לפי המדריך האבחוני האמריקאי DSM-5, פסיכוזה היא מצב נפשי שבו אדם חווה הפרעה יסודית בקשר עם המציאות, המתבטאת לרוב בהזיות (Hallucinations) או מחשבות שווא (Delusions) . הזיות יכולות להיות שמיעתיות (שמיעת קולות), ראייתיות או תחושתיות אחרות שאינן מבוססות על גירוי חיצוני אמיתי; מחשבות השווא הן אמונות חזקות מאוד שאינן עומדות במבחן המציאות, אך האדם הדבק בהן מתקשה להכיר בטעותן. ההגדרה העכשווית של פסיכוזה אינה מצמצמת אותה למחלה אחת בלבד, אלא רואה בה תסמין או מצב שיכול להופיע בהקשר של הפרעות נפשיות שונות או מצבים רפואיים מסוימים.
אולי נתחיל עם ההגדרה הבסיסית. הפרעה ביפולרית, שמוכרת גם בשם "מאניה-דפרסיה, או הפרעה דו קוטבית" היא מצב נפשי שמאופיין בשינויים קיצוניים ומתמשכים במצב הרוח. אנשים עם הפרעה ביפולרית יכולים לחוות תקופות של מאניה – תחושת אופוריה מוגברת, אנרגיה גבוהה, תחושת עצמאות מוחלטת, ולעיתים גם התנהגות אימפולסיבית וחסרת שיפוט – ותקופות של דיכאון, שבהן התחושות הפוכות לחלוטין: מצב רוח ירוד, חוסר עניין בפעילויות יומיומיות, חוסר אנרגיה, ולעיתים גם תחושות של חוסר ערך או אשמה.
חלק מהאנשים שסובלים מהפרעות נפשיות, מתמודדים עם הפרעת נפש חמורה ועקשנית, כזו שלא חולפת, לעיתים אין בה בכלל הפוגות והיא משבשת להם את החיים.
כמה מילים על אבחנות חדשות בפסיכיאטריה. במרץ 2022, כמעט עשר שנים לאחר המהדורה הקודמת, התפרסמה מהדורה חדשה של התנ"ך הפסיכיאטרי הקרוי DSM. בשונה מגרסאות קודמות מדובר בעיקר בעריכה מחדש, תיקונים לפי המחקרים האחרונים ועדכונים של הספר הקודם. אבל יש אבחנה אחת ויחידה שנוספה לספר: הפרעת אבל מתמשך.
אני פסיכיאטר כבר הרבה שנים, אבל יש דברים שאנשים שואלים פסיכיאטרים שלא השתנו גם כבר הרבה שנים. אולי בגלל שבריאות הנפש עדיין, למרות השיפור בתדמית שלה, נמצאת מאחורי הקלעים ואולי כי לא השקענו מספיק זמן כדי להסביר את עצמנו.