אימייל, פייסבוק, טוויטר, סלולר, בלוגים, פורומים ועוד עשרות שירותים וטכנולוגיות מאפשרים לנו להיות מחוברים לאנשים אחרים. לכל טכנולוגיה או שירות חברתי יש מערכת חוקים ומוסכמות בפני עצמם. מבחינות מסויימות מעולם לא היינו כל כך מחוברים ונגישים לתקשורת עם אנשים אחרים. מצד שני כל התקשורתיות הזו, עם ההבטים הנפלאים שבה, מגיעה עם מגוון של קשיים חדשים והשלכות בלתי צפויות.
חסרונות ויתרונות
חיפוש קצר באינטרנט וגם באתר הזה יכול להציג מגוון רחב של מאמרים על היתרונות והחסרונות של השפעת הטכנולוגיה על הפסיכולוגיה שלנו. אולי יותר מכל דבר אחר אפשר להשוות את האינטרנט לסם של המאה העשרים ואחת. הרשת שואבת אותנו מהקיום הפיסי שלנו אל עולמות אחרים. כמו בכל דבר במקרים הקיצוניים ביותר, אלו שאנחנו קוראים להם מכורים לאינטרנט (למרות שהם לא ממש מכורים ל'אינטרנט'), סובלים מנסיגה חברתית בכמות ובאיכות הקשרים ומערכות היחסים שלהם. פייסבוק וטוויטר למשל מאפשרים להתחבר לחוויות חדשות ולגעת באנשים שלא יכולנו מעולם לגעת בהם קודם .מצד שני כל עוד הרשת לא מנסה להפוך לתחליף למערכות היחסים שלנו אלא להרחבה של מערכות היחסים, אנחנו יכולים להנות מהיתרונות של הרשת ולהתגבר על החסרונות.
מערכות יחסים אינם רק זוגיות בין שני אנשים. מערכות יחסים הם מה שיש ביניכם לבין המעסיק שלכם. ביניכם לבין הקוראים שלכם. ביניכם לבין מישהו שחבר שלכם בפייסבוק. לכן המגבלות הפוטנציאליות של התקשורת ברשת יכולות להגיע בכל מני צורות. תקשורת אינטרנט היום היא דרך יעילה במיוחד להעברת מידע. אבל אין ספק שתקשורת ברשת (למעט תקשורת וידאו) לא מצליחה להעביר רגשות באופן זהה לתקשורת ויזואלית. יותר מכך, יש מחקרים שמראים שבערך 40% מהתקשורת האנושית היא תקשורת לא מילולית (כן, אפשר להווכח על הסטטיסטיקה). כל הרשתות החברתיות, טוויטר ודומיהם עדיין מתבססות על תקשורת מילולית ולכן הם באופן אינהרנטי מוגבלות.
זו הסיבה גם שאנשים מצליחים להתגבר על חסמים טבעיים ומגיעים יותר בקלות ברשת לעימותים. אם אתה לא רואה את מי שעומד מולך, ולא מצליח להרגיש אותו או אפילו לשמוע את השינויים בקול שלו, אתה מגיב בצורה שונה ממה שהיית מגיב אם הוא היה עומד מולך. לפעמים זה יתרון – לדוגמא אם יש לך נטיה לביישנות או חרדה חברתית, ולפעמים זה מהווה נקודת כשל מסוכנת. אם אתה מבסס את המסקנות שלך מתקשורת עם מישהו רק על 60% מהמידע, הסיכוי שלך להגיב בצורה לא נכונה דווקא גדל.
דוגמא נוספת יכולה להיות הנטיה של אנשים לדחות תשובה באימייל, בזמן שהם לא היו דוחים תשובה לבקשה פנים אל פנים. לפעמים התשובה הנכונה היא 'אני לא יודע' או 'אני לא יכול', אבל ברשת יותר קל לדחות תשובות כאלו. הבעיה היא שהצד השני, זה ששאל את השאלה מרגיש שמתעלמים ממנו. ואתם בכלל לא התכונתם….
הדוגמא הקלאסית היא תגובות (לא משנה איזה, אם מדובר בטוקבקים בבלוג או אפילו בתגובה לסטטוס בפייסבוק). הרבה יותר קל לנו לומר דברים קשים, סרקסטים או תוקפנים כשאנחנו לא רואים את התגובה הרגשית של הצד השני. נכון שהוא יכול להגיב תגובה נעלבת, אבל זה לא אותו דבר.
כל הדברים האלו משפיעים באופן ישיר על מערכות היחסים שלנו ברשת. חשבתי שאולי כדאי להוסיף כמה עצות בשקל ושלושים להתמודדות טובה יותר, גם אם לאף אחד מאיתנו אין את הפרספקטיבה לנתח באופן מלא את ההשפעה של הטכנולוגיה על מערכות היחסים שלנו, ובוודאי לא בזמן אמת. חלק מהדברים הם ממש stating the obvious ועדיין, כדי לומר אותם
כמה כללי אצבע
הטכנולוגיה מכווצת את העולם שסביבנו. אבל בעודה מחברת בין אנשים היא גם מאיימת להפריד ביניהם. וזו ההזדמנות שלנו לשמור על הקשרים שלנו בריאים.
ד"ר ירדן לוינסקי הוא פסיכיאטר מומחה, מנהל את מרכז רזולוציה לישומים פסיכולוגים מתקדמים. לפרטים נוספים או קביעת פגישה אפשר לשלוח דואר אל info@resolution.co.il או להתקשר עכשיו 03-6919961
לקבלת עדכונים אפשר להרשם לרשימת התפוצה או לעקוב אחריי בטוויטר.
7 תגובות לרשימה ”ההשפעה של הטכנולוגיה על מערכות יחסים“, בסדר כרונולוגי. ניתן להוסיף תגובות בהמשך העמוד.
יום שלישי, 14 בספטמבר 2010 בשעה 9:31
עוד על היחסים בין הוירטואלי לאופליין בקרב בני נוער:
Gustavo Mesch and Ilan Talmud (2010). Wired Youth: The Social World of Adolescence in the Information Age, London: Routledge.
יום שלישי, 14 בספטמבר 2010 בשעה 11:11
אני דווקא חושבת שלפעמים המילים הכתובות יכולות לצאת הרבה יותר מדויקות או שקולות יותר, או מתונות יותר. כאלה שנכתבו אחרי נשימה עמוקה והתבוננות פנימה ולא מתוך דיאלוג ספונטני פנים מול פנים.
מעבר לזה שהאינטרנט פותח לנו עוד ערוץ תקשורת עם אנשים שמגבלות הזמן והמקום לא מאפשרות לנו לפגוש אותם בתדירות שבה היינו רוצים.
כמו לכל דבר בחיים – יתרונות וחסרונות…
יום רביעי, 15 בספטמבר 2010 בשעה 0:56
" •אל תכתבו לאף אחד דברים שאתם לא הייתם אומרים פנים אל פנים."
נגעת בנקודה כואבת.
אני עוברת כרגע משבר זוגי קשה בגלל שאני סובלת מהפרעות קשב ואחת מתכונות הנפלאות של ההפרעה, האימפולסיביות, גורמת לי להתנהג בצורה פזיזה וטפשית.
זה מתבטא בכתיבת הודעות לנייד בזמן כעס, התוכן קשה ופוגע…לבן זוגי נשבר…
כרגע אנחנו לא מדברים ולא ברור איך אם בכלל נפתור את העניין, כי בעיית השליטה בכעסים שלי וההודעות האלו הרסו כל חלקה טובה בינינו.
יום שישי, 17 בספטמבר 2010 בשעה 14:50
[…] לוינסקי ניסה להסביר השבוע את ההשפעה של הטכנולוגיה על מערכות יחסים. אימייל, פייסבוק, טוויטר, סלולר, בלוגים, פורומים ועוד […]
יום רביעי, 22 בספטמבר 2010 בשעה 11:45
זהו אחד הפוסטים הכי חשובים שקראתי לאחרונה.
כולם מדברים על הטרנד של רשתות חברתיות מבחינה שיווקית-מסחרית-מותגית-גאדג'טית וכו' ורק מעטים מתייחסים להשלכות על מערכות היחסים..מניסיוני כמנהלת קהילה למדתי שאסור לענות למי שקוטל אותך, גם אם זה מאוד מפתה ושתמיד יהיה מי שישמח להלבין פניך ברבים, גם אם הוא לא מכיר אותך.
ושלא נדבר בכלל על הצ'טים של המשועממים בשעת לילה מאוחרת, זה כמו לשתות, להשתמש בסמים ולהפסיד שעות שינה ביחד.
תודה על הפוסט, אהבתי!
יום שישי, 03 בפברואר 2012 בשעה 0:11
אני חייב להודות שמערכת היחסים שלי נכשלה גם בגלל הרשתות החברתיות הללו, אכן פוסט חשוב ביותר.
יום רביעי, 24 ביולי 2019 בשעה 17:34
מאמר טוב וחכם.
מאיפה יש לך זמן לכתוב כאלה מאמרים מושקעים?
לרוב, אני מעדיפה לכתוב תשובה באימייל או בוואטסאפ משום שזה מאפשר לי לחשוב על המילים היטב לפני המשלוח ומשום שהמדיות הללו אינן נותנות הרבה מקום לברבורים שורפי זמן.
כמובן שבכך אני מפסידה את המימד האנושי שבשיחה פנים מול פנים.
מרינה