לפני שנתחיל, צריך לתקן טעות נפוצה בציבור. סכיזופרניה (שסעת בעברית) איננה פיצול אישיות. פיצול אישיות הוא מצב שבו ישנן שתי אישויות או יותר באדם אחד, והן מתחלפות ביניהן. מצב זה נדיר מאד ויש הטוענים שאינו קיים במציאות. סכיזופרניה לעומת זאת היא מחלה נפוצה מאד (עד 1% מהאוכלוסיה) ומשפיעה על חיי החולה, משפחתו והסביבה.

לפני שמדברים על סכיזופרניה צריך להסביר מהי פסיכוזה. ישנם גורמים רבים למצבים פסיכוטיים. חבלת ראש, גידולים, הפרעות שונות בדם, מחלות גופניות או שימוש בסמים יכולים לגרום למצב פסיכוטי, וכמובן גם בסכיזופרניה ישנם מצבים כאלו. פסיכוזה היא מצב שבו לאדם יש הפרעה בבוחן המציאות, ללא מודעות לכך. בוחן המציאות הוא הדרך שבה האדם מעריך ושופט באופן אובייקטיבי את העולם שמחוץ לעצמו, ובזמן התקף פסיכוטי ישנה הפרעה בבוחן המציאות המשפיע על היכולת האובייקטיבת הזו. את בוחן המציאות אנחנו יכולים לבדוק בדרכים רבות, ולרוב אצל אנשים פסיכוטיים ההפרעה הזו בולטת ומתבטאת במספר מאפיינים כגון כגון מחשבות שווא, הזיות או הפרעות בחשיבה.

מחשבות שווא הן אמונות שגויות, המבוססות על הסקה שגויה לגבי העולם החיצוני, שאינן מתאימות לרקע האינטלקטואלי והתרבותי של האדם, ואינן ניתנות לתיקון על ידי הסבר הגיוני. מחשבות שווא יכולות להיות של רדיפה, גדלות, יחס, גופניות, שליטה או ביזאריות. אם אדם מתחיל לחשוב לפתע שסוכני הק.ג.ב צופים על ביתו ומתכננים לחטוף אותו עקב היותו נציג המשיח עלי אדמות, הרי שהוא סובל מפסיכוזה שמתבטאת הן ממחשבות שווא של רדיפה והן ממחשבות שווא של גדלות.

הזיות הן תפיסות חושיות מוטעות שאינן קשורות לגירויים חיצוניים אמיתיים. נפוצות בעיקר הזיות שמיעה והזיות ראיה. לעיתים אנשים שומעים קולות או צלילים בלתי ברורים, ולעיתים הוא ישמע קולות ברורים אשר מדברים במרחב או מדברים אליו ישירות. לעיתים קולות אלו יהיו חיוביים ולעיתים שליליים ויפחידו אותו. שמיעת צלילים היא תופעה נפוצה במחלות אף אוזן גרון אך בניגוד למחלות אא”ג, במקרה פסיכוזה של הזיות שמיעה, האדם בטוח שהקולות הללו קיימים, למרות שאנשים אחרים לא שומעים אותם, ובהעדר ממצא אובייקטיבי באוזן.

הפרעות חשיבה הן דפוסים של חשיבה לא מאורגנת או מעורפלת. אדם עם הפרעות חשיבה עשוי להתקשות להביע עצמו, הדיבור יכול להיות קטוע או לא מובן, קופץ מנושא לנושא וקשה לעקוב אחריו. לפעמים האדם יתקשה לדבר בכלל ולא יענה לשאלות, כאשר לעיתים לאחר שמצבו ישתפר הוא יספר שהמחשבות הפריעו לו לענות, או שעקב תחושת חרדה הוא התקשה לדבר. בזמן פסיכוזה יכולים להופיע סימנים אחרים כגון הפרעה בשינה, אי שקט, סף גירוי נמוך, שינויים התנהגותיים, נסיגה חברתית, צמצום רגשי ותפקוד לקוי.

אז מהי סכיזופרניה?

סכיזופרניה היא מחלה שמתאפיינת באירועים של פסיכוזה, ותקופות של הפסקה (רמיסיה) בין אירועי הפסיכוזה. תקופות הפסיכוזה מתאפיינות במה שהפסיכיאטרים נוהגים לכנות ה’סימנים החיוביים‘ של המחלה (הזיות, מחשבות שווא, הפרעות במהלך חשיבה) ואילו תקופות הביניים מתאפיינות ב’סימנים שליליים‘ כמו ניתוק רגשי, חוסר מוטיבציה, הסתגרות חברתית או חוסר יכולת להתארגן.

להתקף פסיכוטי, וגם למחלה עצמה, ישנם שלושה שלבים עיקריים.

בשלב המקדים (פרודרום) מופיעים שינויים רגשיים כגון חרדה ועצבנות, שינויים בקוגניציה כמו קושי בריכוז או בשימוש זכרון, שינויים בתוכן החשיבה המתבטאים לפעמים בעיסוק מוגזם בתחומים או בפסאודו-פילוסופיה, שינויים פיסיים ונסיגה חברתית או ליקוי תפקודי. בדרך כלל סימני הפסיכוזה לא בולטים. לפני ההתקף הראשון בני המשפחה יכולים להבחין בשינוי באדם אך במרבית המקרים זה לא ייחוס למחלה עצמה, אלא לתהליכים אחרים. לפעמים בני המשפחה או החברים לא יבחינו בשינויים אלו. בדיעבד, לאחר ההתקף, נזכרים בני משפחה שהחולה אכן עבר שינוי בתקופה שלפני ההתקף הראשון.

בשלב הפעיל מופיעים הסימנים הבולטים של פסיכוזה: מחשבות השווא, הפרעות התפיסה והפרעות החשיבה. אורך השלב הזה משתנה מאדם לאדם, ויכול לארוך מספר ימים ועד מספר חודשים. במקרים מסויימים האדם נשאר פסיכוטי באופן קבוע, אם כי בעצמה פחותה.

בשלב השיקום חלה ירידה הדרגתית בעוצמת מחשבות השווא וההזיות וחלה התארגנות של החשיבה. בשלב זה החולה מסוגל להתבטא בקלות רבה יותר, ולהבין את משמעות החוויות שעברו עליו.

כמו שנאמר קודם, המחלה מתאפיינת בגלים של פסיכוזה, עם תקופות ארוכות של רגיעה ביניהן. בתחילת המחלה יש יותר פסיכוזות, ולאחר מספר שנים המרחק בין הפסיכוזות גדל, ובולטים בעיקר הסימנים השליליים.

מי נמצא בסיכון?

הנחת העבודה היום היא שסכיזופרניה היא למעשה קבוצה של מחלות אשר הסימפטומים שלהם דומים אולם הגורמים להם שונים. מסיבה זו תרופה אחת יכולה לעבוד על חולה אחד אך לא על השני. מסיבה זו מהלך המחלה יכול להיות שונה לחלוטין בין חולה אחד לשני. הבעיה היא שבניגוד לחלק מהמחלות, לא נמצא (וכנראה לא ימצא) גן אחד שאחראי על התפתחות הסכיזופרניה ומדובר בשילובים שונים של גנים שונים אשר קובעים את המחלה ומהלכה.

גורמים גנטיים נמצאו קשורים לעליה בשכיחות הפרעה שיש בה פסיכוזה. אם שיעור החולים באוכלוסיה הכללית נע סביב 1%, הרי שאם הורה אחד חולה הסיכון עולה ל 8-15% ואם שני ההורים הסיכון הוא 35-45%. במקרים על בני משפחה נמצא כי אם אח אחד חולה במחלה הסיכון שאח אחר יהיה חולה הוא 5% ואם מדובר בתאומים זהים הסיכון מתקרב ל 50%. במחקרים שונים נמצאו עדויות שישנם ליקויים ביולוגיים כמו היווצרות הפרעה בכמויות דופמין במוח, או חוסר התפתחות של קשרים עצביים. אולם עדיין לא נמצא סמן ברור אחד אשר יכול לנבא התפרצות של המחלה.

ברור כי גורמים פסיכוסוציאלים משפיעים גם הם. המחלה מופיעה בגיל צעיר, בזמן שהלחצים משפיעים על התפתחות הזהות . לכן משערים שהתפרצות ומהלך המחלה נגרמים כתוצאה של נטיה בסיסית לפסיכוזה, שפועלת לעיתים בשילוב של גורמי לחץ, כגון גיל ההתבגרות או תקופות של לחץ במשפחה, מוות , אבדן פרנסה, פרידה או גירושין. שירות צבאי הוא תקופה כזו, אולם אין קשר בין שירות צבאי עצמו למחלה, כיוון שגם במדינות שבהן אין שירות צבאי חובה, שיא התפרצות המחלה מופעי בגילאים זהים לשיא במדינת ישראל (סביב השירות הצבאי).

טיפול

תרופות נוגדות פסיכוזה מתבססות על טיפול בהפרעה שזוהתה במערכת הדופמינרגית במוח. גם חומרים פסיכואקטיביים (סמים הלוצינוגניים) משפיעים על המערכת הזו. התרופות מתחלקות באופן כללי לתרופות טיפוסיות או ישנות כגון halidol, perphenan או תרופות לא טיפוסיות חדשות כגון Risperdal, zyprexa, Seroquel. בנוסף, מטפלים גם בבעיות האחרות שהאדם סובל מהן, ניתן לתת תרופות הרגעה לאדם שנמצא באי שקט או חרדה, ניתן לתת תרופות שינה לאדם שסובל מהפרעת שינה.

ההבדל העיקרי בין הקבוצות של התרופות האנטיפסיכוטיות הוא שהדור הישן מתאפיין יותר בתופעות לוואי של תנועה. לאנשים הנוטלים את התרופות האלו יש סיכוי גדול יותר (מאשר התרופות האטיפיות) לסבול משרירים תפוסים, הפרעות בתנועה או אי שקט. לתרופות מהדור החדש אין כל כך הרבה תופעות לוואי של תנועה, אם כי לכל תרופה יש תופעות לוואי פוטנציאליות משלה. למרות כל זאת ישנם אלפי אנשים שנוטלים את התרופות הללו, גם מהדור הישן, ולא סובלים מתופעות לוואי כלל.

התחלת הטיפול תהיה במינון מינימלי על מנת לאפשר הסתגלות, למניעת תופעות לוואי ששכיחות יותר בהתחלת הטיפול. אם לאחר 2-3 שבועות אין תגובה תתבצע העלאה הדרגתית של המינון עד למינון המקסימלי עם התייצבות במינון זה כ 4-6 שבועות. 60% מאלו שיתחילו תרופה מגיבים תוך 12 שבועות לטיפול, 25% יגיבו יותר לאט, ואילו 15% לא יגיבו כלל לטיפול. תופעות הלוואי השכיחות הן אי שקט, ישנוניות, יובש בפה, ריור, בחילות, עצירות, עליה במשקל ונוקשות שרירים והן מופיעות בעיקר בתחילת הטיפול וחולפות לאחר 2-3 שבועות.

חשוב לדעת שהתרופות מטפלות רק בסימנים החיוביים, לא קיימות בעולם כעת תרופות אשר מטפלות בסימנים השליליים, אם כי ישנם כמה נסיונות מחקריים אשר עדיין לא הסתיימו לזהות תרופות כאלו.

הסיכון העיקרי לפסיכוזה חוזרת היא תוך שנתיים מהאירוע. לכן לאחר פסיכוזה ראשונה מומלץ על טיפול מונע במשך שנתיים. אם מדובר כבר בפסיכוזה שניה מומלץ על טיפול מונע קבוע.

הטיפול השיקומי / פסיכו-סוציאלי, הוא חלק בלתי נפרד מהטיפול התרופתי, על מנת לעודד חזרה מהירה ככל האפשר למסלול חיים נורמטיבי. המשפחה חשובה להצלחת הטיפול, על ידי תקשורת, ליווי המטופל, עידוד ותמיכה, ומצד שני הימנעות ממתן חסות יתר או יצירת תלות.

מבוא לסכיזופרניה

מחשבות של אחרים

גדי: ה – SSR הפכו את חייהם של מיליונים ברחבי העולם, שהיו אומללים וחסרי אונים, והחזירואותם לחיים הנורמליים, לרוב...

א': שלום ד"ר וילנסקי, התרשמתי לטובה מהבלוג שלך וכמובן, רציתי להגיב על עניין התרופות מתוך ניסיון אישי. לפני כ-3...

גדי: כיצד באמת ניתן לומר שקיימת הפרדה מלאה ? הרי הגלישה ברשת ובמיוחד במדיה החברתית, קצת מעבירה אותנו מהחיים האמיתיים...

יעל א: כמו שכבר דיברנו פה פעם, זו הליכה על חבל כל כך דק. מצד אחד גם איש מקצוע הוא אדם, מאידך עבור המטופלים שלנו אנחנו...

ירדן לוינסקי: @דניאלה, זה כמובן תלוי במצב הספציפי של האדם

על האתר

ירדן לוינסקי הוא פסיכיאטר, עובד בחטיבה לפסיכיאטריה בבי"ח תל השומר ובקליניקה פרטית. בעבר היה בכיר בחברות אינטרנט, במקביל ייסד ופיתח מספר פרוייקטים לטובת הציבור, שפועלים גם כיום. עוד פרטים.