דברים ששואלים פסיכיאטרים

אני פסיכיאטר כבר הרבה שנים, אבל יש דברים שאנשים שואלים פסיכיאטרים שלא השתנו גם כבר הרבה שנים. אולי בגלל שבריאות הנפש עדיין, למרות השיפור בתדמית שלה, נמצאת מאחורי הקלעים ואולי כי לא השקענו מספיק זמן כדי להסביר את עצמנו.

אז הנה תשובות לשאלות הכי נפוצות שאנחנו עדיין נשאלים

מה ההבדל בין פסיכיאטר לפסיכולוג?

פסיכיאטרים הם רופאים. המשמעות היא שהם למדו בבית ספר לרפואה ויכולים לרשום מרשמים. לעומת זאת, פסיכולוגים לא למדו רפואה אלא הוכשרו בפקולטה לפסיכולוגיה. בעקרון, פסיכולוגים לא יכולים לרשום עבורכם מרשמים אבל יש נסיון במדינות מסוימות (לא בישראל) לתת אפשרות לפסיכולוגים שעברו הכשרה מיוחדת לתת מספר מוגבל של תרופות.

גם פסיכיאטרים וגם פסיכולוגים עוברים הכשרה במתן טיפול פסיכותרפי (טיפול בשיחה). יש כמובן הבדל בין כמות ההכשרה שעוברים מטפלים שונים, ומה הם למדו לאחר הסיום הפורמלי של הכשרתם. בזמן בחינות ההסמכה, כחלק מהבחינה פסיכיאטרים נבחנים גם על טיפולי פסיכותרפיה בגישות שונות שהם ביצעו, כחלק מההבנה שטיפול מיטבי בבריאות הנפש כולל הבנה רחבה יותר מהביוכימיה והביולוגיה של האדם.

כדאי לזכור שההבדל בין פסיכיאטריה לפסיכולוגיה אינה רק בהכשרה שאנו עוברים, אלא גם בתפיסה ובהבניה של המהות של המקצוע. כהתמחות רפואית, הפוקוס המרכזי של פסיכיאטריה הוא בפסיכופתולוגיה ובטיפול במחלות והפרעות נפשיות, כפי שהן מוגדרות ב'תנ"ך' של הפסיכיאטריה – ה DSM. פסיכולוגיה היא תחום רחב יותר שלא עוסק רק במחלות נפשיות, אלא שואף להבין את כל התופעות הקוגניטיביות, מאיך שאנו חושבים, מסיקים מסקנות, מרגישים ומתנהגים, גם אצל אנשים חולים וגם אצל אנשים בריאים.

הפסיכיאטריה הקלאסית אם כן, עוסקת במחלות, אבל גישות מודרניות בפסיכיאטריה עוסקות גם באנשים בריאים וכיצד ניתן לסייע להם לשמור על בריאות נפשית טובה.

האם אתה מאבחן אותי עכשיו?

את השאלה הזו אני מקבל בעיקר מאנשים שלא ממש מכירים אותי. התשובה לכך בשבילי היתה די פשוטה. אנחנו לא מאבחנים את כל מי שאנחנו פוגשים, פשוט כי יש לנו דברים אחרים לעשות עם הזמן שלנו.

אבל האמת היא שכמו שמהנדס בניין רואה בעיות קונסטרוקציה בבניין שהוא נכנס אליו, גם אנשים שהמקצוע שלהם הוא לאבחן אנשים עושים את זה באופן אוטומטי, גם אם הם לא מתכוונים לזה. זה לא שונה במיוחד ממה שאתם/ן עושים/ות לכל אדם שאתם/ן פוגשים/ות, אנחנו מעריכים את הבנאדם ויוצרים הערכה של מי שלפנינו. פסיכיאטרים ופסיכולוגים פשוט עושים את זה גם באמצעות הכלים המקצועיים שלהם.

אז כן, אנחנו מאבחנים אתכם, אבל אנחנו לא חושבים שאתם משוגעים.

זה לא מדכא לשמוע סיפורים מדכאים כל הזמן?

ראשית, חלק גדול מהזמן אנחנו לאו דווקא מטפלים בדיכאון, למרות שזו מחלה מאד נפוצה. שנית, חלק גדול מהמטופלים שלנו דווקא משתפר, כך שאנחנו לא שומים רק סיפורים מדכאים כל הזמן.

מה שכל מטפל יודע לספר לכם, בין אם הוא פסיכיאטר, פסיכולוג, אנדוקרינולוג או רופא משפחה, זה שלהקשיב, להביע אמפתיה ולהציע עזרה מוביל כמעט תמיד לתנועה חיובית אצל המטופלים. בניגוד לאונקולוגים, אנחנו לרוב לא מתמודדים עם מוות אלא עם סיפורים של תקווה.

ברמה עמוקה יותר, הזכות לשמוע את הסודות של אנשים. את השקרים וההצלחות, את הפחדים והצרכים האמיתיים הוא שנותן לנו את היכולת להצצה אמיתית על הנפש של בני האדם. זו זכות מיוחדת שיש לאנשי בריאות הנפש ולמרות שלפעמים אתה נחשף לדברים קשים, לרוב זה לא מכביד עליך כי בהמשך הדרך אתה יודע שהם יצליחו להתחזק, להתמודד ואף לנצח את הקשיים שלהם.

האם באמת יש מחלות נפש?

זו הביקורת הכי ארוכת ימים שיש על מחלות נפש (ופסיכיאטריה), שכן הן לא נמדדות במציאות כמו שמודדים מחלות גופניות ואין בדיקות אובייקטיביות שיכולות לאתר דיכאון או סכיזופרניה. אז נכון שאנחנו לא יודעים מהן הסיבות המדוייקות שמישהו מפתח סכיזופרניה או חרדה, אבל זה בגלל שהמוח יותר מסובך מאברים אחרים בגופנו, וזה שהמדע טרם הצליח לפענח את כל הדברים, לא אומר שהם לא קיימים, בדיוק כפי שאנחנו לא יודעים את הסיבה להופעת הקורונה לא אומר שהיא לא קיימת, או שבגלל שאנחנו לא יודעים מדוע מישהו מפתח סרטן, לא אומר שאין לו סרטן.

באותה מידה אפשר לטעון שמחלות נפש הן לא כמו מחלות גופניות, כי חלקן מופיעות לאחר אירועי חיים כמו גיל ההתבגרות, פיטורין או גירושין. אבל זה נכון גם לגבי מחלות 'גופניות' כמו יד שבורה או סכרת שיכולים להופיע בגלל אירועים בחיים. התפיסה כי מחלות נפש הן סוג של 'תגובה' למשהו בחייו של המטופל היא מודל מאד פשטני, בדיוק כפי שטענה שכל מחלת נפש היא תגובה ביוכימית וזהו היא מודל פשטני מדי. האמת היא שיש גורמים רבים שמשפיעים על הופעה של מחלת נפש, על דרכי ההתמודדות איתה ועל היכולת להתגבר עליה שכוללים גנטיקה, סביבה, אישיות וגם ביוכימיה. כולם יחדיו יוצרים את המודל המלא של תחלואה נפשית.

עבור אנשים שמתמודדים עם מחלות נפשיות, בין אם זו סכיזופרניה, חרדה או אובססיה, אין שום דבר פחות אמיתי מההתמודדות שלהם. מי שמכיר חולה דיכאון או מישהו שיש לו הפרעת קשב קשה, יודע שזה אמיתי.

אם אתה רופא זה אומר שתרשום לי תרופה?

עוד אחת מהטעויות הנפוצות שמתרחשות בדרך כלל בפגישה ראשונה עם פסיכיאטרים. פסיכיאטרים הם אכן רופאים שיכולים לרשום לכם כל תרופה, כולל תרופות שאינן פסיכיאטריות. אבל רוב הפסיכיאטרים לא ירשמו לכם תרופות שאינן בתחום מומחיותם, ובניגוד לתדמית, רוב הפסיכיאטרים גם לא ינסו לדחוף לכם תרופה אם אין לה צורך רפואי אמיתי. לא ננסה לתת לכם כדורי אושר כי אין כדורים כאלו, ולא סטימולנטים אם אין צורך בכך כי יש בזה סיכונים ובעיקר, נשתמש בתרופות כשהן יכולות לתרום לבריאות הנפשית שלכם בלבד.

זהו בנתיים. יש עוד שאלות שאתם רוצים לשאול?

ד"ר ירדן לוינסקי הוא פסיכיאטר מומחה, מנהל את מרכז רזולוציה לישומים פסיכולוגים מתקדמים. לפרטים נוספים או קביעת פגישה אפשר לשלוח דואר אל info@resolution.co.il או להתקשר עכשיו 03-6919961

לקבלת עדכונים אפשר להרשם לרשימת התפוצה או לעקוב אחריי בטוויטר.

קבלו עדכונים במייל

מחשבות של אחרים

אסתי: האם ניתן ליטול אטנט לבעיות קשב וריכוז כשנוטלים קלונקס, האם יש להפסיק את הקלונקס לפני תודה

סני גורדון בר: מבקשת לדעת עבור בת משפחה בחו"ל האם אפשר לקבל קשר לפסיכיאטר ישראלי או דובר עברית בברלין שיכול לתת טיפול...

אור: המטפל מביא את עצמו לטיפול . את החוויות שלו , את הרגישות, החכמת חיים, הנסיון ועוד, לבינה אין את זה . פשוט אין . ...

טולידו רות: ברצוני להפסיק לקחת מירו 30 ופובוקסיל 50. האם הפסקה הדרגתית כלומר לרדת אחרי שש,בועיים לחצי כדור ולאחר מכן לרבע...

אור: לאור מה שאתה כותב, כמטופלת לשעבר אצל פסיכולוגית מדהימה, וכאחת שמשתמשת בAI ליישומים שונים , אני לא חושבת...

נעמה: אנחנו לא "לפעמים" מכירים את הגוף שלנו טוב יותר מכל אחד אחר - אנחנו תמיד מכירים את הגוף שלנו הכי טוב. וחולים לא...

חיים: מאמר מחכים, תודה

אדוה: היי ירדן, האם אתה יכול לתת דוגמאות לאסטרטגיות התמודדות?

תגובות

6 תגובות לרשימה ”דברים ששואלים פסיכיאטרים“, בסדר כרונולוגי. ניתן להוסיף תגובות בהמשך העמוד.

  1. מאת חנן כהן:

    איך יודעים אם תרופה פסיכיאטרית באמת עובדת?

  2. מאת ירדן לוינסקי:

    #חנן, כמובן שהמטופל מרגיש. אבל במחקרים מסודרים, משתמשים בשאלונים מתוקפים הן של המטופל והן של המטפלים.

  3. מאת עדי:

    הייתי רוצה להתייעץ איתך, איך עושים את זה?

  4. מאת רמי ניר:

    בכותרת למעלה ״האם יש באמת מחלות נפש״, התייחסת לסיבות שאיננו יודעים להביא מדוע יש מחלות נפש.
    אבל אני מעלה תהיה דומה, אבל מחדד משהו שלא מתייחסים אליו.
    במצב של מחלת נפש יש שני היבטים:
    1. היבט אובייקטיבי. אלה התופעות הבעייתיות שאנשים רואים על האדם.
    על זה אין ולא יכול להיות ויכוח.
    2. היבט סובייקטיבי. זו הקביעה שמדובר במחלת נפש x.
    זו קביעה שנקבעה על בסיס של אכסיומות עליהם הוחלט היכן שהוא.
    למשל, תופעה בה אנו רואים אדם שמנהל שיח כשהוא נמצא לבדו, אי אפשר להתווכח על זה.
    אבל קביעה לקרוא לזה מחלת הסכיזופרניה, זו קביעה סובייקטיבית. שכן אין הוכחה שזו בכלל מחלה, ובטח שאין הוכחה שזו סכיזופרניה או כל שם אחר.
    ואם אין הוכחות שבכלל מדובר במחלות בעלות אופי רפואי, מדוע רופאים הם אלה שקיבלו סמכות לטפל בהן?
    מדוע לא יוכשרו אנשים שיקבלו הכשרה מיוחדת לטיפול במצבים אלה, בלי להחליט שאלה מחלות רפואיות, ובלי להיות נעולים על ההיבט הרפואי?
    אולי כך ייטב לטפל במצבים נתונים אלה, מבלי לשייכם לתחום הרפואה במשמעותו הישירה והמדיצינית.

  5. מאת צל לילה:

    הבעיה שלצד פסיכיאטרים טובים שמדברים בגובה העיניים עם המטופלים ונחמדים ותומכים ולפעמים גם מחמיאים, מהניסיון שלי, רוב הפסיכיאטרים גרועים ומשתמשים בשקרים שבדרך כלל שקופים למטופל אותו הם חושבים למטומטם ונחות מהם ויותר גרוע מזה משתמשים בנימה של לעג או ממש בלעג מילולי ובדרכים נלוזות אחרות. אני מטופל כבר 12 שנים בסכיזופרניה ורוב הפסיכיאטרים שפגשתי היו גרועים למדי ומזיקים במקום מועילים (מבחינה פסיכולוגית, התרופות חשובות בכל זאת). רצוי שינוי.

  6. מאת אסתי:

    האם ניתן ליטול אטנט לבעיות קשב וריכוז כשנוטלים קלונקס, האם יש להפסיק את הקלונקס לפני
    תודה

הוספת תגובה






דוקטור, למה לא ענית? כדי להבין איך אני עונה לשאלות קראו את מדיניות התשובות שלי.

על מנת להגן על אתר זה מפני ספאם, שפה בוטה, התקפות אישיות או מסעות צלב, הפעלתי את אפשרות מודרציית התגובות באתר. כדי להבין איך אני עונה לשאלות קראו את מדיניות התשובות שלי.
אפרסם את תגובתך מייד לאחר שאוודא שאין שם שום דבר שמסוכן לבריאות.