שאל את הפסיכיאטר: כמה מיתוסים נפוצים על דיכאון

מישהו שאל אותי בדואר אלקטרוני: "האם זה נכון שאני חולה בדיכאון בגלל שאני ממשפחה דיכאונית, ושאמרו עלי שאני אדם חלש? כל החיים השתדלתי לתפקד, הצלחתי בלימודים ובעבודה ועכשיו אני פתאום לא מצליח., מה זה אומר עלי?"

דיכאון היא בעיה נפוצה. כל כך נפוצה עד שכמעט כל אדם תשיעי (1 מ- 9) יסבול במהלך החיים שלו מהפרעה דיכאונית כלשהי. כמו חלק מההפרעות הפסיכיאטריות שקיימות, הדיכאון נוטה להשתלט על החיים של האדם הדיכאוני ולהשפיע על כך ההבטים השונים של היומיום. בכל שנה הוא משפיע לרעה על עשרות אלפי ישראלים, ובמיוחד על אלו שחושבים שזה הגיע מהשמיים ורק צריך 'להמתין בסבלנות' עד שהדיכאון יעבור.

לכל אותם מתלבטים, מוקדשת הרשימה הזו של מיתוסים בנוגע לדיכאון.

דיכאון היא סתם גירסה מוגברת של דכדוך או אבל.

ברוב המקרים דיכאון היא לא סתם עצבות מוגברת או אבל על משהו שאבד לכם. אם היה מדובר בדכדוך רגיל הרי הוא היה עובר או משתפר עם הזמן. הזמן שחולף אצל מי שסובל מדיכאון לא משפר את המצב אלא לרוב גורם לדיכאון להחריף, וגם כח הרצון לא יעזור לבדו להתגבר על המצב ולא משנה כמה פעמים תגידו לעצמכם 'לקחת את עצמכם בידיים'. דיכאון הוא תחושות מציפות של עצבות ויאוש, שבאות כל יום במשך שבועות וחודשים. לרוב האנשים שסובלים מדיכאון אין את המוטיבציה וכח הרצון להתגבר על התחושות הדיכאוניות בכוחות עצמם. והם פשוט לא יכולים 'להתגבר' לבד.

אם יש לי דכאון אז אני חלש אופי או סתם משוגע.

אמנם דיכאון היא בעייה נפשית משמעותית, אבל היא לא יותר בעייתית מהפרעות פסיכיאטריות אחרות או ממצבים נפשיים אחרים. אם יש למישהו הפרעה נפשית זה לא אומר שהוא משוגע, אלא אומר שיש לו בעיה שצריך לטפל בה, בדיוק כמו שאדם שיש לו סוכרת צריך לטפל בבעיה שלו. יותר מכך, המחקרים מראים שדיכאון יכול לפגוע בכולם – בעשירים ובעניים, בגברים ובנשים, בצעירים ובמבוגרים, באלו שלמדו באוניברסיטה ובאלו שלא למדו כלום. גם האנשים שנראים לכם הכי חזקים והכי מוצלחים יכולים לסבול מדיכאון.

דיכאון היא מחלה גופנית בדיוק כמו תת פעילות של בלוטת התריס.

לא בדיוק. זה נכון שלדיכאון יש מנגנונים ביולוגים שונים שמשפיעים עליה. מחקרים רבים מצאו שכל מני מנגנונים בגוף משנים את תפקודם בזמן מחלת הדיכאון, ולכן יש תרופות שונות שתפקידן להחזיר את הגוף והמוח לתפקוד תקין ובצורה זו מסייעים לטיפול בדיכאון. אבל בניגוד לבעיות כמו סוכרת או תת פעילות של בלוטת התריס, בדיכאון יש משמעות גם להבטים נוספים כמו המרכיבים הפסיכולוגים והחברתיים של האדם שסובל מדיכאון. למרות שהבסיס הוא ככל הנראה שיבוש במערכת הנוירו-ביולוגית של האדם, גם שאר המרכיבים משפיעים על יכולת ההחלמה. ולכן מעבר לטיפול פסיכיאטרי בתרופות יש חשיבות לשילוב של טיפול פסיכולוגי וסביבתי מתאים.

דיכאון זו מחלה של זקנים ושל נשים.

ממש לא נכון. סטטיסטית אכן מאבחנים דיכאון יותר אצל נשים ואצל מבוגרים. אבל חלק מהסיבה לכך היא חברתית מכיוון שגם בחברה הישראלית מצפים מגברים להתמודד עם קשיים ולא להראות סימנים של חולשה, כשדיכאון מיוחס לחולשה של האדם . למרות שהזדקנות מביאה שינויים רבים אצל המזדקנים, דיכאון איננו חלק טבעי של ההזדקנות. למעשה, צעירים וגברים סובלים מדיכאון באותה מידה כמו נשים או קשישים. ישנם מבוגרים צעירים רבים שאתם מכירים אשר סיפרו שהם סובלים מדיכאון: אברהם לינקולן, וינסטון צ'רצ'יל, סטיבן הוקינג, מיכאלנג'לו ואחרים. גם הדיכאון לא צריך למנוע מאנשים להתקדם.

מי שיש לו דיכאון צריך לקחת תרופות כל החיים

רוב האנשים שסובלים מדיכאון מקבלים תרופות נוגדות דיכאון למשך תקופת המחלה, ולתקופה מסויימת לאחריה. בחלק מהמקרים אנו מייעצים לחולי דיכאון להמשיך נטילת תרופות לאורך שנים אך רק במקרה שמדובר במחלה חוזרת וכרונית. רוב הפסיכיאטרים ימליצו לאדם שסבל מדיכאון והגיב היטב לטיפול התרופתי להמשיך טיפול תקופה ואז לרדת בהדרגה ובפיקוח פסיכיאטרי מהטיפול. משך הזמן של הטיפול משתנה בין אדם לאדם בהתאם לעוצמת הדיכאון, אופי הדיכאון ומשך המחלה. גם טיפול פסיכולוגי (מתאים) יכול לסייע להורדת מינוני התרופות או הטיפול התרופתי בכלל.

לאחד ההורים שלי היה דיכאון אז גם אני אהיה חולה!

לדיכאון כמו לרבות מההפרעות הפסיכיאטריות יש מרכיב תורשתי. למרות זאת אין זה אומר שאם לאחד ההורים היה דיכאון אז גם הילדים יסבלו מדיכאון. למרות שנוכחות של דיכאון במשפחה מעלה את הסיכוי של הילד לפתח דיכאון בעצמו, אין ספק שגם גורמים אחרים יכולים להשפיע בחיוב ולשלילה על הסיכוי להתפתחות דיכאון בצורה של מנגנוני התמודדות, מערכות תמיכה משפחתיות וכיוצא בזה.

סביב דיכאון בפרט והפרעות פסיכיאטריות יש כל כך הרבה מיתוסים, שאנשים שסובלים מהבעיה לפעמים לא מצליחים להגיע לטיפול כי הסטיגמה מפריעה להם יותר מהפתרון. הסבל הזה מיותר.

ד"ר ירדן לוינסקי הוא פסיכיאטר מומחה, מנהל את מרכז רזולוציה לישומים פסיכולוגים מתקדמים. לפרטים נוספים או קביעת פגישה אפשר לשלוח דואר אל info@resolution.co.il או להתקשר עכשיו 03-6919961

לקבלת עדכונים אפשר להרשם לרשימת התפוצה או לעקוב אחריי בטוויטר.

קבלו עדכונים במייל

מחשבות של אחרים

מור: שלום, אני נוטלת אספירין קרדיו במינון של 100מג ליום ובנוסף לכך מירו 30 מ״ג+ריווטריל בטיפות בוקר וערב האם השילוב...

פנינה שיינברגר: הייתי רוצה לשמוע יותר על טיפול או אימון מקוון להפרעת קשב. ותודה על הפוסטים הכל כל מחכימים!

הילה: שלום. נוטלת מזה 4 וחצי שבועות ציפרלקס. 3 שבועות כדור שלם. עדיין לא חזרתי לעצמי. מתי ארגיש שיפור מלא…?...

יעקב ברגר: תמיד אמרו אלי יש לו כח רצון ושהוא רוצה הוא מצליח ואני האמנתי שאם אני רוצה אני מצליח היה בזה קצת אמת וקצת...

יוסי: כמי שהתאלמן מבת זוג אהובה, התמודד עם סרטן מסוכן, פוטר בצורה מכוערת מהעבודה אחרי הרבה שנים ומנהל עכשיו תביעה...

ורד מוסנזון: מאוד אוהבת את המילים והמחשבות. תודה

ליאור: תראה, אולי אני חוטאת בהטיית אישור, ולמען הגילוי הנאות למדתי קורס אחד בפסיכולוגיה אצל ד"ר יעקב אופיר, אבל...

דניאל: שלום לכולם גם אני לוקח ציפרלקס מינון 20 מיליגרם והכדור עוזר אין מחשבות טורדניות אין דיכאון אבל ברגע שמפסיקים...

תגובות

תגובה אחת לרשימה ”שאל את הפסיכיאטר: כמה מיתוסים נפוצים על דיכאון“, בסדר כרונולוגי. ניתן להוסיף תגובות בהמשך העמוד.

  1. מאת מישהו מטפל בך? | סלונה:

    […] מיתוסים נפוצים על דיכאון, […]

הוספת תגובה






דוקטור, למה לא ענית? כדי להבין איך אני עונה לשאלות קראו את מדיניות התשובות שלי.

על מנת להגן על אתר זה מפני ספאם, שפה בוטה, התקפות אישיות או מסעות צלב, הפעלתי את אפשרות מודרציית התגובות באתר. כדי להבין איך אני עונה לשאלות קראו את מדיניות התשובות שלי.
אפרסם את תגובתך מייד לאחר שאוודא שאין שם שום דבר שמסוכן לבריאות.