למה אין שם אנשי בריאות נפש

הקורונה היא מחלה שרוב החולים בה יעברו אותה ללא סימפטומים גופניים. ממה שאנחנו יודעים כיום, חלק יהיו מאד חולים, חלק יעברו אותה באופן קל יחסית אבל יכולים לסבול מתסמינים שונים כולל פגיעה קוגניטיבית, חרדה ודיכאון. ויש רבים עוד יותר, שלא חלו גופנית, אבל סובלים ממצוקה נפשית כתוצאה מהמגיפה. ועדיין, באף גוף שמייעץ לממשלה בנושא הקורונה, אין אנשי בריאות נפש.

כאנשי בריאות נפש, אנחנו לא מתרגשים מזה כי כמעט אף פעם לא מתחשבים בשיקולים של בריאות הנפש בקבלת החלטות ממשלתיות (אלא אם זה נוגע ישירות בבריאות הנפש). אבל זה עדיין מאכזב שלמרות שכולם יודעים שיש השלכות נפשיות משמעותיות למגיבה ולהתנהלות, אף אחד לא חושב שצריך לערב את גורמי בריאות הנפש לפני שמקבלים את ההחלטות. 

ככל שעובר הזמן, מגיעים יותר ויותר מחקרים מראים שאנשים יכולים לסבול בזמן תחלואה מקורונה או לאחריה ממגוון תסמינים נוירופסיכיאטרים שנעים מדליריום ופסיכוזה ועד קשיים קוגניטיביים, חרדה, דכאון וקשיי הסתגלות. מחקרים שפורסמו בלאנסט, מראים שלא רק שבזמן המחלה הפעילה כמעט רבע מהאנשים סבלו מבעיות קוגניטיביות, אלא שגם לאחר שהתחלואה החריפה חולפת, שיעור התחלואה הנפשית אצל מחלימי קורונה גבוה מהשיעור באוכלוסיה הכללית. 

למרות שאנחנו מדברים על מחלה שקיימת רק כשנה, זה יהיה חסר אחריות עבורנו לבנות מערכות ומנגנוני התמודדות עם המחלה ועם המחלימים בלי מעורבות של אנשי בריאות נפש. זה נכון במיוחד כאשר אנחנו יודעים שכבר היום קשה לרופאי משפחה להתעסק ולהעמיק במצבם הנפשי של המטופלים שלהם בעומס שקיים כיום במרפאות הקהילה. זה נכון במיוחד כשהריבוי של מחלימי קורונה יגיע אל פתחי מערכת בריאות הנפש הישראלית העמוסה לעייפה (ונזכיר את אורכי התורים במרפאות שהיו כבר טרם הקורונה), וזה נכון במיוחד כשאנחנו משקללים לתוך זה את המצב הכלכלי, מאות אלפי המפוטרים והילדים שלא חזרו חודשים למסגרות. 

אבחון וטיפול בבריאות נפש במשבר הקורונה

אם אנחנו מתבוננים במידע שקיים, כבר היום יש קושי בטיפול במצבים נפשיים כמו דיכאון במסגרת קהילה ובמסגרות יעודיות. רופאי ורופאות משפחה מתקשים לפעמים ובצדק להפריד את הדיכאון מתסמינים סומטיים שונים שיכולים למסך אותו. הדיכאון יכול להתבטא בין היתר גם בכאבי ראש, כאבי בטן, סחרחורות, בעיות ריכוז, הפרעות שינה ואפילו בעיות עיכול. אפילו אם נשתמש בשאלונים מובנים, אנחנו יודעים שיש קבוצות אוכלוסיה שלמות שנוטות להתפספס, כמו קשישים ומיעוטים. ונניח שנצליח לאבחן את התסמינים ולהפריד אותם מהתסמינים של תסמונת פוסט-קורונה, כמה אנחנו מסוגלים לטפל ולנטר את איכות הטיפול במסגרת רפואית עמוסה?  

אנשי בריאות הנפש לא נשארו אדישים לקורונה. כדי לתת מענה למצוקה הם עברו לטיפול מרחוק באמצעות כלים כמו זום או סקייפ, התחברו לשירותים מקוונים וכל הקופות והמרפאות הציבוריות פתחו מענים מקוונים. כולם מדווחים על עליה בפניות דחופות אבל צריך לזכור שעוד לפני הקורונה התורים למרפאות הציבוריות היו ארוכים מדי, כך שהמחשבה שאפשר לקלוט עןד אלפי מטופלים חדשים במערכת העמוסה לעייפה לא רלוונטים. 

הרופאים ואנשי הבריאות לא מטפלים בעצמם מספיק, למרות שידוע שהם מועדים יותר לשחיקה ואפילו לאבדנות. אז אולי אין פלא שהם לא חושבים מספיק על בריאות הנפש של הציבור ולכן חייבים שבכל מערכת שמתמודדת עם המגיפה, בכל ועדה שממנים, צריכים להיות גם נציגים של בריאות הנפש כמו גם נציגי מטופלים.  

ד"ר ירדן לוינסקי הוא פסיכיאטר מומחה, מנהל את מרכז רזולוציה לישומים פסיכולוגים מתקדמים. לפרטים נוספים או קביעת פגישה אפשר לשלוח דואר אל info@resolution.co.il או להתקשר עכשיו 03-6919961

לקבלת עדכונים אפשר להרשם לרשימת התפוצה או לעקוב אחריי בטוויטר.

קבלו עדכונים במייל

מחשבות של אחרים

  • תגובות

    תגובה אחת לרשימה ”למה אין שם אנשי בריאות נפש“, בסדר כרונולוגי. ניתן להוסיף תגובות בהמשך העמוד.

    1. מאת דבורית שרגל:

      ירדן, המשפט הראשון "הקורונה היא מחלה שרוב החולים בה יעברו אותה ללא סימפטומים גופניים" פשוט לא נכון.
      אחוז האסימפטומטים, השנוי במחלוקת כרגע (כי יש הרבה נתונים שונים וזוהי בסופו של יום, קביעת בדיעבד), הוא, נניח, לפי הערכות מסוימות, פחות מ-20%.
      תודה

    הוספת תגובה






    דוקטור, למה לא ענית? כדי להבין איך אני עונה לשאלות קראו את מדיניות התשובות שלי.

    על מנת להגן על אתר זה מפני ספאם, שפה בוטה, התקפות אישיות או מסעות צלב, הפעלתי את אפשרות מודרציית התגובות באתר. כדי להבין איך אני עונה לשאלות קראו את מדיניות התשובות שלי.
    אפרסם את תגובתך מייד לאחר שאוודא שאין שם שום דבר שמסוכן לבריאות.
    ♂︎ ♀︎ ⚥︎