כמה תרופות פסיכיאטריות אמרת שאת לוקחת?

חלק משמעותי מהמטופלים שמגיעים לחדרי המיון הפסיכיאטרים ולמרפאות הציבוריות, נוטלים מספר רב של תרופות פסיכיאטריות. די נפוץ למצוא מישהו שמקבל שני כדורים נוגדי דיכאון, כדור אחד אנטיפסיכוטי, מייצב מצב רוח, כדור הרגעה וגם כדור שינה לקינוח. השאלה העיקרית שעולה היא האם הטיפול הזה מהווה טיפול מיטבי?

המורכבות של הטיפול התרופתי

ראשית, רצוי שיהיה ברור: הבעיה הזו איננה מופיעה רק בפסיכיאטריה. היא קיימת בטיפול בלחץ דם, בטיפול בסוכרת ובטיפול בכאב וכמובן בשלל בעיות רפואיות שונות. שנית, במצבים שונים של דיכאון עמיד לטיפול, של סכיזופרניה, של חרדה קשה או מגוון בעיות פסיכיאטריות אחרות יש בהחלט מקום לשילוב של כמה סוגים של תרופות, לעיתים בתוספת התערבות פסיכולוגית מתאימה כדי להביא לשיפור מהותי במצבם של החולים. על כך יש מחקרים רבים שהוכיחו זאת.

אבל מה בנוגע למאסות של המטופלים שסובלים מ'פסיכיאטריה קלה', אותן בעיות יחסית קלות של חרדה ודיכאון שהן מצד אחד מעבר לדיכאון וחרדה הזמניים שמופיעים מפעם לפעם, ומצד שני לא מגיעים לרמות הדורשות אשפוז או מסגרת אינטנסיבית? מדוע במקרים כאלו יש אנשים שמקבלים ריבוי תרופות (Polypharmacy באנגלית)? לכך יש הסברים שונים, שכנראה כולם נכונים יחדיו.

הנה כמה סיבות שבגללן אנשים מקבלים מספר תרופות פסיכיאטריות:

  1. חוסר סבלנות. הסיבה הראשונה בחשיבותה לקבלת ריבוי תרופות היא חוסר סבלנות של המטופל ושל הפסיכיאטר המטפל. חלק גדול מהתרופות הפסיכיאטריות דורשות שבועיים שלושה ולפעמים אפילו חודשיים עד שהן משפיעות במידה מספיקה. מצד שני יש בעיה: המטופל דורש בצדק להרגיש טוב ובאופן מיידי, ומצד שני קופת החולים או המחלקות צריכים לפנות את המיטות כמה שיותר מהר, המשפחה רוצה שהחולה יחזור מייד לתפקוד מלא, וכולם לחוצים. אז אחרי שמתחילים את התרופה הראשונה ואין שיפור מיידי, הלחץ גובר והפסיכיאטר שגם רוצה להצליח בטיפול לפעמים נשבר ומתחיל להוסיף תרופה, ואחר כך עוד תרופה. זה עוזר לכולם – למטופל, למשפחה וגם לפסיכיאטר להרגיש שהם עושים משהו אבל התהליכים הביולוגים אורכים זמן, וחייבים להמתין את משך הזמן הזה, ולא חשוב כמה נרצה אחרת.
  2. אבחון לא מדוייק. לפעמים אנשים טועים באבחון, או שהם שואלים שאלות שלא נותנות תמונה מלאה. לדוגמא גבר שהגיע אלי לא מזמן והציג תמונה שלכאורה היתה יכולה להתפרש כמצב פסיכוטי הכולל סיוטים, הלוצינציות שונות וחרדה קשה, אך התחושה שלי היתה שמדובר במשהו אחר שהוא תגובה רגשית קשה למצב אישי ומשפחתי בעייתי מאד. החלטתי לתת טיפול בכדורי הרגעה (ממשפחת הבנזודיאזפינים) ולאחר יומיים הוא יצא מהמצב הזה. אם לדוגמא הייתי נותן טיפול בתרופה אנטי פסיכוטית הייתי מקבל תגובה דומה מבחינה טיפולית, אבל האדם היה מקבל בעצם טיפול לא מתאים.
  3. שימוש לא מתאים בתרופות. ברפואה יש הרבה שימוש בתרופות שהוא off-lable. לוקחים תרופה שנוצרה למטרה אחת ומשתמשים בה למטרה אחרת שלא הוגדרה על ידי היצרן ולא על ידי גורמי הרישוי. לדוגמא שימוש ב propranolol שהיא תרופה ללחץ דם לטיפול בסימפטומים חרדתיים. זהו שימוש מקובל שנחקר פעמים רבות במחקרים, אבל הוא עדיין לא רשום רשמית בספר התרופות. אבל יש הרבה פעמים שבהם נותנים תרופות בצורה כזו, למרות שאין מספיק מחקר או נסיון קודם, כי מרגישים שאין מוצא אחר. לפעמים כשתרופה אחר תרופה לא עוזרים מנסים לשלב שניים או שלושה סוגים שונים בתקווה שכך נשבור את המחלה. החשיבה צריכה להיות מבוססת על איכות, ולא על כמות התרופות. על מנגנון הפעולה של התרופה ולא הרצון שלנו להיטיב עם המטופל.
  4. ריבוי מטפלים. אתם מכירים את הסיטואציה שבה למישהו יש כאבים, והוא הולך מרופא לרופא, מחדר מיון לחדר מיון ובכל מקום מוסיפים לו כדור עד שהוא לא יכול לזוז מרוב תרופות. אותו הדבר אצל מטפלים בתחומים שונים. רוצי לבחור מטפל אחד, פסיכיאטר אחד שינהל את הטיפול ויקבל את ההחלטות. גם אם הולכים לקבל חוות דעת פסיכיאטרית שניה, חוזרים עם ההצעה של הפסיכיאטר המייעץ על הפסיכיאטר המטפל – ושהוא יקבל את ההחלטה הסופית.
  5. רק תרופות פותרות את המחלה הפסיכיאטרית. זו הגישה הביולוגית של הפסיכיאטריה, שמאחוריה האמונה שכל הבעיות שלנו הן עניין של איזון ביוכימי ושל פגיעה בנוירונים. הבעיה היא שהמציאות, ומרבית המחלות הפסיכיאטריות מורכבות הרבה יותר. הטיפול חייב להיות שילוב של טיפול תרופתי בתרופות פסיכיאטריות מתאימות, והתייחסות לגורמים אחרים שמשפיעים כמו מרכיבים פסיכולוגים, התנהגותיים, כלכליים, משפחתיים, סביבתיים, גופניים ועוד. הגישה הרפואית המצמצמת נוכנה במקרים מסויימים אך לא תמיד. אם הגישה היא שמדובר באיזון ביוכימי אז יש הגיון במשחק עם עוד ועוד תרופות, אבל אם אנחנו חושבים שיש גם קשר לסביבה, אז צריך להשתמש בכלים נוספים ולאו דווקא בתרופות נוספות.

אז מה עושים עם התרופות הפסיכיאטריות?

חשוב שגם המטופלים יקחו אחריות על הטיפול. המשמעות היא שהמטופל חייב לדווח לפסיכיאטר על כל החומרים שהוא צורך. וזה כולל תרופות שרופאים אחרים נותנים, תוספים טבעיים יותר וטבעיים פחות, תרופות ללא מרשם וגם חומרים אחרים שיכולים להשפיע על המוח כמו קפאין, ניקוטין, משקאות אנרגיה ומאכלים אחרים, סמים קלים יותר וקלים פחות ובכלל כל מה שאולי רלוונטי.

במקרים שאדם לוקח הרבה תרופות הפסיכיאטר והמטופל צריכים לדון במטרה שבגללה נלקחת כל תרופה, ולבחון אם יש אפשרות לצמצם את מספר התרופות, או להחליף את חלקן בכדורים אחרים שיכולים להגיע להשפעה דומה. המטופלים גם צריכים להבין שלמרות הרצון שלהם לתגובה מהירה, תוספת של יותר מדי תרופות בבת אחת מעלה משמעותית את הסיכון לתופעות לוואי.אני שוב מזכיר שיש בהחלט מקרים שיש צורך בשילובי תרופות, ולפעמים גם אין דרך אחרת, אך זו החלטה שצריכה להתקבל מתוך שיקול דעת.

(אגב, אם תזכירו לי, אני מקווה בשבוע הבא לכתוב רשימה על 'מה לעשות עד שהתרופות מתחילות לעבוד').

ד"ר ירדן לוינסקי הוא פסיכיאטר מומחה, מנהל את מרכז רזולוציה לישומים פסיכולוגים מתקדמים. לפרטים נוספים או קביעת פגישה אפשר לשלוח דואר אל info@resolution.co.il או להתקשר עכשיו 03-6919961

לקבלת עדכונים אפשר להרשם לרשימת התפוצה או לעקוב אחריי בטוויטר.

קבלו עדכונים במייל

מחשבות של אחרים

עינב חדד: הפסקתי את הויפאקס 75 XR לפני 5 ימים לאחר הרבה שנים שלקחתי את הכדור וגם הרופא אמר לי להפסיק בבת אחת זה לא מסוכן?

s.p: אחד הדברים שאני ממש מוטרדת מהם בנוגע להפרעת קשב, זה שנוירולוגים ופסיכיאטרים (שהם רופאים!) לא מפנים לבדיקות דם...

פלונית: יש לי גיסה שנכנסה לדיכאון לאחר הלידה של הבת שלה ובייחוד לאחר שקיבלה איבחון על כך שהיא על הרצף האוטיסטי (הבת). ...

יעקוביאן חנוך: אני סובל שנים מכאבים כרוניים קשים בפלג גוף תחתון במיוחד ברגליים יש פריצות דיסק נירולג קבע פגיע עיצבית קשה...

יעל: שלום רציתי לדעת האם וולבוטרין גורם להשמנה? התחלתי לקחת לפני שבועיים, מיד שיפור במצב רוח, שיחסית יותר טוב, אך...

אני: מערכת החינוך בעיקר מתעלמת מהפרעת קשב, אלא אם במקרה דרך הביטוי שלה היא קושי במקצועות רבי מלל. ע"ע "לקות ללמידה"...

גראס: יש אנשים עם נטיה לפתח פסיכוזה, ברגע שישתמשו בגראס זה יעורר את הנטיה, מקרוב ראיתי את הקשר הישיר בין עישון גראס...

יצחק ויסברג: שלוםוברכה אני חושב שהקושי האמיתי שלי זה הפרעת קשב והפסיכולוג והפסיכטאר אומרים שזה אובססייה וא סי די מה אתה...

תגובות

10 תגובות לרשימה ”כמה תרופות פסיכיאטריות אמרת שאת לוקחת?“, בסדר כרונולוגי. ניתן להוסיף תגובות בהמשך העמוד.

  1. מאת נעמה:

    מה ז"א בשבוע הבא תכתוב? ומה נעשה עד אז? 🙂

  2. מאת יעל א:

    כמו תמיד מאיר עיניים. דבר נוסף שיכול לבוא בחשבון הוא "נטילה לפי הערכה עצמית". מטופלים שמשנים מינונים , מפחיתים או מעלים כדי לעמוד בציפיותיהם ביחס למהירות השיפור ומתלוננים כי אין השפעה או שניכרות תופעות לוואי בלי לידע את הרופא שהמינון שונה על ידם.

  3. מאת חני:

    תודה על פוסט משמעותי. מחכים לפוסט על "מה עושים עד". פסיכיאטר מנוסה מאוד "התלבט" ביחד עם בני לגבי התאמה ומינון משך כשנתיים. זאת עד שנמצאה תרופה יעילה, במינון קבוע שתופעות הלוואי שלה היו מינוריות יחסית. את הצלחת ההתאמה זקפנו לזכות הבטחון העצמי של הפסיכיאטר, הסבלנות של הבן ויכולת ההכלה של המשפחה בתקופות שבין תרופה לתרופה. תקופות הירידה במינון תרופה אחת ועליה הדרגתית באחרת, היו קשות ממש כמו תקופות בלי כיסוי תרופתי. ואולי תכתוב גם על תקופות כאלה?

  4. מאת רות י. ש:

    מאיר עיניים אך מעורר מידה של דאבון לב. הנחה נפרצת הנשמעת תמוהה באחרונה יותר ויותר היא כי למטפל, באשר הוא, אחריות מוסרית, אתית, חברתית ואפילו רחמנא לצלן , אישית , לבירור קשרים והקשרים בין תופעות שונות העשויות להיגרם בגלל סיבות שונות שהלקוח ההדיוט , אמנם "סובל" מהן, אך אינו מודע להן אם משום שאינו מזהה אותן, אם מפני התרגל אליהן, אם משום שאינו מכיר אותן ואם משום שנולד לעידן בו אכן, הוא מאמין לרפואה ומיצגיה.
    אני מסכימה לחלוטין לתובנה שכל לקוח או צרכן באשר הוא, עדיף כי יהיה צרכן מושכל, מודע ובעל אינטרס רציני ומוחלט להיטיב עם עצמו.. יחד עם זאת יש גבול להסרת אחריות של מספקי השירותים, ובעיקר שירותי רפואת הגוף ועוד יותר , הנפש.
    כאמא לבחור חדש בשכונת המתמודדים, אניי יודעת על מה אני מדברת. עם כלהאחריות, המודעות והמושכלות
    שלי, לא יכולתי לצרות הלב , היוהרה, וחוסר האכפתיות של המטפלים נוכח מה שאנ י יכולה רק לכנות כ"חוסר מקצועיות", אם בתחום המשפטים, העבודה הסוציאלית, האחים והאחיות , הפסיכולוגים והפסיכיאטרים.
    כמו ילדה טיפשה אני ניצבת מולם מנפנפת בעדינות בשאלות שמטרתם לענות בדיוק על תהיות שהועלו במאמר זה, ונדחקת לפינה שלי. "את תעשי את מה שאת יודעת הכי טוב. תהיי אמא. אנחנו נעשה את השאר.."
    עמדתי כל כסאות, וכתבתי להכי חשובים שהשיבו לי באמפתיה, אני משתתפת בפורומים שונים, מגלה עניין ומנסה לרפא גם את עצמי , כדי שאוכל להפתעה הזאת שצמחה אל חיי. נותרתי בדיעה כי מה שחסר להם למטפלים הוא חוט שיקשור אותם חזרה לעוגן של "מענטשליכקייט". רק להיות שם יום אחד, חצי יום, שעה.. במקומי. לא כמנהלת בית ספר, או מורה, לא כגרושה בת 59, לא כמישהי שהעדיפה חופש על רכוש, לא כחוקרת ומנחה לנוער אלכוהוליסטי, רק כאמא. עם בטן מלאה מרוב עצב מחד, אבל עם נחישות לעשות הכי טוב שאני יודעת , מאידך.
    קח גם אתה אחריות אדוני הרופא. תעצור שנייה את המירוץ שלך, תסתכל לי בעיניים. ובעיקר לבן שלי. עזוב את מה שאתה לא יודע לעשות. אבל תעשה הכי טוב את מה שאתה כן. לא אתה באופן אישי, אדוני. גם חבריך וחבריהם, וכולנו כחברה. ציניים שיודעים להגיד לאחרים כמה הם לא יודעים ולא עושים טוב, וקצת פחות הופכים ל"אמא" ול"אבא" לרגע של הפציינטים שלהם, מכילים וחובקים אותם באופן מקצועי ועושים ה..כל, אבל ממש ,,כל שהם יכולים כדי שזה הבא בתור, לא ייפול לתהום הנשייה.

    מצטערת על הדמעות בי ועל הגרון החנוק, אני מאחלת שבת טובה ואהבה ובכל זאת מודה על המאמר המאיר שהעיר בי תחושה נזופה משהו, על לא עוול בכפי.

  5. מאת מיאו:

    הגעתי לכאן בנדידה דרך לינקים. בלוג נהדר וחשוב. ח"ח.

  6. מאת פסיכיאטר, ד"ר ירדן לוינסקי | מה לעשות עד שהתרופות מתחילות לעבוד?:

    […] לרשימה משבוע שעבר על כמות התרופות, זו השאלה שהכי מטרידה אנשים שלוקחים טיפול פסיכיאטרי. […]

  7. מאת Alon Serper:

    Miao is right. It is a most impressive and important blogging site

    One small point about the translation of the English 'things on my mind' to the Hebrew 'things that pass in my head'. Is the mind in the 'head? d'
    As a phenomenologist clinician, theorist and psychologist, I would like to think that the mind is in the embodied, experienced and living relationships between the person (and cogniser)) and the world and not localised in the head

    I shall continue following the blogging site.

  8. מאת אלונה:

    הבלוג שלך מרתק. תודה שאתה משקיע מזמנך , זה עוזר לרבים.

  9. מאת נעמה:

    נדמה לי ששכחת סיבה די נפוצה, והיא שצריך לקחת תרופה כדי לנטרל את תופעות הלוואי של התרופה הראשונה…
    יטרוגניה כבר אמרנו?

  10. מאת מדוע מטופלים מקבלים כמה סוגי תרופות במקביל? | פסיכיאטר ברשת:

    […] של הפסיכיאטר או מלחץ של המטופל שיקרה כבר משהו. כתבתי על ההיבט הזה של התרופות בעבר. יש מחקרים שמראים כדאיות ברורה של שימוש בשילוב […]

הוספת תגובה






דוקטור, למה לא ענית? כדי להבין איך אני עונה לשאלות קראו את מדיניות התשובות שלי.

על מנת להגן על אתר זה מפני ספאם, שפה בוטה, התקפות אישיות או מסעות צלב, הפעלתי את אפשרות מודרציית התגובות באתר. כדי להבין איך אני עונה לשאלות קראו את מדיניות התשובות שלי.
אפרסם את תגובתך מייד לאחר שאוודא שאין שם שום דבר שמסוכן לבריאות.