פרצוף של אשה על המסך שלכם.ן. העור שלה חיוור, השפתיים מלאות, עיניים ירוקות בוהות בכם. מוזיקה מתחילה לנגן וטקסט מופיע על המסך: "איך חרדה יכולה להראות". כשהמוזיקה ברקע היא מציגה את המילים שעוברות על המסך: מתנתקת. כוססת ציפורניים. נושכת את השפתיים. רועדת בלי סיבה. גלי חום. 

לוידאו הזה יש כמעט שניים וחצי מליון צפיות.

@madisonvidovic

‼️spreading awareness‼️#anxiety #spreadingawareness #fyp #foryoupage #foryou #viral

♬ original sound – Marcela bruh 🦑

אחר כך מופיע סרטון של בחור צעיר. הוא נוסע מהר בכביש לצלילי מוזיקה. "סימנים שיש לך הפרעת קשב". רשימה של תסמינים. התגובות, אלפים מהן. "נראה לי שלי יש גם!", "בדיוק", "בטוח גם לי את אלו".

ברוכים הבאים לטיקטוק בריאות הנפש. כאן, תקבלו אבחנה חדשה בכל לייק. מרגישים.ות רע כי היה לכם יום גרוע למרות שישנתם.ן טוב בלילה? דיכאון. שוכחים.ות שמות של אנשים אחרי שאתם.ן פוגשים.ות אותם.ן בפעם הראשונה? הפרעת קשב. ואיך תדעו אם יש לכם.ן התקפי חרדה שקטים? אם לפעמים אתם.ן מאבדים.ות פוקוס או מרגישים.ות שהדופק מאיץ. האם זה נשמע מוכר? סיכוי גדול מאד, בגלל שזה נשמע בערך כמו כולנו. 

לפני שבעים שנה פסיכולוג בשם ברטרם פורר שם לב שמבחני אישיות תמיד צדקו. מכיוון שאתה לא יכול אף פעם לא לטעות, הוא עשה ניסוי שבו הוא העביר לסטודנטים מבן אישיות, ולאחר שבוע הוא חילק לסטודנטים את התוצאות של מבחני האישיות וביקש לדעת עד כמה מדוייקות הן היו לדעתם. בין התשובות שהסטודנטים קיבלו, היו משפטים שתיארו אותם כמו

• למרות שיש לכם חולשות אישיות, בדרך כלל אתם מצליחים לפצות עליהן
• יש לכם צורך שאנשים יאהבו אתכם.
• אתם נוטים להיות ביקורתיים כלפי עצמכם
• לפעמים אתם מתלבטים אם קיבלתם את ההחלטה הנכונה

בסולם של 0 עד 5, 90% מהסטודנטים קבעו שהתוצאות של מבחני האישייות תיארו אותם בדיוק של 4 או 5. כלומר באופן מדוייק, זאת למרות שכל הסטודנטים קיבלו תוצאה זהה במבחן האישיות. 

זה הכל אנחנו

פורר, שהגדיר את התוצאות כ'שקר של הולידציה העצמית' עלה על משהו שמאות מחקרים שיחזרו לאורך השנים. התופעה הזו, שקרויה היום אפקט בארנום, מתייחסת לנטיה שלנו להאמין שמידע כללי או תובנות גנריות שיכולות להיות רלוונטיות לכולם.ן, בעצם מכוונות באופן אישי אלינו.

רוצים.ות לראות את אפקט בארנום בפעולה? תפתחו ידיעות אחרונות ותקראו את ההורוסקופ. 
"העדיפות הראשית שלכם תהיה לשנות את חייכם בדרך אחת או אחרת. אתם מבינים היטב איזה דברים הם צריכים לשנות ותעשו את כל המאמצים כדי להשיג את מה שאתם רוצים. מרקורי בנסיגה יכול לגרום לכם להיות פסימיים, ולדאוג מכל דבר. ייתכן שלמישהו שחייב לכם כסף יהיה לו קושי להחזיר את ההלוואה."
גם אתם.ן מבינים.ות איזה דברים צריכים להשתנות, כי כמעט כל האנשים מבינים את זה. אבל אנשים שקוראים הורוסקופ בטוחים שזה נכתב עליהם. 

טיקטוק כהורוסקופ חברתי

במדיה החברתית, אפקט בארנום הוא הבסיס של עקרון השיתוף. איך לוקחים וידאו שמיועד בו זמנית למליוני אנשים וגורמים לו להרגיש כאילו הוא מתייחס באופן ספציפי לכל אחד ואחת מהם? על ידי שימוש בטקסטים גנריים שעוטפים אותם בחוויה אישית.

זהו הבסיס לחלק גדול מהמדריכים להורות "האם הילד שלכם מתקשה להרדם אחרי שהוא אוכל הרבה ממתקים?" (ברור!), בכתבות לינקבייט כמו "האף סתום, הגרון כואב והשיעול אינו עוזב? 10 מתכונים (שבאמת עובדים!) לתרופות טבעיות" (שתו מרק!) ואפילו במודעות שמופיעות לכם.ן בפייסבוק "איך לעזאזל הם ידעו שאני ארצה לראות פרסומת למוצר הזה?" (אולי כי גלשתי הרגע בקבוצה שמתעסקת במוצר דומה?)

וזה גם מה שאנחנו רואים.ות בטיקטוק.

כמובן שזה יכול להיות נהדר שאנשים מרגישים בנוח לדבר בטיקטוק על הבעיות הנפשיות שלהם. הסרטונים הללו בסגנון "איך לדעת שיש לך OCD?" יכול לספק מידע לאנשים שלא מדברים על הבעיות שלהם ולא חשופים למקורות מידע אחרים (רמז, בני נוער). אנשים שמתמודדים עם תסמינים שלא ידעו איך להגדיר את מה שהם עוברים יכולים להחשף לסרטון כזה ולהבין מה שיש להם, לפנות לקבל עזרה ואפילו למצוא קהילה של אנשים אחרים שמתמודדים עם בעיות דומות. אנשים גם יכולים לקבל טיפים מאנשים דומים כיצד להתמודד עם מערכת בריאות נפש שמתקשה בעצמה להתמודד, לחזק את יכולות ההתמודדות שלהם, וגם להפחית מהסטיגמה.

אבל הבעיה היא ששהחוויה האישית של משפיען רשת לא בהכרח רלוונטית לחיים של כולם.ן. התוכן שמשפיען רשת מעלה לא בהכרח נכון. אם מעלים סרטון שהוא בעצם אוניברסלי, אם המידע שהם מעבירים לא מדויק כי מי שאומר את מה שהוא אומר לא מבין, והוא גם לא אחראי לתוצאות, אז אנחנו שוכחים.ות שאבחון בעזרת טיקטוק הוא לא באמת אבחון.

אפילו אם אנחנו יודעים.ות שמי שמדבר הוא לא מומחה אמיתי בתחום, אלא רק מישהו שמעלה סרטון, אפקט בארנום יכול להיות חזק מאיתנו. הרצון שלנו להבין את עצמנו, לתת שם למשהו שאנחנו מרגישים.ות הוא צורך בסיסי של כולנו. וזה נכון במיוחד לצעירים שבינינו, אלו שעדיין מנסים להגדיר את עצמם. הצורך הזה להגדיר את עצמך באמצעות צבר של סימפטומים שמתאימים לנו בצורה מושלמת, יוצר מצב שהאבחנות האלו בעצם מפולטרות דרך אפקט בארנום ומתאימות לכולם.

זה גרוע עבור אנשים שאין להם הפרעה נפשית כלשהי, וגם עבור אלו שיש להם אבחנה נפשית. כי אם אבחנה מתאימה לכולם, הרי שהיא לא מסייעת לאף אחד. אז אם אתם חושדים שיש לכם בעיה כלשהי, אנא פנו למקורות מידע אמינים או לחליפין לאנשי מקצוע אמיתיים. בשביל הבריאות הנפשית שלכם.