פוסט אורח: מה קורה לזוגיות אחרי לידה

רשימת אורח מאת הללי ווגמן-רולניק

הכרתם. התאהבתם. ובשלב מסויים התחלתם לדמיין שיום אחד יהיו לכם ילדים משותפים. שהם יהיו מימוש של הקשר והאהבה שלכם והחלום של זוגיות ומשפחה יצא פועל.

באותו שלב, קרוב לוודאי לא תארתם לעצמכם שאתם נכנסים לפרוייקט מורכב שכזה

פרוייקט שבו פתאום מלעשות ביחד ואחד בשביל השני יש רשימות של מטלות. פרוייקט בו נכנסים מושגים כמו הוא "עוזר לי" או "לא עוזר לי". פרוייקט שבו הזוגיות הרומנטית הופכת לכם מיום ליום לרשימה של פונקציות. לזה נוסיף את ההורמונים והגוף המשתנה, החשק המיני הנשי שלא בשיאו, אינספור ההחלטות ההוריות שאתם צריכים לקבל וכמובן העייפות הקשה מנשוא. בקיצור, יש מצב טוב שאתם שואלים את עצמכם: איך אף אחד לא סיפר לנו על כל זה?!

אז מה קורה לכל אחד מכם בתקופה ההריון ולאחר הלידה?

את – עברת 9 חודשי הריון, תופעות לוואי, בדיקות ועוד בדיקות, צירים, לחיצות…ולבסוף ילדת. הבאת חיים לעולם. אין דבר מופלא מזה.

ועכשיו, את מתמודדת עם טיפול בתינוק, בבית, מנסה לטפל בין לבין גם בעצמך, ולא לשכוח כמובן גם את בן הזוג. את נהנת מהתינוק, מכך שהפכתם למשפחה. אבל את גם מאוד זקוקה לקבל הכרה והערכה על כל הדרך הארוכה שעשית, את זקוקה למישהו שיראה לך כמה את אמיצה וגיבורה אבל שגם ידע להגיד לך שזה בסדר שקשה, שמותר להתלונן ואת לא צריכה "לחזור לעצמך"

ואתה- ליווית את כל התהליך של ההריון והלידה מהצד. בלי ממש להיות מסוגל לשלוט על הדברים. אתה מרגיש את כובד האחריות של לדאוג למשפחה ולפרנס. אתה רוצה ליצור קשר עם התינוק ולהתקרב מחדש לאישתך, אבל לפעמים מרגיש מיותר או לא מספיק מבין. אתה גם שמח אבל גם מאוד מבולבל ורוצה להרגיש שיש לצידך מישהי חזקה שתדע איך מתפעלים את כל העניין הזה שנקרא תינוק. ויחד עם זאת, לא תנהל אותך.

ובתוך כל המצב הזה אתם גם צריכים לתפקד כזוג וכהורים.

מה קורה לחלוקת התפקידים בינכם?

נולד תינוק שהוא של שניכם, לכאורה אתם שותפים פה. בפועל, לא פעם, תרגישו שאין ממש שיוויוניות בכל הסיפור, לפחות לא כמו שדמיינתם.

גם אם תמיד תפסת את עצמך כפמיניסטית ואתה תפסת את עצמך כ"גבר החדש" אחרי הלידה הדפוסים משתנים ואתם מוצאים את עצמכם בחלוקת תפקידים "של פעם".

את מרגישה שהחיים שלך הוסטו באופן דרסטי ממסלולם בעוד בן זוגך ממשיך "כרגיל". יכול להיות שלהתמסר לאמהות מבחינתך זו חוויה ממלאת ומספקת אך בו בזמן את עשויה להרגיש את המועקה שמתחלקת במורד הגרון, התסכול והכעס על מה שהוא עשה או לא עשה ועל החיים שלך שנעצרו.

אתה לעומת זאת, שמשקיע עכשיו את כל כולך בלפרנס את המשפחה ובמקביל להיות אבא טוב ובנזוג אוהב, ב"משמרת השניה" שלך, מגלה שאשתך לא תמיד רואה את המאמצים שאתה משקיע. כך שכשאתה מגיע הביתה אתה מקבל רשימת מטלות במקרה הטוב או נזיפות וטענות במקרה הרע.

בסוף היום, כל אחד מרגיש שנופל עליו רוב העול ושבן או בת הזוג לא מפרגנים ולא עוזרים.  השנה הראשונה זו תקופה שבה ההתחשבנות בשיאה. אני קמתי אתמול, הלילה זה תורך…למה לא קנית חיתולים? ואיך באת כל כך מאוחר?! אתה יודע שבשבע היא כבר במיטה…

במקביל לכך, בשבועות ובחודשים הראשונים אחרי הלידה, רב האמהות חוות מצב נפשי מיוחד, הגורם להן להיות מרוכזות באימהות בסיפוק צרכיו של התינוק. ויניקוט כינה זאת תקופת עיסוק אימהי ראשוני (primary maternal preoccupation). כחלק מכך עולה קושי לראות את בן הזוג בפריזמה הרגילה והוא לרב נמדד בעיקר לפי רמת תפקודו כאב. הבעל, החבר והאהוב כבר "לא מעניינים" כמו הסוגיה האם הצליח להרגיע אותו כשהוא בכה והאם ידע לקנות את המידה הנכונה של החיתולים.

מזווית הראיה הגברית חל שינוי בכיוון ההפוך – גברים רבים מצפים שהאישה"תחזור לעצמה" ולבת זוג שהיא הייתה לפני הלידה. לפעמים יש תסכול ואפילו קנאה מכך שמישהו או מישהי אחרת תפסו את מקומם והתינוק דוחק אותם הצידה. לעיתים יש געגוע לתקופה שהייתה להם "בלעדיות" בקשר עם בת הזוג.

אז מה חשוב לדעת ואיך לעזור לעצמכם?

אני לא אספר לכם על כמה חשובה התקשורת בינכם, זמן האיכות וההשקעה בזוגיות. את זה כבר שמעתם מספיק

אני כן אספר לכם שאתם קרוב לוודאי נורמליים. שחילוקי דעות ומריבות הם "חלק מהחבילה". ושהרבה פעמים מרגישים בשיפור שמתרחש דווקא כתוצאה משינוי בעמדה הפנימית של אחד מבני הזוג, לאו דווקא של שניהם. אנחנו לא יכולים לשלוט בצד השני אבל כן לקחת אחריות על עצמנו. איזשהי התכווננות אחרת ולו הקטנה ביותר, משפיעה על האווירה הכללית והיחסים הזוגיים.

ותזכרו שמדובר בשינוי שהוא זמני, הזוגיות שלכם אמנם לא תחזור להיות בדיוק כמו שהייתה אבל אתם תמצאו את האיזון מחדש ותהנו מכך שהפכתם מזוג ל"משפחה של ממש".

—————————

לרשימה הקודמת בסדרה: על חזרה לעבודה לאחר לידה.

הללי ווגמן רולניק, פסיכולוגית במרכז רזולוציה, ‎עוסקת בייעוץ תמיכה והדרכה בתחומי פריון, הריון והורות. בעלת תואר שני בפסיכולוגיה קלינית-חינוכית, אמא לשלושה, ביניהם זוג תאומים

ד"ר ירדן לוינסקי הוא פסיכיאטר מומחה, מנהל את מרכז רזולוציה לישומים פסיכולוגים מתקדמים. לפרטים נוספים או קביעת פגישה אפשר לשלוח דואר אל info@resolution.co.il או להתקשר עכשיו 03-6919961

לקבלת עדכונים אפשר להרשם לרשימת התפוצה או לעקוב אחריי בטוויטר.

קבלו עדכונים במייל

מחשבות של אחרים

חנן כהן: שמעתי באיזה מקום רעיון. הוא החליף כל meeting ב review. לא "נפגשים" אלא בודקים ביחד משהו שמישהו...

מה זה משנה: נראה לי שיש אנשים עם נטיה יותר לשלוות נפש באופן מולד. זה קשור אפילו סליחה על הגזענות למוצא לפעמים. אני...

גיא: "עוד לא לקחת ריטלין ולא הלכת לטיפול. אבל פתאום זה מכה בך בפנים. כל אותם כשלונות שלא ידעת מאיפה הם הגיעו....

ירדן לוינסקי: @לאה, אם את עושה זאת בליווי של פסיכיאטר, אז מתפקידו ללוות אותך גם בהסבר על הסינויים והסיכונים

ירדן לוינסקי: @גלית, אני חושב שאם כולם מתנגדים, כדאי להבין מדוע ההתנגדות…

גלית: חבר שלי רוצה להוריד את התרופות הפסיכאטריות איך אפשר לעשות זאת אין לו תמיכה מהמשפחה ולא מהרופא המטפלת מה עושים?

לאה: אני מורידה מינון בלווי של פסיכיאטר של ליקרביום וחשוב לי לדעת מה יכול להיות התופעות לוואי של הירידה במימנון?

אתי: שלום רב , כשבועיים אני לוקחת את הסרנדה 50 קודם לקחתי סיפרלקס אחרי פגישה עם פסיכיאטרית החלטתי להחליף הציפרלקס...

תגובות

תגובה אחת לרשימה ”פוסט אורח: מה קורה לזוגיות אחרי לידה“, בסדר כרונולוגי. ניתן להוסיף תגובות בהמשך העמוד.

  1. מאת אני:

    אכן. התסכול והזעם על כך שבעלי לא עזר לי בבית הטריף אותי מאוד משך השנים הראשונות של גידול ילדיי. אמנם הוא קרע את עצמו בחוץ אך כשאת צריכה שיזרוק את הזבל כשאת חולה את שוכחת עובדה זו מהר מאוד…הגענו למצב שבכל הזדמנות אמרתי שאין לי עזרה וזה הגיע למצב שבעלי לא רצה עוד ילד רק כדי שלא ישמע שוב את המילים שהוא לא עוזר לי …למרות שכבר התרגלתי להסתדר לבד..אכן. מגדלים אותנו לחברה כאילו שוויונית אבל בתכלס התפקיד של גידול הילדים אכן נופל עלינו הנשים בעיקר בסופו של יום וכל פטפוטי הביצים על פמיניזם רק הרסו לנו הנשים שבמצב הזה אילצו אותנו לתפקד גם בבית וגם בחוץ…

הוספת תגובה






דוקטור, למה לא ענית? כדי להבין איך אני עונה לשאלות קראו את מדיניות התשובות שלי.

על מנת להגן על אתר זה מפני ספאם, שפה בוטה, התקפות אישיות או מסעות צלב, הפעלתי את אפשרות מודרציית התגובות באתר. כדי להבין איך אני עונה לשאלות קראו את מדיניות התשובות שלי.
אפרסם את תגובתך מייד לאחר שאוודא שאין שם שום דבר שמסוכן לבריאות.