מבוא לסכיזופרניה | פסיכיאטר ברשת

מבוא לסכיזופרניה

לפני שנתחיל, צריך לתקן טעות נפוצה בציבור. סכיזופרניה (שסעת בעברית) איננה פיצול אישיות. פיצול אישיות הוא מצב שבו ישנן שתי אישויות או יותר באדם אחד, והן מתחלפות ביניהן. מצב זה נדיר מאד ויש הטוענים שאינו קיים במציאות. סכיזופרניה לעומת זאת היא מחלה נפוצה מאד (עד 1% מהאוכלוסיה) ומשפיעה על חיי החולה, משפחתו והסביבה.

לפני שמדברים על סכיזופרניה צריך להסביר מהי פסיכוזה. ישנם גורמים רבים למצבים פסיכוטיים. חבלת ראש, גידולים, הפרעות שונות בדם, מחלות גופניות או שימוש בסמים יכולים לגרום למצב פסיכוטי, וכמובן גם בסכיזופרניה ישנם מצבים כאלו. פסיכוזה היא מצב שבו לאדם יש הפרעה בבוחן המציאות, ללא מודעות לכך. בוחן המציאות הוא הדרך שבה האדם מעריך ושופט באופן אובייקטיבי את העולם שמחוץ לעצמו, ובזמן התקף פסיכוטי ישנה הפרעה בבוחן המציאות המשפיע על היכולת האובייקטיבת הזו. את בוחן המציאות אנחנו יכולים לבדוק בדרכים רבות, ולרוב אצל אנשים פסיכוטיים ההפרעה הזו בולטת ומתבטאת במספר מאפיינים כגון כגון מחשבות שווא, הזיות או הפרעות בחשיבה.

מחשבות שווא הן אמונות שגויות, המבוססות על הסקה שגויה לגבי העולם החיצוני, שאינן מתאימות לרקע האינטלקטואלי והתרבותי של האדם, ואינן ניתנות לתיקון על ידי הסבר הגיוני. מחשבות שווא יכולות להיות של רדיפה, גדלות, יחס, גופניות, שליטה או ביזאריות. אם אדם מתחיל לחשוב לפתע שסוכני הק.ג.ב צופים על ביתו ומתכננים לחטוף אותו עקב היותו נציג המשיח עלי אדמות, הרי שהוא סובל מפסיכוזה שמתבטאת הן ממחשבות שווא של רדיפה והן ממחשבות שווא של גדלות.

הזיות הן תפיסות חושיות מוטעות שאינן קשורות לגירויים חיצוניים אמיתיים. נפוצות בעיקר הזיות שמיעה והזיות ראיה. לעיתים אנשים שומעים קולות או צלילים בלתי ברורים, ולעיתים הוא ישמע קולות ברורים אשר מדברים במרחב או מדברים אליו ישירות. לעיתים קולות אלו יהיו חיוביים ולעיתים שליליים ויפחידו אותו. שמיעת צלילים היא תופעה נפוצה במחלות אף אוזן גרון אך בניגוד למחלות אא”ג, במקרה פסיכוזה של הזיות שמיעה, האדם בטוח שהקולות הללו קיימים, למרות שאנשים אחרים לא שומעים אותם, ובהעדר ממצא אובייקטיבי באוזן.

הפרעות חשיבה הן דפוסים של חשיבה לא מאורגנת או מעורפלת. אדם עם הפרעות חשיבה עשוי להתקשות להביע עצמו, הדיבור יכול להיות קטוע או לא מובן, קופץ מנושא לנושא וקשה לעקוב אחריו. לפעמים האדם יתקשה לדבר בכלל ולא יענה לשאלות, כאשר לעיתים לאחר שמצבו ישתפר הוא יספר שהמחשבות הפריעו לו לענות, או שעקב תחושת חרדה הוא התקשה לדבר. בזמן פסיכוזה יכולים להופיע סימנים אחרים כגון הפרעה בשינה, אי שקט, סף גירוי נמוך, שינויים התנהגותיים, נסיגה חברתית, צמצום רגשי ותפקוד לקוי.

אז מהי סכיזופרניה?

סכיזופרניה היא מחלה שמתאפיינת באירועים של פסיכוזה, ותקופות של הפסקה (רמיסיה) בין אירועי הפסיכוזה. תקופות הפסיכוזה מתאפיינות במה שהפסיכיאטרים נוהגים לכנות ה’סימנים החיוביים‘ של המחלה (הזיות, מחשבות שווא, הפרעות במהלך חשיבה) ואילו תקופות הביניים מתאפיינות ב’סימנים שליליים‘ כמו ניתוק רגשי, חוסר מוטיבציה, הסתגרות חברתית או חוסר יכולת להתארגן.

להתקף פסיכוטי, וגם למחלה עצמה, ישנם שלושה שלבים עיקריים.

בשלב המקדים (פרודרום) מופיעים שינויים רגשיים כגון חרדה ועצבנות, שינויים בקוגניציה כמו קושי בריכוז או בשימוש זכרון, שינויים בתוכן החשיבה המתבטאים לפעמים בעיסוק מוגזם בתחומים או בפסאודו-פילוסופיה, שינויים פיסיים ונסיגה חברתית או ליקוי תפקודי. בדרך כלל סימני הפסיכוזה לא בולטים. לפני ההתקף הראשון בני המשפחה יכולים להבחין בשינוי באדם אך במרבית המקרים זה לא ייחוס למחלה עצמה, אלא לתהליכים אחרים. לפעמים בני המשפחה או החברים לא יבחינו בשינויים אלו. בדיעבד, לאחר ההתקף, נזכרים בני משפחה שהחולה אכן עבר שינוי בתקופה שלפני ההתקף הראשון.

בשלב הפעיל מופיעים הסימנים הבולטים של פסיכוזה: מחשבות השווא, הפרעות התפיסה והפרעות החשיבה. אורך השלב הזה משתנה מאדם לאדם, ויכול לארוך מספר ימים ועד מספר חודשים. במקרים מסויימים האדם נשאר פסיכוטי באופן קבוע, אם כי בעצמה פחותה.

בשלב השיקום חלה ירידה הדרגתית בעוצמת מחשבות השווא וההזיות וחלה התארגנות של החשיבה. בשלב זה החולה מסוגל להתבטא בקלות רבה יותר, ולהבין את משמעות החוויות שעברו עליו.

כמו שנאמר קודם, המחלה מתאפיינת בגלים של פסיכוזה, עם תקופות ארוכות של רגיעה ביניהן. בתחילת המחלה יש יותר פסיכוזות, ולאחר מספר שנים המרחק בין הפסיכוזות גדל, ובולטים בעיקר הסימנים השליליים.

מי נמצא בסיכון?

הנחת העבודה היום היא שסכיזופרניה היא למעשה קבוצה של מחלות אשר הסימפטומים שלהם דומים אולם הגורמים להם שונים. מסיבה זו תרופה אחת יכולה לעבוד על חולה אחד אך לא על השני. מסיבה זו מהלך המחלה יכול להיות שונה לחלוטין בין חולה אחד לשני. הבעיה היא שבניגוד לחלק מהמחלות, לא נמצא (וכנראה לא ימצא) גן אחד שאחראי על התפתחות הסכיזופרניה ומדובר בשילובים שונים של גנים שונים אשר קובעים את המחלה ומהלכה.

גורמים גנטיים נמצאו קשורים לעליה בשכיחות הפרעה שיש בה פסיכוזה. אם שיעור החולים באוכלוסיה הכללית נע סביב 1%, הרי שאם הורה אחד חולה הסיכון עולה ל 8-15% ואם שני ההורים הסיכון הוא 35-45%. במקרים על בני משפחה נמצא כי אם אח אחד חולה במחלה הסיכון שאח אחר יהיה חולה הוא 5% ואם מדובר בתאומים זהים הסיכון מתקרב ל 50%. במחקרים שונים נמצאו עדויות שישנם ליקויים ביולוגיים כמו היווצרות הפרעה בכמויות דופמין במוח, או חוסר התפתחות של קשרים עצביים. אולם עדיין לא נמצא סמן ברור אחד אשר יכול לנבא התפרצות של המחלה.

ברור כי גורמים פסיכוסוציאלים משפיעים גם הם. המחלה מופיעה בגיל צעיר, בזמן שהלחצים משפיעים על התפתחות הזהות . לכן משערים שהתפרצות ומהלך המחלה נגרמים כתוצאה של נטיה בסיסית לפסיכוזה, שפועלת לעיתים בשילוב של גורמי לחץ, כגון גיל ההתבגרות או תקופות של לחץ במשפחה, מוות , אבדן פרנסה, פרידה או גירושין. שירות צבאי הוא תקופה כזו, אולם אין קשר בין שירות צבאי עצמו למחלה, כיוון שגם במדינות שבהן אין שירות צבאי חובה, שיא התפרצות המחלה מופעי בגילאים זהים לשיא במדינת ישראל (סביב השירות הצבאי).

טיפול

תרופות נוגדות פסיכוזה מתבססות על טיפול בהפרעה שזוהתה במערכת הדופמינרגית במוח. גם חומרים פסיכואקטיביים (סמים הלוצינוגניים) משפיעים על המערכת הזו. התרופות מתחלקות באופן כללי לתרופות טיפוסיות או ישנות כגון halidol, perphenan או תרופות לא טיפוסיות חדשות כגון Risperdal, zyprexa, Seroquel. בנוסף, מטפלים גם בבעיות האחרות שהאדם סובל מהן, ניתן לתת תרופות הרגעה לאדם שנמצא באי שקט או חרדה, ניתן לתת תרופות שינה לאדם שסובל מהפרעת שינה.

ההבדל העיקרי בין הקבוצות של התרופות האנטיפסיכוטיות הוא שהדור הישן מתאפיין יותר בתופעות לוואי של תנועה. לאנשים הנוטלים את התרופות האלו יש סיכוי גדול יותר (מאשר התרופות האטיפיות) לסבול משרירים תפוסים, הפרעות בתנועה או אי שקט. לתרופות מהדור החדש אין כל כך הרבה תופעות לוואי של תנועה, אם כי לכל תרופה יש תופעות לוואי פוטנציאליות משלה. למרות כל זאת ישנם אלפי אנשים שנוטלים את התרופות הללו, גם מהדור הישן, ולא סובלים מתופעות לוואי כלל.

התחלת הטיפול תהיה במינון מינימלי על מנת לאפשר הסתגלות, למניעת תופעות לוואי ששכיחות יותר בהתחלת הטיפול. אם לאחר 2-3 שבועות אין תגובה תתבצע העלאה הדרגתית של המינון עד למינון המקסימלי עם התייצבות במינון זה כ 4-6 שבועות. 60% מאלו שיתחילו תרופה מגיבים תוך 12 שבועות לטיפול, 25% יגיבו יותר לאט, ואילו 15% לא יגיבו כלל לטיפול. תופעות הלוואי השכיחות הן אי שקט, ישנוניות, יובש בפה, ריור, בחילות, עצירות, עליה במשקל ונוקשות שרירים והן מופיעות בעיקר בתחילת הטיפול וחולפות לאחר 2-3 שבועות.

חשוב לדעת שהתרופות מטפלות רק בסימנים החיוביים, לא קיימות בעולם כעת תרופות אשר מטפלות בסימנים השליליים, אם כי ישנם כמה נסיונות מחקריים אשר עדיין לא הסתיימו לזהות תרופות כאלו.

הסיכון העיקרי לפסיכוזה חוזרת היא תוך שנתיים מהאירוע. לכן לאחר פסיכוזה ראשונה מומלץ על טיפול מונע במשך שנתיים. אם מדובר כבר בפסיכוזה שניה מומלץ על טיפול מונע קבוע.

הטיפול השיקומי / פסיכו-סוציאלי, הוא חלק בלתי נפרד מהטיפול התרופתי, על מנת לעודד חזרה מהירה ככל האפשר למסלול חיים נורמטיבי. המשפחה חשובה להצלחת הטיפול, על ידי תקשורת, ליווי המטופל, עידוד ותמיכה, ומצד שני הימנעות ממתן חסות יתר או יצירת תלות.

ד"ר ירדן לוינסקי הוא פסיכיאטר מומחה, מנהל את מרכז רזולוציה לישומים פסיכולוגים מתקדמים. לפרטים נוספים או קביעת פגישה אפשר לשלוח דואר אל info@resolution.co.il או להתקשר עכשיו 03-6919961

לקבלת עדכונים אפשר להרשם לרשימת התפוצה או לעקוב אחריי בטוויטר.

מחשבות של אחרים

שרה: יצאתי עם אדם שהוא adhd..יש לו התפרצויות גם לעג .. אנחנו אוהבים אחד תשני אבל אין סבלנות , חושב תמיד שאני מנסה...

Moran: היי אני לוקחת כבר כשנה לוסטר ואני עכשיו בטיפולי פוריות האם זה יכול להזיק להליך ?

פנינה: לקחתי כ20שנה סרוקסט 20מג עם השפעה מעולה ! ו ואצלכם הפסיק לפעול פניתי לרופא שהתחיל לי עם סרנדה ובני משפחתו חצי...

אלכס: כתבה נכונה לחלוטין! הכי חשוב להיות פתוח מבחינת שיתוף המידע עם המטפל. השקרים הם המנוע של הימשכות המצב הרע.....

עדנה: אני נוטלת מירו 7.5 מ"ג בתוספת לסרוקסט וכל הזמן רדומה. איך אפשר להגיע למעט צלילות מוח? קשה לי לכתוב, לחבר...

ראול: גם למישהו שלחם בצבא ונהרגו לו חברים מול העיינים, והוא נכה בכיסא גלגלים שמשפחתו כבר מתה אחד אחרי השני והוא נותר...

עדן: חייבת התערבות פסיכיאטרית דחופה,זה עלול להגיע למצב של פגיעה עצמית או פגיעה בתינוק חלילה.. בהצלחה.

חנית ג'אגר: וואו בדיוק מה שקורה לי לאחרונה אני פניתי לפסיכיאטרית שלי אחרי 6 שנים של טיפול בסרוקסט והחלטתי לקחת פרוזק...

תגובות

32 תגובות לרשימה ”מבוא לסכיזופרניה“, בסדר כרונולוגי. ניתן להוסיף תגובות בהמשך העמוד.

  1. מאת דין אלי:

    כיצד ניתן להגיע לשיחה כנה איתך

  2. מאת ירדן לוינסקי:

    הדרכים ליצור עמי קשר מופיעים בפינה הימנית למטה של האתר

  3. מאת יסמין:

    האם מכות חזקות בראש (לאחר מריבה בין אחים), אבל שלא גרמו לאובדן הכרה או דימום או בחילות, יכולות לדרדר או סי די לפסיכוזה?
    בני טוען שלאחר המכות הוא לא אותו אחד וכל היכולת הקוגנטיבית שלו נפגעה, וכיום איבחינו אצלו בנוסף לאו סי די גם פסיכוזה.

  4. מאת יסמין:

    סכיזו-אובססיב – האם זה סוג של או סי די או סכיזופרניה – שמעתי שהדיעות חלוקות.

    תרופות נוגדות חרדה לא הועילו במקרה שלי, אולי השתיקו כמעה את האובססיביות אבל הפסיכוזה פרצה יותר, האם זה סימן שזה סכיזופרניה?
    מצד שני, גם תרופות אנטי פסיכוטיות עדיין לא הועילו, רק הרגיעו, אבל עדיין יש מחשבות שווא, בעיות קשות בקוגניציה וגם דיבור עילג.

    אז איך ניתן לטפל במחלה/הפרעה כזו שהיא כ"כ בעייתית וקשה?
    האם מנסיונכם נתקלתם בתופעה שכזו.
    מה ניתן לעשות?
    אני מבקש את חוות דעתכם.

  5. מאת יסמין:

    האם ישנם מקרים בהם מבריאים לחלוטין מן המחלה מבלי להשאיר שום עקבות מאחור?
    נאמר לי שהמחלה הזאת אינה חשוכת מרפא, אז האם יש מצב כזה? או שכל הסכיזופרנים, אולי מתאוששים כמעה, אבל לעולם לא חוזרים למצב הראשוני שלהם.
    האם אתם מכירים מקרים שחולים חזרו למצב ההתחלתי שלהם – לפני שחלו במחלה הנוראית הזאת?

  6. מאת ירדן לוינסקי:

    ישנם כ 10 אחוזים שיסבלו מהתקף אחד ויחיד של פסיכוזה בחיים, ללא פגיעה שנשארת. ישנם כשלושים -ארבעים אחוזים אחרים שיסבלו ממספר התקפים, כאשר בין ההתקפים לא תהיה ירידה תפקודית משמעותית במצבם.

  7. מאת בן יעקב:

    מאד נהניתי מהמאמר. המשפט שכתבת שאין תרופות כלל ל'תסמינים השליליים' לא נכון לגמרי [כי הזיפרקסה ולפונקס עוזרות] אבל ברור שלתסמינים אלו החלק השיקומי [דיור, תעסוקה, פנאי, פסיכותרפיה] הוא העיקר, והוא עוזר! כתבתי מהנסיון.

  8. מאת גל כהן:

    אני רוצה לברר קצת פרטים על הפרעות חשיבה ,חשדות בבת הזוג לדוגמא ללא כל עובדות מלאות ,להאמין ממש למחשבות בראש כאילו זה מציאותי ,סוג של חשיבה רגשית וקפיצה למסקנות מהר מהרגיל .
    תודה מראש

  9. מאת MEDMORI:

    צריך להזהר מאוד מתופעות לווי של הכבד. תרפרות עלולות לפגוע באנזימים

  10. מאת בן יעקב:

    בימים אלו יתפרסם מאמר שלי מתוך נסיוני התמודדות עם ה'תסמינים השליליים'.
    המאמר יתפרסם באתר לשמ"ה.
    אשמח אם תפרסם הודעתי.

  11. מאת עידן:

    ד"ר ירדן לוינסקי שלום,
    אני מטופל שלך כבר כמעט חצי שנה, ובמקרה נתקלתי במאמר הזה שלך בדפדופים באינטרנט, ואני חייב לציין שמאוד נהנתי מהכתוב בו, קיבלתי את ההסבר והמידע על שכל כך עניין אותי על המחלה.
    אני באופן אישי מאוד מרוצה מתהליך ההתקדמות שלי עם התרופה ובכלל שמח על החזרה לשגרת חיים מלאה :).

    תודה,
    עידן

  12. מאת רועי:

    שלום, מעניין אותי מאוד לדעת על התקף פסיכוטי הנובע מפרידה מבן/בת זוג.
    אשמח להפנייה למקור קריאה מעמיק בעניין.
    אני מעוניין לכתוב תסריט על תהליך כזה הכולל הזיות – שיחות עם דמויות לא קיימות (כולל שמיעה וראייה).
    מאוד מעניין אותי לדעת באיזה שלב מתחיל התת מודע להשתלט על ההגיון.
    אם לדוגמא אני אהיה משוכנע שבת הזוג שעזבה בעצם מתה, איך אני אבנה לי את ההגיון הזה בתוך ההתקף?

    תודה על כל עזרה 🙂

  13. מאת רחל:

    האם יכולה להתפרץ פסיכוזה אצל ילד בגיל 7 ?

  14. מאת ירדן לוינסקי:

    @רחל, מאד מאד נדיר. כדאי להתייעץ עם פסיכולוג ילדים או פסיכיאטר ילדים

  15. מאת מתעניינת:

    שלום רב- לעיתים ממש רגע לפני שאני נרדמת אני שומעת קולות מדברים- זה ממש כמו בחלום ולא מדברים אלי או משהו כזה. הקולות האלה הם ג לא משהו רציף יותר כמו משפטים אקראיים פה ושם. זה לא קבוע ולא נמשך זמן רב כל פעם. זה גם לא קורה בשום זמן אחר אלא ממש כמה רגעים לפני ההירדמות. האם דברים אלו צריכים להדאיג אותי? אינני יודעת כיצד להתייחס לזה. מלבד זה אינני סובלת משום תסמין שעליו דובר לעיל.

  16. מאת אלי:

    שלוםדרב אחותי חולה בסיכזופרניה למעלה מ20 שנה מקבלת אחת לחודש זריקה
    בהתחלה halidol והיום pericut היא לא לקחה את התרופה מס חודשים
    לעניות דעתי הייתה במצב פסיכוטי חריף לאחר שהיא לקחה מס זריקות תוך חודש נרגעה קצת ישנה הרבה וחל שיפור במצה רוח שלה כיום שוב המצב הדרדר
    היא עצבנית נורא ואומרת דברים לא קשורים אני חושש שמצבה מדרדר מיום ליום
    היא לא משתפת פעולה ואומרת שהכל בסדר אתה אין לנו דרך לשכנע אותה ללכת לטיפול ואנחנו מודאגים מאוד ממצבה מה אפשר לעשות במצבים כאלה
    אודה מראש על תשובתך

  17. מאת שרית:

    שלום אני סובלתי בעבר מהזיות שמיעה וראיה הובחן אצלי התקף פסיכוטי חריף קיבלתי מודל פוטרה לטיפול וגם פארנאן4מילגרם פעמיים ביום הוגדרתי כלא מסוכנת לחברה וגם לא לעצמי רציתי לדעת מדוע אני לא מרגישה רגשות כגון שמחה ואני בוהה הרבה מתנתקת האם זה עוד שלב במחלה

  18. מאת ירדן לוינסקי:

    @מתעניינת, מדובר בתופעה נפוצה שלא אומרת שום דבר בדרך כלל.

    @אלי, יש להביאה אל הרופא המטפל שלה, או להביא רופא אליה. כתבתי על כך רשימה במקום אחר באתר.

    @שרית, זה יכול להיות שלב במחלה, אבל כדאי לספר על כך למטפלים שלך, כיוון שיתכן שהם יוכלו לסייע.

  19. מאת אלעד:

    אני לא מבין משהו, אם 10% יעברו התקף פסיכוטי יחיד בלי שום פגיעה נוספת – אז מה בדיוק מאבחן את אותם 10 אחוזים כסכיזופרנים במהלך, בוא נאמר, 50 השנים הבאות בהם הם יחיו כאנשים נורמאליים מתפקדים ושמחים ללא כל סימפטום סכיזופרני או התקף פסיכוטי.

    האם אין כאן ניסיון לנפח את הסטטיסטיקה בעוד 10% המתוייגים כסכיזופרניים בעוד אנשים נורמאליים לגמרי שבסך הכל עברו משבר חד פעמי בנקודה אחת בחייהם ?

    האם בכלל ניתן להחלים ברגע שפסיכיאטר קבע שאתה סכיזופרני??

    תודה.

  20. מאת לי:

    שלום רב. בני בן 2.5, התעורר לפני כמה לילות עם הזיות ראיה – ראה דגים וחיפושיות על הקיר, אחר כך ראה נמלים והרגיש אותן מטפסות עליו ועוקצות אותו. עלה לו החום, ההזיות נמשכו כשעתיים, בבוקר התעורר בריא ולא זוכר את הארוע. הערב, לפני שנרדם ראה שוב נמלים והרגיש אותן עוקצות אותו. הוא מרגיש שמשהו לא בסדר איתו ושאל – אמא מה קרה לי? יש לציין שהיום הוא בריא וללא חום.
    אני מאד מוטרדת. המצב בבית היה לחוץ בחודש האחרון.
    מה זה?

  21. מאת לילך:

    אחי לפני שנתיים קיבל אפיסודה ראשונה של מניה בו הוא חשב שהוא המשיח. לא ישן בלילות. התנהג מאוד מוזר ולא נורמלי. כל ניסיונותנו לעזור לו ולאשפז אותו לא הצליחו. זה קרה בארה"ב ואמא טסה מהארץ במיוחד לשם שזה קרה לו. היא נתנה לו תרופות ללא ידיעתו כדי לגרום לו לישון. עם הזמן זה חלף והוא חזר לעצמו. לאחר כמה חודשים שדדו אותו וירו בו בעת השוד. היום לאחר מניה ועכשיו מצב של דיפרסיה, הוא מספר לנו שהוא חיפש שירו בו ושהוא יודע שאילו לא היה מתנגד זה היה מסתיים הם היו עוזבים אותו ולא יורים. אישפזנו אותו במצב של מניה בתל השומר כי היה אלים פתאום, זה היה בכפיה. לאחר האשפוז הראשון בפסיכיאטריה הוא קיבל זריקה של ZYPADHERA וכמובן תרופות שינה ולמקיטל לאיזון מצב רוח. לאחר שהשתחרר מהאשפוז הראשון (אחרי חודש) הגיע הדיפרסיה והוא הראה סימנים של רצון לא לחיות ולהתאבד. ההורים שוב אשפזו אותו במחלקה הסגורה והיה שם במשך 3 שבועות. יום למחרת השחרור הוא ניסה להתאבד – ממש חתך את הגרון שלו מספר פעמים וגם את הורידים ביד אחד. הצליחו להציל אותו והוא מאושפז כעת ומשתקם במחלקה לגבי הגרון שלו ומיד לאחר מכן מעבירים אותו שוב לפסיכיאטריה. הוא כל הזמן אומר שהוא שומע קולות – והקולות הם שאמרו לו להרוג את עצמו. ושהוא לא הרגיש כאב. ושהוא לא רוצה לחיות ככה. שהוא לא רוצה לחיות עם המחלה הזאתץ וליטול כדורים כל החיים שלו. בקיצור לא נותן הזדמנות לכלום. המשפחה לא מפסיקה לעטוף אותו בחום ואהבה. אנחנו מרגישים מהרופאים כאילו המצב שלו קשה מאוד ואפילו נאמר לנו שמי שרוצה למות יעשה זאת גם במחלקה הסגורה. שלא נחשוב שהמחלקה הסגורה בטוחה 100%. מה שעוד יותר הלחיץ אותנו. מישהו עבר משהו דומה? האם יש כאן רופא שיכול לומר לי איך אפשר להוציא לו את הקולות האלה מהראש? מה אפשר לעשות? איך אפשר לעזור לו לצאת מזה? איך אפשר לגרום לו להתעורר על החיים ולא לרצות למות?

  22. מאת לילך:

    אחי בן 27 לפני שנתיים קיבל אפיסודה ראשונה של מניה בו הוא חשב שהוא המשיח. לא ישן בלילות. התנהג מאוד מוזר ולא נורמלי. כל ניסיונותנו לעזור לו ולאשפז אותו לא הצליחו. זה קרה בארה"ב ואמא טסה מהארץ במיוחד לשם שזה קרה לו. היא נתנה לו תרופות ללא ידיעתו כדי לגרום לו לישון. עם הזמן זה חלף והוא חזר לעצמו. לאחר כמה חודשים שדדו אותו וירו בו בעת השוד ונגרם לו נזק בבטן – עבר מספר ניתוחים – שניים ניתוח חירום. היום לאחר מניה – ששוב חשב שהוא יהיה מיליונר והוא יציל את העולם והוא יעזור לכולם, הוא במצב של דיפרסיה, הוא עכשיו מספר לנו שהוא חיפש שירו בו ושהוא יודע שאילו לא היה מתנגד זה היה מסתיים הם היו עוזבים אותו ולא יורים. אישפזנו אותו במצב של מניה בתל השומר כי היה אלים פתאום, זה היה בכפיה. לאחר האשפוז הראשון בפסיכיאטריה הוא קיבל זריקה של ZYPADHERA וכמובן תרופות שינה ולמקיטל לאיזון מצב רוח. לאחר שהשתחרר מהאשפוז הראשון (אחרי חודש) הגיע הדיפרסיה והוא הראה סימנים של רצון לא לחיות ולהתאבד. ההורים שוב אשפזו אותו במחלקה הסגורה והיה שם במשך 3 שבועות. יום למחרת השחרור הוא ניסה להתאבד – ממש חתך את הגרון שלו מספר פעמים וגם את הורידים ביד אחד – הרופאים היו בשוק מהנזק שגרם לעצמו. הצליחו להציל אותו והוא מאושפז כעת ומשתקם במחלקה א.א.ג. עם אבטחה צמודה 24 שעות, מיד לאחר מכן מעבירים אותו שוב לפסיכיאטריה. הוא כל הזמן אומר שהוא לא רוצה לחיות ככה עם המחלה הנפשית הזאת BIPOLAR וליטול כדורים כל החיים שלו. בקיצור לא נותן הזדמנות לכלום. המשפחה לא מפסיקה לעטוף אותו בחום ואהבה. אנחנו מרגישים מהרופאים כאילו המצב שלו קשה מאוד ואפילו נאמר לנו שמי שרוצה למות יעשה זאת גם במחלקה הסגורה. שלא נחשוב שהמחלקה הסגורה בטוחה 100%. מה שעוד יותר הלחיץ אותנו. מישהו עבר משהו דומה? מה אפשר לעשות? איך אפשר לעזור לו לצאת מזה? איך אפשר לגרום לו להתעורר על החיים ולא לרצות למות? האם אפשר לעזור לו..בבקשה אנחנו מוכנים לנסות הכול – ממש מפחדים שינסה ויצליח.

  23. מאת ירדן לוינסקי:

    @לילך, מציע להתייעץ בצורה מסודרת. טוקבקים אינם הדרך לקבל יעוץ מקיף.

  24. מאת מורי:

    שלום רב לילך אני יודעת שאי אפשר לאבחן אדם דרך פורום אבל אשמח אם תוכלי לייעץ לי ולהגיד לי את עניות דעתך על המצב תמיד הייתי חרדתית בצורה קיצונית כשהתחילו אצלי החרדות הייתי בערך בגיל 17 הבהילו אותי מתוך שינה סיפרו לי שבן דוד שלי נפטר ומכאן התחילו החרדות, יש לציין שעברתי גם ילדות לא קלה עם אבא נרקומן בדימוס והורים גרושים.
    בהתחלה הייתי מדמיינת דברים שקשורים במוות, אח"כ זה עבר למחשבה שאני לסבית שבפועל יש לי בן זוג, אח"כ דמיינתי שאני פוגעת באחותי, בילדים קטנים.
    בשלוש שנים האחרונות אני מאוד מפחדת מתחלואה נפשית יש לי דוד שנבהל בצבא מירייה במקלחת ומאז אובחן כסכיזופרן ונמצא בשער מנשה, נכנסה לי מחשבה שאם אני אשתגע וקראתי המון המון חומר על חולי סכיזופרניה סוגי הזיות,מחשבות שווא ומאז כל היום אני מדמיינת אותם אני מדמיינת קולות, מדמיינת מחשבות רדיפה למרות שבפועל אני יודעת שזה לא נכון. אני ממש מדמיינת הל וציונות אודו טריות כל פעם נכנסים לי משפטים לראש שאני לא יודעת מאיפה הם באים לא קשורים למחשבה אבל זה אולי דברים שאנשים אמרו לי במשך היום או יום לפני ואז אני נלחצת ומפחדת שאני לא שומעת קולות ובפועל אני לבד אז זה לא קול זאת המחשבה היום למשל בבוקר נכנסה לי מחשבה בואי ניצא צריך לשלם אבל בפועל הייתי לבד אף אחד לא אמר לי את זה יכול להיות שבגלל שאתמול חברה שלי אמרה לי בואי ניצא זה עלה לי לראש או שבדיוק התעוררתי ככה במיטה דמיינתי שאני שואלת מישהו עם בעלה עוזר לה ומה היא עונה לי אני לא יודעת למה זה קורה לי אולי כי שאלתי מישהי פעם את השאלה הנ"ל ופתץאום זה קפץ לי לראש מה קורה לי???האם אני סכיזופרנית?? אני מפחדת פחד אימים, המחשבות גמרו עלי…בבקשה תגידי לי את דעתך על הנושא

  25. מאת ירדן לוינסקי:

    @מורי, דעתי היא שכדאי לפנות לאיש/אשת מקצוע לשיחה מסודרת כדי לאבחן את הקושי ולהציע לך פתרונות. על פניו לא סביר שזו סכיזופרניה, אבל ברור שאת בחרדה רבה וגם בזה כדאי לטפל.

  26. מאת עומר:

    שלום אני בחור כבן 33 חולה בסכיזופרניה כבר 16שנים כל חיי ניסיתי להיסתדר לבד עם תרופות לצערי אבל. היסתדרתי לא רציתי לקבל את זה שאני חולה למרות זאת נטלתי תרופות עד גיל 25 ופה עברתי איזה שהוא שלב שההיתי בטוח שהיתרפתי הפסקתי את התרופות למשך זמן של חודש בערך ואז זה שוב חזר הרגשתי שהחיים שלי מיתדרדרים כבר נהייתי חלש לא יכולתי להיתמודד עם שום דבר שהחיים נתנו לי במיוחד נפשית כל החלומות שלי כל מה שבאמת רציתי והאמנתי בו היתפוגג נגמר ההיתמודדות הייתה קשה חזרתי שוב לקחת את התרופות בהתחלה היה קשה מאוד בלתי נסבל היו ימים שחשבתי שכלום לא מישתנה או מישתפר עברתי שנים קשות מאוד אז הייתי עוד צעיר תמכו הבינו שאני עובר משהו חברים משפחה החיים היו לטובתי באותם שנים 8שנים נוספות נטלתי את תרופה שוב הצלחתי להיתאזן התחלתי להרגיש שהתרופה מפריע לי שית ובריאותית

  27. מאת סודי:

    יש קשר לסיכון לקבל את המחלה אם לאחי בן ה30 יש סכיזופרניה ואני 22?
    יכול להיות לי סיכון אם אשתמש בסמים? כולם? איזה? ולמה?

  28. מאת ירדן לוינסקי:

    כן, הסיכוי למישהו שאחיו סובל מסכיזופרניה לסבול גם מסכיזופרניה הוא פי 5 מאדם שאין לו בן משפחה שסובל.
    סמים הם חומרים פסיכואקטיבים, אם יש לך כבר גנטיקה של סכיזופרניה (כלומר תנאים מקדימים), זה יכול להוות טריגר להופעת המחלה. בניסוח חופשי – זה מרים את השלטר, ואחר כך אי אפשר להוריד.

  29. מאת סימונה:

    שלום לך דר ירדן הפעם השאלה שלי היא לו נוגעת לי אלא עבור חברה טובה שלי שאובחנה לפני 9 שנים כזכזופרנית וטופלה וכיום המצב שלה לא כל כך טוב בעקבות בעיה שנוצרה עם עילד שלה שהוא בין 4 יש לציין שהילד אוטיזם ולקחו לה אותו לפני 3 חודשים מהגן בלי שום התראה מראש יש לציין שהיא מטופלת ברווחה והילד נמצא בסיכון לפי מה שהרווחה הגידרה ויש לציין שהילד הזה בוא כל עולמה היא מגדלת אותו לבד בלי אף אחד בלי אבא בקיצור היא הכל לילד הזה ומאז המצב שלה הוחרף כתצואה מיזה שלקחו לה את הילד והרווחה ופקידת סעד רוצים שהיא תאובחן שוב על ידי פסיכאטר ששיך להם ויש לציין שהיא אובחנה עכשיו באופן פרטי אצל פסיכאטר מאד ידוע והיא לא אובחנה במחלה שאובחנה לפני 9 שנים אלא שאין זכר לזה והיא פשוט מאד בסערת רגשות כתוצאה מכל ההליך שהיא עוברת איתם לגבי הילד שלה והשאלה שלי היא כזאת עבורך יש מצב שהילד יוחזר אליה כי עכשיו היא נמצאת בתביעות משפטיות דרך הרווחה שהיא תבעה אותם על כך שעשו לה הבל וגם כנראה שתפרו לה תיק היא חברה מאד טובה שלי ומאד ענינית ודעתנית ומשכילה ופשוט עשו לה הבל אשמח לקבל ממך תגובה לגבי כל הנושא הזה שלה בתודה סימונה מודה לך על התגובה שתתן לי כאן במיל שלי סימונה

  30. מאת בר זלו:

    אמא שלי מדמיינת דברים ובעיקר את אבא שלי בכל מקום נמצא עם מישהי והיא נורא מבולבלת וקופצת מנושא לנושא האם זה גם הסימנים לסכיזופרניה?

  31. מאת מנצור:

    הבת שלי אחריי התקף פסיכוטי והיא מסרבת לקבל טיפול פסיכולוגי למרות שהפסיכיאטר אמר בלי זה היא לא יכולה להירפא אך אני יכולה לכשניע אותה לקבל טיפול

  32. מאת ירין מדינה:

    אני תמיד רואה בזוית העין מישהו ואז כשאני מסתכלת אין כלום וזה היה לי מגיל 4 וזה מחמיר לי יותר ויותר שלפעמים אני פוחדת מהצל של עצמי ובלילה אני שומעת את הנשימות של עצמי ואני פוחדת מהן אז אני מנסה פחות לנשום מרוב פחד ובבית בחיים הם לא יעזרו לי בזה והם יגידו שזה סתם דמיונות אבל אני סובלת מזה שנים ביום יום מה אני עושה

הוספת תגובה






דוקטור, למה לא ענית? כדי להבין איך אני עונה לשאלות קראו את מדיניות התשובות שלי.

על מנת להגן על אתר זה מפני ספאם, שפה בוטה, התקפות אישיות או מסעות צלב, הפעלתי את אפשרות מודרציית התגובות באתר. כדי להבין איך אני עונה לשאלות קראו את מדיניות התשובות שלי.
אפרסם את תגובתך מייד לאחר שאוודא שאין שם שום דבר שמסוכן לבריאות.