לא מזמן הגיע אלי מטופל וסיפר לי על הסתמנות די ממושכת של דיכאון וחרדה. אבל התלונות העיקריות שלו לא היו מצב רוח ירוד או התקפי חרדה אלא דווקא מתחום שונה לגמרי: כאבים. הוא סיפר שבשנה האחרונה הוא כל הזמן סובל מכאבי גב וכאבי מפרקים, ופנה לאורתופדים, לראומטולוגים וגם לפיסיותרפיה, אבל הוא לא הצליח להתגבר על הכאבים.
אני מחזיק בלוגים בצורה זו או אחרת כבר יותר מעשר שנים. הבלוג הראשון שלי היה באנגלית ונוצר בעידן שהמילה בלוג טרם הומצאה אבל היו לו את כל המאפיינים של בלוגים כפי שמכירים אותם כיום. זה היה הבלוג הראשון והאחרון שלי שהיה באמת חושפני. היום כנראה שאני לא יכול להרשות את זה לעצמי והוא נעלם לתהומות האינטרנט יחד עם מקום האיכסון שלו באתר גאוסיטיז.
מי שעוקב אחרי האתר הזה בשנים האחרונות יודע שאחד התחומים שאני עוסק בהם הוא החיבור בין טכנולוגיה לנפש (זה אפילו מופיע בכותרת). אני דווקא התחלתי בצד של הטכנולוגיה, כשעבדתי בחברות אינטרנט על אפיון ובניית אתרים שונים, כמנהל מחלקת מחקר.
כשהתחלתי את ההתמחות בפסיכיאטריה נטשתי את העבודה "הטכנולוגית" אבל התקרבתי יותר לצד הפסיכולוגי והפרקטיקה הפסיכיאטרית של העניין. ביומיום אני עוסק בטיפול בהפרעות הנובעות מהחיים במאה העשרים ואחת כמו חרדה, בעיות קשב וריכוז, טראומה ודיכאון. מעבר לכך בשנים האחרונות אני עוסק בהבנה של התהליכים הנפשיים שמתרחשים ומושפעים על ידי טכנולוגיות שונות, ומצד שני בפרקטיקה – איך משתמשים בטכנולוגיה כדי לשפר את הטיפול הנפשי.
דיכאון היא בעיה נפוצה. כל כך נפוצה עד שכמעט כל אדם תשיעי (1 מ- 9) יסבול במהלך החיים שלו מהפרעה דיכאונית כלשהי.
אחד הדברים הנפוצים שעולים בתגובות לרשימות שלי הוא נושא תופעות הלוואי של הטיפול התרופתי. לאחד הקוראים יש שאלות בנוגע לטיפול התרופתי, הוא מרגיש שהתרופה לא עובדת כמו שצריך, שיש תופעות לוואי קשות מדי ואו שהפסיכיאטר שלו לא נתן לו תשובה מספקת אם הוא שאל אותו בעניין או שהוא מרגיש שהפסיכיאטר שלו לא מבין אותו.
הפעם קצר. זה קורה מדי פעם. אולי זה יקרה לכם רק אחרי כמה חודשים של שימוש באינטרנט עם נוכחות בפייסבוק, תחזוקת בלוג או פתיחת חשבון בטוייטר. אחד המטופלים שלכם יפנה אליכם דרך החשבון שלכם בפייסבוק, ויבקש עצה טיפולית. באופן כללי, לא מומלץ להענות לשאלות האלו, ואם אנשים מנסים לפנות אליכם בעניינים טיפוליים כדאי לכם לזכור כמה כללים: