איך לעשות פחות

אחת הבעיות שלנו בעולם המודרני, היא הקושי להתמודד עם קצב החיים המהיר והעמוס בלי להרגיש שאנחנו מוצפים ומאבדים את היכולת להתמודד עם שלל המטלות והגירויים שאנחנו נחשפים אליהם.

אבל מי אמר שצריך באמת לעשות את כל הדברים האלו? אולי ההתמודדות הנכונה היא להתנהל בצורה מעט שונה?  

לא צריך
פעמים רבות אנחנו מרגישים מוצפים כי אנחנו צריכים להחליט וצריכים לעשות הרבה מאד דברים. תתחילו לשים לב מתי אתם 'צריכים' לעשות משהו. אם אנחנו מבינים שמחשבות מסוג 'אני צריכה' גורמים לנו לתחושת לחץ, אז אולי נעדיף מחשבות מסוג אחר. מחשבות של 'צריך' גורמות לנו להתבלבל ולהתעסק יותר מדי בדברים שמזמן היינו יכולים לסיים איתם. אם יש לנו 30 דברים שאנחנו צריכים לעשות, אנחנו מתקשים לעשות אפילו דבר אחר. במקום זה, תשתמשו במליון השיטות שיש לתעדף ותתעסקו רק בדבר אחד בכל פעם. במילא מה שבאמת 'צריך' לעשות יגיע לעדיפות גבוהה משאר הדברים שלא באמת 'צריך' לעשות עכשיו. 

גם כדאי לבדוק את החשש שלנו ממה שיקרה אם לא נעשה את מה 'שצריך' לעשות. האם באמת יקרה משהו כל כך גרוע שאנחנו חייבים לעשות את זה עכשיו או שאפשר לעשות את זה מחר, בשבוע הבא, או שלא באמת צריכים לעשות את זה?

תמצאו אנשים שחושבים כמוכם
אם אתם מקיפים את עצמכם באנשים לחוצים ומלחיצים, אנשים שכל הזמן מרגישים שהם "בתחרות" איתכם או עם אחרים, אנשים שמכורים למטלות וביצוע משימות אז סיכוי סביר שגם אתם תישאבו לתוך הסביבה הזו של לחץ ותחרותיות. אם תתחברו לאנשים שפחות מלחצים ופחות תחרותיים (או לפחות לא מתנהגים כל הזמן בצורה הזו), אז יש יותר סיכוי שגם אתם תהיו פחות לחוצים. 

תמצאו אסטרטגיות להפחתת אפשרויות בחירה
כל האנשים שמתעסקים באסטרטגיות עבודה, ניהול זמן וארגון יספר לכם שככל שיש יותר הרגלים, יותר מבנים סגורים תצטרכו לקבל פחות החלטות. אם לדוגמא אם בכל בוקר אתם צרכים להתייעץ עם הילדים בנוגע לארוחת העשר שאתם צריכים לשלוח איתם, אז זה גורם סטרס משמעותי. אבל אם הכנתם טבלה עם הילדים ואתם כבר יודעים איזה אוכל צריך להכין לבית הספר, הרי שאין סיבה להילחץ כי אתם כבר מוכנים.

חלק מצמצום אפשרויות בחירה היא פיתוח הרגלים שמצמצמים את הבחירה. החסרון בכך הוא שהיום הופך להיות פחות גמיש, שימו לב אם אתם מתלבטים בנושא מסויים זמן רב, אבל בסופו של דבר מקבלים את ההחלטה שבדרך כלל הייתם מקבלים. נניח האם לצאת לחופשה בקיץ או לקנות איזה מוצר. אם זה דבר שקורה שוב ושוב, כל שבוע, כל חודש או כל שנה, תקבעו לכם 'נוהל' למצבים כאלו, ופשוט תדלגו על ההתלבטות.

תמצאו כמה תחביבים מרגיעים
יש אנשים שאוהבים לרוץ. יש אנשים שאוהבים לבשל. יש כאלו שאוהבים לקרוא ספרים. תנסו להקדיש כל שבוע קצת זמן – קבוע – להרגלים שיש להם אפקט שמוציא אתכם מהמירוץ של החיים. אולי תעשו את זה לבד או אולי בקבוצה? כל הדברים שמוציאים אותנו מהמירוץ עוזרים להאט טיפה את הקצב ולהרגיע.

תבדקו אם אתם חייבים באמת להסכים
לאורך החיים יהיו לכם המן הצעות מפתות במובן הזה שאותו רגע הן ייראו כאילו ממש כדאי לקחת אותן. רוב הזמן אנחנו מופצצים בהצעות כאלו, מ'נותר רק עוד חדר אחד במלון הזה' ועד 'כדאי לך להכנס לפרוייקט הזה כי זה יעשה רושם טוב על הבוס'. אבל אם אתם לוקחים כל הצעה שמציעים לכם אתם עלולים לאבד את היכולת להסתכל על התמונה הכללית.

כולנו חייבים להתאמן בלומר 'לא'. בכל מקרה שאנחנו אומרים לא אנחנו סוגרים אופציה אחת, אבל אנחנו מפנים את המוח ומסיימים את ההתלבטות. אנחנו צריכים לאזן בין האופציות שאנחנו מסכימים לקחת על עצמנו, לבין האופציות שאנחנו דוחים. אבל אסור לנו לפחד לדחות אופציות כי אז אנחנו או שנהיה בעומס יתר, או שנהיה תקועים בהתלבטות. 

קחו את אחת ההצעות שפירטתי כאן ותנסו אותה בשבוע הקרוב. אחר כך תחזרו ותבדקו אם יש הצעה שאתם יכולים להציע לשאר הקוראים.

כדאי לבדוק את החשש שלנו ממה שיקרה אם לא נעשה את מה 'שצריך' לעשות.

ד"ר ירדן לוינסקי הוא פסיכיאטר מומחה, מנהל את מרכז רזולוציה לישומים פסיכולוגים מתקדמים. לפרטים נוספים או קביעת פגישה אפשר לשלוח דואר אל info@resolution.co.il או להתקשר עכשיו 03-6919961

לקבלת עדכונים אפשר להרשם לרשימת התפוצה או לעקוב אחריי בטוויטר.

קבלו עדכונים במייל

מחשבות של אחרים

כ.ד.ז: מגיע הרגע שאין ברירה אי אפשר לבד תודה על החיזוק

מזל ר.: נושא מעניין. אני לא יודעת מה הייתי עושה אם הייתי במצב כזה. אבל אני מכירה הרבה מתמודדי נפש שההתמודדות שלהם...

אסתי: האם ניתן ליטול אטנט לבעיות קשב וריכוז כשנוטלים קלונקס, האם יש להפסיק את הקלונקס לפני תודה

סני גורדון בר: מבקשת לדעת עבור בת משפחה בחו"ל האם אפשר לקבל קשר לפסיכיאטר ישראלי או דובר עברית בברלין שיכול לתת טיפול...

אור: המטפל מביא את עצמו לטיפול . את החוויות שלו , את הרגישות, החכמת חיים, הנסיון ועוד, לבינה אין את זה . פשוט אין . ...

טולידו רות: ברצוני להפסיק לקחת מירו 30 ופובוקסיל 50. האם הפסקה הדרגתית כלומר לרדת אחרי שש,בועיים לחצי כדור ולאחר מכן לרבע...

אור: לאור מה שאתה כותב, כמטופלת לשעבר אצל פסיכולוגית מדהימה, וכאחת שמשתמשת בAI ליישומים שונים , אני לא חושבת...

נעמה: אנחנו לא "לפעמים" מכירים את הגוף שלנו טוב יותר מכל אחד אחר - אנחנו תמיד מכירים את הגוף שלנו הכי טוב. וחולים לא...

הוספת תגובה






דוקטור, למה לא ענית? כדי להבין איך אני עונה לשאלות קראו את מדיניות התשובות שלי.

על מנת להגן על אתר זה מפני ספאם, שפה בוטה, התקפות אישיות או מסעות צלב, הפעלתי את אפשרות מודרציית התגובות באתר. כדי להבין איך אני עונה לשאלות קראו את מדיניות התשובות שלי.
אפרסם את תגובתך מייד לאחר שאוודא שאין שם שום דבר שמסוכן לבריאות.