מתוך הסתכלות ברזולוציה אחרת לגמרי, אני אומר שהתרופות עובדות ועוד איך, אבל הטיפול צריך לכלול התייחסות לשאר המרכיבים שמשפיעים על הביוכימיה שלנו.
הטיפול התרופתי לדיכאון, חרדה או הפרעת קשב, עשוי להיות מלווה בתופעות לוואי מציקות. כמה דברים שניתן לעשות כדי להקל, כמובן – בעצה אחת עם הפסיכיאטר המטפל.
יש לי מטופל שאומר בחצי צחוק שלפעמים הוא לא יודע מה גרוע יותר: הדיכאון והחרדה או תופעות הלוואי שיכולות מהתרופות שאמורות לאזן ולשלוט בדיכאון והחרדה.
הוא לוקח תרופות כי התשובה ברורה לו, אבל זה לא אומר שתופעות הלוואי משמחות אותו.
למעשה, כל פסיכיאטר יוכל לספר לכם שאחת הסיבות העיקריות שבגללן אנשים מפסיקים לקחת את התרופות הפסיכיאטריות היא לא שהן לא עזרו, אלא שהם לא מוכנים לסבול את תופעות הלוואי.
רק בשבוע שעבר כתבתי לתומי רשימה על שימוש בתרופות פסיכיאטריות לשיפור ביצועים על ידי אנשים שלא סובלים מכל בעיה והיום כבר נחשפתי למשהו גרוע בהרבה. גלשתי ב ynet ומצאתי כתבה על מישהי אשר החליטה על דעת עצמה לקחת ריטלין וסבלה מכל תופעת לוואי אפשרית, כולל כאלו שלא קשורות לכלום. מתברר שהריטלין גם רצח את ארלוזרוב.
מה עושים בני אדם שמנסים להתמודד במסגרת של תחרות עם סטודנטים אחרים בחוגים לפסיכולוגיה או למנהל עסקים ומתקשים לעמוד בתחרות? מה עושים אנשים שמנסים להתמודד עם שעות עבודה ארוכות או עם תחרות במקום העבודה? איך אפשר להצליח להתמודד עם הציפיה של החברה שבה אנחנו חיים שאנחנו נהיה כל הזמן ברמת תפקוד מקסימלית?
אחד הגורמים החשובים שמשפיעים על פניה או המנעות בפניה לטיפול רפואי בכלל, ובפסיכיאטריה בפרט הוא תחום תופעות הלוואי. כידוע לכל מי שלקח תרופות, יכולות להיות לטיפול התרופתי תופעות לוואי. בחלק מהמקרים מדובר בתופעות קלות וחולפות ובמקרים אחרים מדובר בתופעות לוואי קשות יותר ואף קבועות ובלתי חולפות. אם אתם פותחים את העלון המצורף לתרופות תמיד תופיע רשימה ארוכה ומרשימה של תופעות לוואי אפשריות. כלומר, יש סיבה טובה לדיון בנושא לפני שאנחנו פונים לטיפול.
חודש אחד בלבד עבר כאן באתר מאז ששאלתי אם התרופות לדכאון לא עובדות (וגם עניתי) וכבר העיתונות העולמית רוגשת בגלל מאמר חדש שפורסם ב PLOS Medicine הטוען שתרופות ממשפחת SSRI כמו פרוזאק, לוסטרל, ציפרלקס, פבוקסיל או סרוקסט המשמשות לטיפול בדכאון לא מסייעות לטיפול בדכאון קל. הפתעה! אבל לא ממש.