קורונה קורונה: איך לעזור לילדים להתמודד

כל מי שיש לו ילדים שואל את עצמו בימים אלו שאלות מורכבות. איך מתמודדים עם הדאגה לשלום המשפחה והילדים, מה לעשות אם השכן או מישהו בבית הספר של הילדים נכנס לבידוד וכולם לחוצים, איך להסביר להם למה אנשים מדברים על מסכות ובכלל לא פורים ואיך להתמודד עם ההשפעה של המצב עלינו ועל משפחתנו.


בישראל, כמה פעמים בשנה אנו חווים אירועים קשים. זה לא חייב מטחי רקטות מרצועת עזה או הצפות בתל אביב. גם מקרה טראגי שקורה בבית הספר או מוות פתאומי של מישהו מוכר יכול להחוות על ידינו כאירוע קשה. לפעמים אנחנו שומעים בחדשות על משהו דרמטי שקרה ואנו מגיבים אליו באופן קשה גם אם אינו כולל מוות או יסורים.
קל מאד להכנס לחרדה כאשר אירועים כאלו מתרחשים. כשמהדורות החדשות פותחות בדיווחים מלחיצים על מגיפות ועל אנשים במסכות אנחנו לא תמיד מצליחים לחשוב בצורה מסודרת. אבל יש כמה דברים בסיסיים שאנחנו יכולים לעשות על מנת להעביר את המסר לעצמנו ולילדים שלנו שנעבור את זה, וזה יגמר.

7 טיפים מעשיים להתמודדות של ילדים עם משבר הקורונה

ניסיתי לשמור על טיפים מעשיים ולא מתחכמים מדי, משהו שכל הורה יכול ליישם בקלות בעצמו.

תזכרו שהם לא מבוגרים.

פעמים רבות זה יותר קשה לביצוע ממה שנדמה לנו בגלל שגם אנחנו נמצאים בחרדה באותו זמן, אבל חשוב לזכור ולדבר עם הילדים על המצב. כדאי לזכור שילדים לא זוכרים את שפעת החזירים ולא שמעו על מגיפת הפוליו. אין להם את הפרספקטיבה לשקול ולנתח אירועים מתוך הבנה של כלל האירועים שמתרחשים. בגילאים מסויימים הם לא מסוגלים להבין מה הקשר בין טיסות לסין לבין בידוד בארץ. למבוגרים יש נסיון שמאפשר להם לחבר בין דברים שונים כדי לתת לעצמם פרספקטיבה ולרוב גם יכולת הרגעה. לכן אנו צריכים לעזור לילדים בכל הגילאים להחזיר לעצמם את תחושת השליטה בסביבה הקרובה שלהם, תחושה שהעולם מסביבם ברור גם אם יש דברים חריגים שחודרים לתוכו. לרובם, ובמיוחד לצעירים שבהם, יש למזלם את היכולת להניח שדברים יסתדרו רק כי המבוגרים אמרו להם שכך זה יקרה.

בררו מה הם יודעים.

בניגוד לדחף האינסטינקטיבי של המבוגרים, לא תמיד הילדים רוצים לדעת את הכל והם מעדיפים לדעת מספיק כדי שהם יוכלו להרגע. אם נתחיל להסביר להם מה זה וירוס, איך מגיפות מתפשטות ומדוע הפצה בטיפות פחות או יותר מסוכנת מהפצה באוויר זה לא בהכרח יעזור להרגיע אותם, כמו הידיעה שיש רופאים ואחיות שיודעים את תפקידם ושאף אחד לא נפגע קשה. כל מה שהם צריכים לדעת זה שמי שהם מכירים בסדר ומוגן.

תנו הסברים שמתאימים לגיל.

ילדים שטרם הגיעו לגיל בית הספר לא חייבים בכלל לדעת את הפרטים. לרובם יש קושי לתפוס משכי זמן, מרחקים ומספרים גדולים והם לא יצליחו להכיל את הנתונים במילא. לכן אפשר לומר להם שיש מחלה, אבל אנחנו מוגנים אם נשמור על הכללים. ככל שהם מתבגרים, ההסבר יכול להיות יותר מפורט ויותר מחובר למציאות.

צמצמו חשיפה לתקשורת.

הכלל הזה נכון למבוגרים, אבל במיוחד אצל ילדים כדאי לצמצם חשיפה לתיאורים גרפיים ותמונות מוגזמות. אין סיבה שילד בן שש יצפה יחד איתכם בשידור המתגלגל בערוצי הטלויזיה. הנטיה של החדשות לסנסציות ותיאורים הרפטטיבים והלחוצים רק מגבירים את החרדה הטבעית.

תחזקו את תחושת הבטחון.
תראו לילדים עד כמה הם כבר עכשיו שולטים בבטחון האישי שלהם. תראו להם מה ביומיום שלהם הם מסוגלים לעשות כדי לשלוט במה שקורה להם. בסיטואציות כאלו, דווקא הדברים הקטנים נוסכים בנו בטחון. לשטוף את הידיים, להשתעל על המרפק. להכנס לבידוד בשעת הצורך. לשים קסדה כשרוכבים על אופניים. לנעול את הדלת. להשמע להוראות הבטיחות.

תשמרו על שגרה
הדרך הטובה ביותר להרגיע ילדים בזמן אירועים קשים או לאחריהם הוא להקפיד על השגרה. תנסו להמשיך את ההרגלים – שעות השינה והארוחות, הביקורים הקבועים אצל חברים ומסגרות כמו חוגים והפעלות. כמובן בתחום האפשרי. גם אם מישהו מהמשפחה או מהחברים נמצא בבידוד, כדאי לחזור בהקדם לשגרה ולמסגרות. לדוגמא, אם אתם יכולים מבחינה מעשית להמשיך לשלוח את הילדים למסגרות החינוכיות, אל תבחרו להשאיר אותם בבית 'כי המצב מדבק'.

תתייעצו
אם הילד שלכם מתחיל לסבול בזמן אירועים קשים מתופעות גופניות חריגות כמו כאבי ראש, כאבי בטן וירידה בתאבון, תתיעצו עם רופא הילדים שלכם. חלק מהילדים (כמו גם חלק מהמבוגרים) חווים אירועים קשים כמשהו גדול מדי והם מתקשים להתמודד איתו בעצמם. במצב כזה כדאי להתייעץ עם רופא הילדים או עם איש מקצוע אחר.

אם יש לכם עוד עצות בשביל הילדים של אנשים אחרים, או בשביל מבוגרים שמרגישים עכשיו קצת 'קטנים', אתם מוזמנים להוסיף.

ד"ר ירדן לוינסקי הוא פסיכיאטר מומחה, מנהל את מרכז רזולוציה לישומים פסיכולוגים מתקדמים. לפרטים נוספים או קביעת פגישה אפשר לשלוח דואר אל info@resolution.co.il או להתקשר עכשיו 03-6919961

לקבלת עדכונים אפשר להרשם לרשימת התפוצה או לעקוב אחריי בטוויטר.

קבלו עדכונים במייל

מחשבות של אחרים

התקף פסיכוטי: התחלתי לעשן בגיל 14 בגיל 16 הפכתי את המנהג לקבוע כמה פעמים ביום ליפני בית ספר אחרי בית ספר אחר צהוריים...

חופית: היי שמי חופית אחות לאח המאובחן במאניה דיפרסיה מזה 10 שנים לצערי עדיין לא נמצא טיפול המתאים לו וניסינו באמת הכל...

אני: אשמח אם תרחיב על הספר/סרט " הנס של סוזנה"

אני: אומנם הילדים שלי כבר לא ממש קטנים אבל היו פעם….מה שהיה נכון פעם נכון גם לעכשיו ומה שהיה נכון עם מטחי...

ע: מחזק. תודה

אני: אני עברתי פאראנויה, זו חוויה של גיהנום. סבל בל יתואר שהיום כשאני הולכת לטיפולים כמו גבות וכאלה..המטפלות אומרות...

אני: לדעתי כיוון שאדם שנמצא בהתקף פסיכוטי חלק מן המחלה הינו למעשה תפישת מציאות אחרת ואמונה כי המציאות שרואה זו...

אני: זה לא נראה לי כזה מסובך…. אם אינני טועה הדחף הכי חזק של אנשים הוא מזון כצורך בסיסי הישרדותי – משהו...

תגובות

תגובה אחת לרשימה ”קורונה קורונה: איך לעזור לילדים להתמודד“, בסדר כרונולוגי. ניתן להוסיף תגובות בהמשך העמוד.

  1. מאת אני:

    אומנם הילדים שלי כבר לא ממש קטנים אבל היו פעם….מה שהיה נכון פעם נכון גם לעכשיו ומה שהיה נכון עם מטחי הראקטות מעזה נכון לגבי הקורונה – כמו גם לתחומים אחרים בחיים.

    והכוונה הינה לדוגמא אישית.
    אם ההורים לוקחים את המצב ברוח טובה, באמונה כי יש סובב ומסובב לעולם הזה, אם לא נהיה מפונקים מידיי ונחשוש לכל מה שיכול להפריע את שיגרת יומינו- גם ילדינו יגבו כך.
    החינוך הטוב ביותר הוא חינוך עצמי.
    קצת הומור, שלווה, ראיית הטוב שבכל מצב תקרין על הילדים בלי יותר מידיי הסברים ותאוריות…

    בהצלחה

הוספת תגובה






דוקטור, למה לא ענית? כדי להבין איך אני עונה לשאלות קראו את מדיניות התשובות שלי.

על מנת להגן על אתר זה מפני ספאם, שפה בוטה, התקפות אישיות או מסעות צלב, הפעלתי את אפשרות מודרציית התגובות באתר. כדי להבין איך אני עונה לשאלות קראו את מדיניות התשובות שלי.
אפרסם את תגובתך מייד לאחר שאוודא שאין שם שום דבר שמסוכן לבריאות.