פסיכולוגיה ברשת: האם יש חיים אמיתיים במציאות וירטואלית?

מי שקורא את האתר הזה בוודאי שם לב לתת הכותרת המופיעה מתחת לשם. "מחשבות על נפש, טכנולוגיה וכל הדברים שביניהם". כך שאין פלא שאני מתעניין מאד באפשרויות הטמונות בשילוב של אמנות הפסיכולוגיה והפסיכיאטריה באמצעים טכנולוגים שונים. אני שמח להכריז על הכנס החמישי של האיגוד הישראלי לפסיכולוגיה ברשת תחת הכותרת "האם יש חיים אמיתיים במציאות וירטואלית?", שיערך ב 19 ביוני 2008.

כבר כמה שנים קיים פורום שעוסק בפסיכולוגיה באינטרנט והמשתתפים בו הם מנהלי פורומים בתחומי בריאות הנפש ושאר העוסקים בתחומים הקשורים לכך – חוקרים, משתמשים ומפעילי אתרים. בתקופה האחרונה העוסקים בדבר החליטו לעשות מעשה ולעבור מפורום מקצועי למשהו יותר מאורגן והקימו איגוד רשמי שיעסוק בתחומים אלו, איגוד ישראלי לפסיכולוגיה ברשת – איל"ב. אחת הפעילויות של איגודים כאלו היא כנסים מקצועיים, ולכן הועדה המקצועית של האיגוד – יעקב ברמץ, יאיר עמיחי המבורגר ואנוכי ארגנו לאחרונה כנס גדול, הגדול ביותר בתחומו בארץ בנושא פסיכולוגיה ברשת.

רציתי היום לשתף אתכם ברציונל שעמד מאחרי הארגון של הכנס השנה. רוב הההרצאות והכנסים שעסקו בעבר בנושאים המחברים בין רשת (בעיקר אינטרנט אבל גם סלולר או טלויזיה אינטראקטיבית) עסקו בהבטים השליליים שלה על הצדדים הפסיכולוגים. לכתוב על פדופיליה, הטרדות ומקרי תקיפה וגם על כל מני תופעות ביזאריות שאפשר למצוא באתרי אינטרנט זו הדרך הקלה עבור עיתונאי מתחיל. זו גם הרמה הרגילה של סיקור טלויזיוני על דברים שמתרחשים ברשת. "450 אלף ישראלים בפייסבוק!". "פיתה אותה בצ'אטים וגנב ממנה את הבית!". הכותרות הצהובות הללו מתעלמות משינויים פסיכולוגיים וחברתיים שמתרחשים ומניעים את הרשת, ומורידות את רמת הדיון (והעניין).

כבר בשנות ה 60 של המאה הקודמת מרשל מקלוהן טבע את המשפט "המדיום הוא המסר". המשמעות היא שלא חשוב רק התוכן, אלא האמצעי שדרכו מועבר התוכן. עצם הצפיה בטלויזיה גורמת לאדם להגיב לחדשות בצורה שונה מקריאת אותה ידיעה בעיתון. אם אתה רואה את הידיעה באתר אינטרנט המדיה תשפיע על התגובה שלך בצורה שונה. אבל הפסיכולוגיה כמעט ולא הושפעה מהמדיה מפני שעד לשנים האחרונות המדיה היחידה לפעילות פסיכולוגית היתה מפגשים פנים אל פנים. מטפל מול מטופל. מטפל מול קבוצת מטופלים.

אבל הפסיכולוגיה משתנה. לא רק העוסקים בפסיכולוגיה משתנים, אלא שהמדיה המשתנה מתחילה להשפיע גם ההתנהגות האנושית, על הצרכים והקשרים הבינאישיים שלנו. קשרים בין אנשים בודדים ובין קבוצות של אנשים בהבטים של תקשורת, זוגיות, אינטימיות וגבולות מושפעים על ידי המדיה ובמקביל משפיעים הדחפים והצרכים שלנו על דפוסי השימוש וההתנהגות בסביבות הללו. המדיה החדשה מאפשרת גם לעוסקים בפסיכולוגיה להציע פתרונות חדשים לאנשים שצריכים טיפול, בדרכים שהיו בלתי אפשריות עד לפני עשור. לפסיכולוגיה באמצעות הרשת יש הזדמנות להפוך את הרשת, ואת הפסיכולוגיה- על פניהם. אם נבין את כל ההבטים שמחברים בין הפסיכולוגיה והרשת.

ניסינו בכנס להתייחס לכל ההבטים הללו והכנס השנה נבנה סביב שלושה מושבים:

  • מושב אישי, שיעסוק בהיבטים שבין אדם לאדם ובין אדם למטפל. מטיפול באמצעות הרשת ועד ליחסי זוגיות שנוצרים בסביבת הרשת.
  • מושב קבוצתי שיעסוק בהיבטים פסיכולוגיים שמתרחשים בקבוצות שונות ובאפליקציות שונות: מההשפעה של הפסיכולוגיה על שירותי רשת פופולריים ועד השינוי שחל בצעירים ובוגרים מבחינת הגדרת הגבולות האישיים, תחושת העצמי והשייכות לקבוצה.
  • מושב תרבותי – שיעסוק בתמונה הרחבה ובתמורות הפסיכולוגיות שמתחילות לחלחל באוכלוסיה בכלל, עם נסיון לדון גם בעתיד הרחוק יותר.
  • בנוסף, אירגנו פאנל בלוגרים – בו מספר אנשים שהרשת השפיע על חייהם האישיים ישוחחו על שינויים אלו ועל ההשפעה על הסביבה.

אנחנו מקווים שתבוא להשתתף איתנו ולפתוח צוהר לעולם חדש. זה הזמן להרשם! נשמח לשמוע כבר עכשיו תגובות ודעות ולכן נשתדל להעלות כאן בחודש הקרוב רשימות של חלק מהמציגים בכנס שיפתחו לכם את התאבון, וישתפו אתכם בדיון.

ד"ר ירדן לוינסקי הוא פסיכיאטר מומחה, מנהל את מרכז רזולוציה לישומים פסיכולוגים מתקדמים. לפרטים נוספים או קביעת פגישה אפשר לשלוח דואר אל info@resolution.co.il או להתקשר עכשיו 03-6919961

לקבלת עדכונים אפשר להרשם לרשימת התפוצה או לעקוב אחריי בטוויטר.

קבלו עדכונים במייל

מחשבות של אחרים

כ.ד.ז: מגיע הרגע שאין ברירה אי אפשר לבד תודה על החיזוק

מזל ר.: נושא מעניין. אני לא יודעת מה הייתי עושה אם הייתי במצב כזה. אבל אני מכירה הרבה מתמודדי נפש שההתמודדות שלהם...

אסתי: האם ניתן ליטול אטנט לבעיות קשב וריכוז כשנוטלים קלונקס, האם יש להפסיק את הקלונקס לפני תודה

סני גורדון בר: מבקשת לדעת עבור בת משפחה בחו"ל האם אפשר לקבל קשר לפסיכיאטר ישראלי או דובר עברית בברלין שיכול לתת טיפול...

אור: המטפל מביא את עצמו לטיפול . את החוויות שלו , את הרגישות, החכמת חיים, הנסיון ועוד, לבינה אין את זה . פשוט אין . ...

טולידו רות: ברצוני להפסיק לקחת מירו 30 ופובוקסיל 50. האם הפסקה הדרגתית כלומר לרדת אחרי שש,בועיים לחצי כדור ולאחר מכן לרבע...

אור: לאור מה שאתה כותב, כמטופלת לשעבר אצל פסיכולוגית מדהימה, וכאחת שמשתמשת בAI ליישומים שונים , אני לא חושבת...

נעמה: אנחנו לא "לפעמים" מכירים את הגוף שלנו טוב יותר מכל אחד אחר - אנחנו תמיד מכירים את הגוף שלנו הכי טוב. וחולים לא...

תגובות

11 תגובות לרשימה ”פסיכולוגיה ברשת: האם יש חיים אמיתיים במציאות וירטואלית?“, בסדר כרונולוגי. ניתן להוסיף תגובות בהמשך העמוד.

  1. מאת הקולקטיב » » פסיכולוגיה ברשת: האם יש חיים אמיתיים במציאות וירטואלית?:

    […] שלי שעוסק בתחום של נפש האדם כתבתי אתמול: רציתי היום לשתף אתכם ברציונל שעמד מאחרי הארגון של […]

  2. מאת VRider:

    ברכות על הפקת הכנס ובהצלחה!

    הכנס מופיע גם בלוח האירועים של די.ג.ר.ה ישראל
    http://www.digra-il.org/calendar

    ד"ר חנן גזית | מייסד די.ג.ר.ה ישראל הסניף הישראלי של הארגון הבינלאומי לחקר משחקי מחשב. מתמקד בחקר אינטראקציות בעולמות וירטואליים ומשחקי מחשב מקוונים.
    http://www.digra-il.org/hanan-gazit

  3. מאת דינה ראלט:

    מה דעתכם על טכנולוגית המיפגשים ההולוגרפיים? נוכל לוותר על מיפגשים פנים מול פנים?
    Holographic Video Conferencing http://www.musion.co.uk/Cisco_TelePresence.html

  4. מאת אשר עידן:

    במקביל לדיון אתם מוזמנים לבקר את דברי Live בכנס השבוע: הנה תמצית דברי בכנס הבין תחומי ב19 ביוני

    נושא הרצאתי הוא האדם בראשית המאה ה21 שחי בסביבה שמשלבת גלובליזציה עם אינטרנט. זוהי הסביבה שנקראת "העולם שטוח הזנב" שהוא שילוב של "העולם השטוח" של תומס פרידמן עם "חוק הזנב הארוך" של אנדרסון.

    בעולם שטוח הזנב, רוב מה שידענו על ניהול ועל חדשנות, על פסיכולוגיה ועל פוליטיקה, כבר אינו תקף. מנהלים לא יודעים יותר מהעובדים, המומחים אינם מבינים יותר מההדיוטות כפי שויקיפדיה הוכיחה, ההמון חכם יותר מהגאון, דמוקרטיה ותרבות מערבית אינם תנאי הכרחי להצלחה כפי שסין מוכיחה.

    הויקי והבלוגים והרשתות החברתיות הופכות את האדם ליצור אקטיבי. הן מבטלות את ההמון המודרני ויוצרות קהילות פוסטמודרניות שהתנהגותן הכלכלית מוסברת על ידי חוק הזנב הארוך. הדמוקרטיה ההמונית (ראה טוקוויל), החינוך ההמוני, ותקשורת ההמונים נמחקות על ידי ווב 2.0 שמחזיר את הקהילות של ימי הביניים לחזית של אמצעי התקשורת והדמוקרטיה.

  5. מאת VRider:

    במחשבה שניה,
    השאלה המרכזית של הכנס "האם יש חיים אמיתיים במציאות וירטואלית?" היא שאלה רטורית.

    אפשר לשאול איזה חיים יש במציאות וירטואלית? ובמה הם דומים או שונים מהחיים בעולם הממשי. זו שאלה פילוסופית עמוקה שלה השלכות מעשיות גם בהיבט הפסיכולוגי.

    הנה דוגמית ממה שמתרחש בסין כפתרון לבעיית ההתמכרות למשחקי מחשב מקוונים:
    http://gazit.cafe.themarker.com/view.php?t=477234
    מה דעתכם?

    ד"ר חנן גזית | מייסד די.ג.ר.ה ישראל הסניף הישראלי של הארגון הבינלאומי לחקר משחקי מחשב.

  6. מאת בילי:

    חנן זו הייתה הכוונה. איזה חיים יש במציאות וירטואלית. ודיון בשאלה הזו יכול לקחת לפחות שבועיים ויותר. למי שיש חיים במציאות הוירטואלית זה ברור ולמי שנמצא בחוץ זה גרם לסקרנות ורצון להיכנס, כך לפחות היו התגובות שקיבלתי. תודה על השיתוף. בילי בסרגליק

  7. מאת פרי פוקס:

    האם יש חיים אמיתיים במציאות וירטואלית ? ובכן , למה שלא נתחיל עם השאלה , למה קוראים חיים ? שאלו פעם ילד : "איך זה להיות בן של נשיא" ? הילד השיב : "אף פעם לא הייתי בן של מישהו אחר , כך שאינני יכול להשיב על השאלה , והיא גם לא תהייה רלוונטית" . אז אם אנו מדברים על הדור שנולד לתוך העידן הממוחשב , אזי שהנושא יהיה פחות שנוי במחלוקת . כאישה שכבר גולשת מעל עשור במדייה הוירטואלית , אני יכולה להעיד ולתת מנסיוני לא מעט לגבי הסוגייה הזו . אני אולי לא אייצג את הצד "השלילי" שרבים נוטים לראות ולהתייחס לוירטואלייה (שהרי כל דבר בחיים מורכב מפלוס ומינוס) , ואני מעדיפה לדבר על הצד החיובי , שמצאתי בו . אין לי צל של ספק שמבחינה פסיכולוגית , הרבה מחסומים ומחיצות נפרצו , בגלל העידן הטכנולוגי שמאפשר לכל אדם יכולת ביטוי , שספק אם למשל מול פסיכולוג , היה בכלל מעז "להיתפשט" . הכרתי הרבה אנשים שהגלישה עשתה להם טוב . הכרתי הרבה אנשים שיצאו והבריאו ממשברים , בזכות הקריאה ובזכות התובנות של אנשים שהיו איתם . מאידך יש גם את התופעה , שכל עיתונאי הופך למבקר , וכל מבקר הופך לשופט , וכל אדם שעבר אימון אישי ואו סדנאות שפורחות כמו פטריות לאחר הגשם , ליועצים ומטיפים שאתה כמעט משתכנע שהגואל בכבודו ובעצמו הגיע לפתח הבית . היתרון הגדול שאני מוצאת בחיים בוירטואליים כיום זה לאותם אנשים שמחפשים הכרות מהירה לסטוץ , וחפוז מזדמן . לאור הכרותי את המערכת מקרוב , וההתערבבות עם אנשים מחוץ למדייה , יש בו עוד יתרון , שאתה יכול בהכרויות הללו שהופכות לחוג חברים קרוב , להיות ולשהות איתם מבלי שהדבר מצריך מאמץ מיוחד . אתה יכול לשבת נינוח איך שבא לך , אתה יכול "לארח" מבלי שיפג לך בכיס , ולהציע כוס קפה וירטואלי ולהיות אדיב . ברמה האישית המדייה תרמה לי בבחירה ובכמות של אנשים שספק אם הייתי אי פעם פוגשת בהם מעבר למסך . מבחינה פסיכולוגית אין לי צל של ספק , שנוכחותי תרמה רבות להעשרת התובנות , כמו שגם אני ניזונה במידה שווה . ההפרייה הזו היא הדדית .
    שבוע טוב

  8. מאת פרי פוקס:

    אגב , רציתי להגיש לכם הצעה כאן . אם כי הדבר יוצא מהקשרם של הדברים . אני מוכנה להיות חלק מהמחקר שלכם . מוכנה לשתף פעולה ולהשיב ואו לספר ואו להרצות על כל מה שמעניין ומסקרן אתכם , כדי להגיע אולי למטרת התובנות של העיסוק ברשת .
    פרי פוקס

  9. מאת רונן:

    בהקשר הזה, וככלל על נושא האתר, הייתי מפנה לפורום העוסק הרבה בנושא מזווית מפתיעה: הפסיכולוגיה של הווירטואליה בחברה החרדית המסוגרת.

    יש כאן כמה רומנים בנושא:
    http://hydepark.hevre.co.il/forum.asp?forum_id=19301

    סיפור 'המדריך', 'הצייד' ו'מציצים'.

  10. מאת רוני:

    אני בגיל ההתבגרות ואין לי כל חברים אני לא יודעת מה לעשות באמת שאני מנסה זה מגיע למצב שאני לי כיתה להיות בה עם חברים אני מרגישה שאני משתגעת !!!
    אני שונאת את עצמי מה רע בי כאילו למה הם לא חברים שלי??? יש פתרון אולי?????

  11. מאת דוד:

    אני עורך מחקר בתחום חווית המשתמש, אשמח אם תוכלו למלא את השאלון
    https://docs.google.com/spreadsheet/viewform?formkey=dC1ZWFAwR0Uwd0lCVExZUHdKaWxaZ1E6MQ#gid=0

הוספת תגובה






דוקטור, למה לא ענית? כדי להבין איך אני עונה לשאלות קראו את מדיניות התשובות שלי.

על מנת להגן על אתר זה מפני ספאם, שפה בוטה, התקפות אישיות או מסעות צלב, הפעלתי את אפשרות מודרציית התגובות באתר. כדי להבין איך אני עונה לשאלות קראו את מדיניות התשובות שלי.
אפרסם את תגובתך מייד לאחר שאוודא שאין שם שום דבר שמסוכן לבריאות.