ארכיון רשימות בנושא 'פסיכופרמקולוגיה' (עמוד 10)
האם יש עדיפות לתרופות מקור מול תרופות גנריות?
ש המון תרופות. תעשיית התרופות הישראלית (כמו חברת טבע שהיא החברה המצליחה ביותר שיש לנו) התבססה על פיתוח תחליפים זהים אך זולים לתרופות. אתם מכירים את התופעה: הפסיכיאטר רושם לכם לחרדה לוסטרל והקופה נותנת לכם סרנדה. רשמו לכם לדיכאון ציפרלקס והקופה מביאה לכם קופסת אסטו.
על התסבוכת שנקראת תופעות לוואי של תרופות
אחד הדברים הנפוצים שעולים בתגובות לרשימות שלי הוא נושא תופעות הלוואי של הטיפול התרופתי. לאחד הקוראים יש שאלות בנוגע לטיפול התרופתי, הוא מרגיש שהתרופה לא עובדת כמו שצריך, שיש תופעות לוואי קשות מדי ואו שהפסיכיאטר שלו לא נתן לו תשובה מספקת אם הוא שאל אותו בעניין או שהוא מרגיש שהפסיכיאטר שלו לא מבין אותו.
האם התרופות הפסיכיאטריות הפסיקו לעבוד?
מתוך הסתכלות ברזולוציה אחרת לגמרי, אני אומר שהתרופות עובדות ועוד איך, אבל הטיפול צריך לכלול התייחסות לשאר המרכיבים שמשפיעים על הביוכימיה שלנו.
איך להתמודד עם תופעות לוואי של טיפול תרופתי
הטיפול התרופתי לדיכאון, חרדה או הפרעת קשב, עשוי להיות מלווה בתופעות לוואי מציקות. כמה דברים שניתן לעשות כדי להקל, כמובן – בעצה אחת עם הפסיכיאטר המטפל.
יש לי מטופל שאומר בחצי צחוק שלפעמים הוא לא יודע מה גרוע יותר: הדיכאון והחרדה או תופעות הלוואי שיכולות מהתרופות שאמורות לאזן ולשלוט בדיכאון והחרדה.
הוא לוקח תרופות כי התשובה ברורה לו, אבל זה לא אומר שתופעות הלוואי משמחות אותו.
למעשה, כל פסיכיאטר יוכל לספר לכם שאחת הסיבות העיקריות שבגללן אנשים מפסיקים לקחת את התרופות הפסיכיאטריות היא לא שהן לא עזרו, אלא שהם לא מוכנים לסבול את תופעות הלוואי.
ריטלין, מניפולציה תקשורתית וטימטום.
רק בשבוע שעבר כתבתי לתומי רשימה על שימוש בתרופות פסיכיאטריות לשיפור ביצועים על ידי אנשים שלא סובלים מכל בעיה והיום כבר נחשפתי למשהו גרוע בהרבה. גלשתי ב ynet ומצאתי כתבה על מישהי אשר החליטה על דעת עצמה לקחת ריטלין וסבלה מכל תופעת לוואי אפשרית, כולל כאלו שלא קשורות לכלום. מתברר שהריטלין גם רצח את ארלוזרוב.
תרופות פסיכיאטריות לשיפור ביצועים
מה עושים בני אדם שמנסים להתמודד במסגרת של תחרות עם סטודנטים אחרים בחוגים לפסיכולוגיה או למנהל עסקים ומתקשים לעמוד בתחרות? מה עושים אנשים שמנסים להתמודד עם שעות עבודה ארוכות או עם תחרות במקום העבודה? איך אפשר להצליח להתמודד עם הציפיה של החברה שבה אנחנו חיים שאנחנו נהיה כל הזמן ברמת תפקוד מקסימלית?
