על שיקולים בבחירת תרופות שינה, וגם צרור עצות פרקטיות.
האמת, רציתי לכתוב רשימה על איך טיפולים כדאי לנסות כחלק מהטיפול בהפרעת קשב וריכוז. ישנה הרבה בורות בעניין הזה, אפילו בתחום של הפרעות קשב בילדים.
אבל הפעם רציתי דווקא לכתוב על איך לא מנהלים טיפול בהפרעת קשב וריכוז.
נניח שאתם או מישהו קרוב לכם חושד שאולי יש לכם הפרעת קשב וריכוז. נניח שאפילו החלטתם שאתם רוצים לברר את העניין. איך אתם יכולים להתקדם בפתרון התעלומה כדי לדעת אם באמת יש לכם הפרעת קשב וריכוז או שמדובר במשהו אחר לגמרי?
ציפרלקס היא תרופה נגד דיכאון וחרדה. לפרטים נוספים אפשר להכנס לכתבה.
בהמשך לרשימה משבוע שעבר על כמות התרופות, זו השאלה שהכי מטרידה אנשים שלוקחים טיפול פסיכיאטרי. הרי לא מדובר ביתר לחץ דם או רמות גבוהות של כולסטרול שבהן אנחנו במילא לא מרגישים (בדרך כלל) את הבעיה ולוקחים את הטיפול רק כי הרופא אמר. מה אמור לעשות אדם שמקבל טיפול לבעיה שמציקה לו, כמו דיכאון, הפרעה ביפולרית או משבר הסתגלות והתרופה לא משפיעה באופן מיידי?
חלק משמעותי מהמטופלים שמגיעים לחדרי המיון הפסיכיאטרים ולמרפאות הציבוריות, נוטלים מספר רב של תרופות פסיכיאטריות. די נפוץ למצוא מישהו שמקבל שני כדורים נוגדי דיכאון, כדור אחד אנטיפסיכוטי, מייצב מצב רוח, כדור הרגעה וגם כדור שינה לקינוח. השאלה העיקרית שעולה היא האם הטיפול הזה מהווה טיפול מיטבי?