מדי פעם מתפרסמים מאמרים בעיתונות המקצועית בנושא ההשפעה של טיפול נוגד דיכאון בזמן הריון ולאחריו. מייד לאחר מכן מתפרסמות באתרי האינטרנט הציבוריים כתבות שמתמצתות את המאמר המקצועי ויוצאות בהכרזות כמו "התרופות בטוחות בהריון" או "התרופות מסוכנות לילדים". מדובר בנושא שמעורר הרבה עניין ולכן אין פלא שכותבים עליו, אבל יש כאן שתי סוגיות שצריך להבהיר.
אטנט Attent הוא השם הישראלי של Adderall, תרופה נפוצה בשימוש לטיפול בהפרעות קשב וריכוז, ורבים מעדיפים אותה על ריטלין לסוגיו בגלל הבדל באופי ההשפעה ותופעות הלוואי. ומה אתכם?
אז הלכתם לרופא שמתמחה בהפרעת קשב ועברתם אבחון מסודר, ועכשיו הרופא ממליץ על התחלת טיפול תרופתי מסויים. אצל חלק מהאנשים זה הרגע הכי מפחיד.
לאחרונה התבקשתי לחוות דעתי על ספרו של רוברט ויטאקר "אנטומיה של מגיפה", שעוסק בעליה של מספר הנוטלים תרופות פסיכיאטריות בארה"ב ובעולם.
אחת הסוגיות העיקריות בנושא טיפול תרופתי היא מתי ואיך מפסיקים את הטיפול, ואיך בכלל עוברים את זה בשלום? קיבצתי מספר מקורות מידע בנושא.
אחד הטיפולים שמדברים עליהם כפתרון לדיכאון עמיד לטיפולים אחרים הוא טיפול בקטמין. בארצות הברית כבר יש רופאים שמשתמשים בקטמין לטפל באנשים שלא הגיבו לטיפולים אחרים. אבל האם לא התלהבנו קצת יותר מדי מהר?