ונהיה יותר גרוע עם הזמן, וכעת אנו חוששים שהילדה תיפגע נפשית או פיזית כתוצאה ממצבי הרוח המשתנים שלה ועל כך שאינה מוכנה לקבל טיפול. הזוגיות שלה ושל אחי נהרסה כתוצאה מהדיכאון שלה (ולצערי הגיסה מאשימה בכך את הילדה) וטוענת שמצבה ישתפר רק לאחר שמצבה ההתפתחותי של הילדה ישתפר. נכון להיום הגיסה אינה מוכנה לשנות את הסיטואציה, לשפר אותה או לפחות להרחיק את עצמה ומתעקשת להישאר בבית אף על פי החשש שהילדה תיפגע ואיננו יודעים למי לפנות ומה לעשות בשלב הזה.

    אשמח לעזרתכם.

הוספת תגובה






דוקטור, למה לא ענית? כדי להבין איך אני עונה לשאלות קראו את מדיניות התשובות שלי.

על מנת להגן על אתר זה מפני ספאם, שפה בוטה, התקפות אישיות או מסעות צלב, הפעלתי את אפשרות מודרציית התגובות באתר. כדי להבין איך אני עונה לשאלות קראו את מדיניות התשובות שלי.
אפרסם את תגובתך מייד לאחר שאוודא שאין שם שום דבר שמסוכן לבריאות.