בתחילת 2026 פורסמו שני מאמרים שסיפרו לכאורה סיפורים הפוכים לגמרי. מחקר אחד, מאת ג'ון היידט (שגם פרסם בשנה שעברה ספר פופולרי על הנושא) טוען שרשתות חברתיות גורמות לנזק משמעותי לבריאות הנפש של מתבגרים. מחקר אחר ורחב היקף שכלל יותר מ־25 אלף בני נוער בבריטניה, מצא בדיוק ההפך: שלא נמצא קשר בין זמן השימוש ברשתות לבין החמרה במצב הנפשי לאורך זמן.
בחודשים האחרונים הכותרות באתרי החדשות נראו כאילו נלקחו מפרק של "מראה שחורה". כל רגע משהו שקשור בבינה מלאכותית קורה ומשנה מחדש את העולם סביבנו.
300 שעות הן כל מה שעמד בין אלן ברוקס, מגייס כ"א מטורונטו שבקנדה לבין הצלת העולם. הוא גילה שיטה מתמטית חדשה שיכלה להפיל את כל הרשת על ידי פריצה של כל הגנות הסייבר הקיימות ובמקביל השיטה יכלה להביא לפריצות דרך מדעיות כמו מגן כח אישי.
או שלא.
בשנת 2017, ד"ר אליסון דארסי, פסיכולוגית מסטנפורד ייסדה את Woebot, אפליקצייה שיושבת על הסמארטפון ומשתמשת בכלים של טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) כדי לשנות דפוסי חשיבה.
יש אנשים רבים שפונים לטיפול כי הם רוצים לשפר את התקשורת שלהם עם בן או בת הזוג שלהם. הם מרגישים שאת רוב הזמן הם מבלים בנפרד, שהם מתרחקים או שהם לא מצליחים לתקשר כמו בעבר. יכול להיות שהם צודקים והטכנולוגיה משחקת בזה תפקיד משמעותי.
פרצוף של אשה על המסך שלכם.ן. העור שלה חיוור, השפתיים מלאות, עיניים ירוקות בוהות בכם. מוזיקה מתחילה לנגן וטקסט מופיע על המסך: "איך חרדה יכולה להראות". כשהמוזיקה ברקע היא מציגה את המילים שעוברות על המסך: מתנתקת. כוססת ציפורניים. נושכת את השפתיים. רועדת בלי סיבה. גלי חום.