להיות אופטימי זה דבר טוב. אופטימיות מובילה ליומיום שהוא יותר נעים, היא מורידה חרדה ובונה לנו יכולת התמודדות. יש אפילו מחקרים שמדברים על כך שאופטימים מאריכים חיים. אבל יש אנשים שמתבלבלים בין אופטימיות לבין חשיבה חיובית, שהיא גם דבר טוב אבל במצבים מסויימים יכולה להפוך לאופטימיות רעילה.
השבוע התקשר אלי מישהו וסיפר שהוא החליט שהוא צריך להגיע להתייעצות. הוא עובד בעבודה תובענית, יש לו שני ילדים קטנים ואישה, הוא לומד לתואר שני ובכלל הוא מרגיש שכבר הרבה שנים הוא לא שמח במיוחד. ואני לא כל כך רוצה תרופות, הוא הוסיף.
קורונה וירוס. מה זה אומר בעצם לאדם הממוצע. זה שלא קורא מחקרים ולא עובד במערכת הבריאות? קורונה זה כמו שפעת רק גרוע יותר? זה לא אומר כלום. עבור רוב האנשים, קורונה זה פחד בלתי מוסבר. זו חרדה. זו מצוקה רגשית.
לא, עדיין לא הגענו לזמן שאפשר לאבחן בבדיקת דם דיכאון או חרדה. למרות חיפושים ומחקרים רבי שנים, לא ניתן עדיין לאתר את ההפרעות האלו בבדיקות הרגילות שעושים בקופת החולים שלכם. אבל גם אם אתם סובלים מתסמיני דיכאון, חרדה או שלל בעיות בתחום בריאות הנפש יתכן שממצאים בבדיקת דם פשוטה יתנו לכם כיוון חדש ואפקטיבי לטיפול.
רבים עסוקים בשחיקה של הצוותים הרפואיים, בעומס הרב ובמחסור המתמשך במערכת הבריאות. כותרות העיתונות מייחסות לכך לפחות חלק משמעותי מהגורמים שהביאו לאחרונה לגל של התאבדויות של אנשי צוות רפואי. הפתרון האוטומטי הוא להציע לצוותים מערכות תמיכה טובות יותר. נשלח אותם לפסיכולוג. ואני אומר – אתם בכלל לא בכיוון.
כולנו מבינים שאיכות החיים שלנו מושפעת על ידי העבודה שלנו. מחקרים כבר מצאו שחלק גדול מהעובדים אוכלים את ארוחת הצהריים שלהם על הכיסא המשרדי כמעט כל יום ורובם לא לוקחים הפסקות בזמן העבודה. מחקר אחר מצא שלפחות 50% מהעובדים בודקים את המייל הארגוני בסוף השבוע, ושליש בודקים בזמן החופשה.